פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
418/10
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המערערות:
1. ח.פ.ת - חברה לפיתוח ותשתיות בע"מ
2. ועדת המכרזים של ח.פ.ת ומשרד התחבורה
נ ג ד
המשיבים:
1. מ. חליל בע"מ
2. קדם עבודות עפר ופיתוח בע"מ
3. מחצבי אבן ערבול אספלט בע"מ
4. בני עאדל ג'באלי בע"מ
5. ק.ס.מ.ג קבלנים לעבודות תשתית בע"מ
6. האחים אנטון חברה לעבודות עפר ופיתוח בע"מ
7. יעקב יעקב ובניו קבלן לעבודות פיתוח
ועפר בע"מ
8. עאטף כאלדי ובניו
ערעור על
פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה,
בהמ"פ 20341-05-09, מיום 909, שניתן על ידי השופט
יצחק כהן
- ובקשה לעיכוב ביצוע
בשם
המערערות:
עו"ד
נוימן סולומונוביץ
בשם
המשיבה 1:
עו"ד א'
עבוד
בשם
המשיבה 2:
עו"ד
מוחמד נעאמנה
בשם
המשיבה 3:
עו"ד
יעקב סלומון ליפשיץ
בשם
המשיבה 4:
עו"ד
מוחמד נעאמנה
בשם
המשיבה 5:
עו"ד
ג'ורג מטר
בשם
המשיבה 6:
עו"ד
סאבא שחאדה
בשם
המשיב 8:
עו"ד
כאלדי
החלטה
1.
מערערת 1 נבחרה על ידי משרד התחבורה לנהל פרויקטי תחבורה בצפון הארץ. לשם כך פרסמה הזמנה לקבלנים להציע הצעות להיכלל במאגר, ממנו ניתן יהיה לזמנם לבצע עבודות. אחד מתנאי הסף שנקבעו בהזמנה היה הגשת ערבות, שנוסחה נחתם במשפט הבא: " ערבות זו תהיה בתוקף עד ליום ___ שעה 12:00 ועד בכלל וכל דרישה על פיה חייבת להימסר לנו לא יאוחר מאשר המועד הנ"ל ".
משיבה 1 הגישה את הצעתה, אולם חרף המשפט האמור נכתב בכתב הערבות: " ערבות זו תהיה בתוקף עד ליום 31.7.2009 בשעה 12:00 ועד בכלל וכל דרישה על פיה חייבת להימסר למשרדי הסניף הח"מ שמענו הוא: דיר אלאסד מרכז הכפר לא יאוחר מאשר המועד הנ"ל ". היא אמנם הגיעה למקום השלישי בדירוג ההצעות, אולם הצעתה נפסלה עקב אותו שינוי בכתב הערבות. ביום 22.4.2009 נבחרו שבעה קבלנים אחרים למאגר.
2.
בעקבות כך, פנתה משיבה 1 לבית-המשפט המחוזי בחיפה, שם טענה כי שגתה מערערת 1 בהפעלת שיקול דעתה. בית-המשפט המחוזי אימץ את השקפתה תוך שהוא קובע בפסק דינו, כי בהצעתה של משיבה זו לא נפל פגם מהותי, שהרי "להימסר לנו" משמעו להימסר לכתובת סניף הבנק החתום על הערבות. על כן, צוּותה מערערת 1 לכנס את וועדת המכרזים בתוך 30 ימים ולדון פעם נוספת בהצעות השונות, לרבות הצעתה של משיבה 1. בעקבות כך, הגיעה מערערת 1 לכלל דעה כי עליה לנהל את המכרז מראשיתו, והודיעה לקבלנים אותם בחרה כי מאחר שתוקף הצעותיהם פג, יהא עליהם להתמודד במכרז החדש.
3.
בד בבד, הגישה מערערת 1 לבית-המשפט המחוזי בקשה לעיכוב ביצוע פסק-הדין, אולם זו נדחתה. נקבע, כי סיכויי הערעור אינם גבוהים הואיל ושיקול דעתה של מערערת 1 לא היה סביר בנסיבות העניין. עוד נקבע, כי ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו גם אם הערעור יתקבל, שכן אין הכרח לערוך את המכרז מחדש וניתן להסתפק בהחלפתה של משיבה 1 בקבלן אחר מן המאגר.
4.
מכאן הערעור, אליו צורפה בקשה זו לעיכוב ביצוע פסק דינה של ערכאה קמא. מערערת 1 טוענת כי סיכויי הערעור גבוהים, באשר הפעילה שיקול דעת סביר כאשר קבעה שנפל פגם בהצעתה של משיבה 1. בהתייחסה למאזן הנוחות טוענת מערערת 1, כי הוא נוטה לטובתה. זאת, הן בשל הפגיעה בשבעת הקבלנים אשר נבחרו למאגר זה מכבר והתחייבו לביצוע פרויקטים, והן בשל העובדה שביטול המכרז יעכב את מימושם של פרויקטי תחבורה חדשים. עוד מוסיפה מערערת 1, כי עד למתן הכרעה בערעור לא יגרם למשיבה 1 כל נזק, שכן אין ערובה כי תזכה במכרז החדש ואין ערובה שגם אם תזכה תקבל מיד פרויקטים לביצוע.
משיבות 2, 4, 5 ו-6 – הן חלק מזוכות המכרז – מצטרפות לבקשה וטוענות כי פסילת הצעותיהן בעקבות פסק דינו של בית-המשפט המחוזי, הנה שגויה. משיבה 8
- היא האחרונה ברשימת הקבלנים אשר זכו במכרז – מוסיפה, כי ביצוע פסק-הדין עלול להדיחה מן המאגר אליו נבחרה ועליו הסתמכה.
5.
בתגובה לבקשה טוענת משיבה 1, כי על אף העובדה שמערערת 1 נדרשה לכנס את וועדת המכרזים פעם נוספת עד ליום 8.1.2010, היא בחרה לעשות דין לעצמה ונמנעה מלמלא אחר הוראת בית-המשפט המחוזי. היא שבה על קביעותיו של בית-המשפט המחוזי לעניין עיכוב הביצוע, ומדגישה כי על פי ההלכה הנוהגת יש לקיים פסקי-דין של הערכאה הדיונית, ומערערת 1 לא הציגה עילה לסטות מכך.
6.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובות לה לא מצאתי מקום להיעתר לה. ככלל, אין בהגשת ערעור כדי לעכב את ביצועו של פסק-דין (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984), ונטל השכנוע כי קיימת הצדקה לחרוג מכלל זה מוטל על המבקש ונסמך על שניים: סיכויי הערעור להתקבל גבוהים ומאזן הנוחות נוטה לטובתו (ע"א 2965/96 עטיה נ' עיריית תל-אביב-יפו , פ"ד נ(1) 668, 672 (1996); בש"א 8240/96 חנני נ' פקיד השומה , פ"ד נ(5) 403 (1997)). בענייננו, שני טעמים אלה אינם מתקיימים.
באשר לסיכויי הערעור: לא מצאתי כי ניתן להעריכם כגבוהים עד כדי הצדקה לעכב את פסק דינה של ערכאה קמא. ובאשר למאזן הנוחות: מקבל אני את קביעותיו של בית-המשפט המחוזי בדחותו את עיכוב ביצוע פסק-הדין. עיון בפסק-הדין מעלה כי הערכאה קמא נמנעה מלהורות על ביטול המכרז מדעיקרא, והדברים נכתבו מפורשות בהחלטה שניתנה
על ידה בעקבות בקשת מערערת 1 לעכב את ביצוע פסק-הדין: " אם יבוצע פסק הדין, הרי שלכל היותר יהיה צורך להוציא ממאגר הקבלנים קבלן אחד, וזאת במקום המשיבה שתיכנס למאגר " (עמ' 3 להחלטת בית-המשפט המחוזי מיום 30.12.2009). יתרה מכך, כעולה מן התגובות לבקשה שלפני, משיבה 1 הודיעה לערכאה קמא כי איננה עותרת לסעד של ביטול המכרז כלל ועיקר, אלא אך לביטולה של פסילת הצעתה. מכל מקום, אינני סבור כי קיום פסק דינו של בית-המשפט המחוזי יוביל לנזק בלתי הפיך ככל שהערעור יתקבל. זאת, נוכח העובדה שהנזק הצפוי הינו כספי בלבד, ונזק כגון זה אינו מצדיק, כשלעצמו, עיכוב ביצועה של הכרעה שיפוטית אלא במקרים חריגים (ע"א 7221/01 י.ג. רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נ' שובל שיווק מוצרים והפצתם בע"מ , פ"ד נו (4) 178, 181 (2002); ע"א 8937/09 אריה בר-לב (ארקאדי גאידמאק) נ' Balram Chainrai
(טרם פורסם, 16.11.2009)). עוד אציין, כי משיבה 1 השיגה על תוצאות המכרז בסמוך לפרסומן, וחזקה על מערערת 1 כמו גם על המשיבות האחרות כי נערכו בהתאם ופעלו להקטנת נזקיהן.
אשר על כן הבקשה נדחית. מערערת 1 תשא בשכר טרחת בא כוחה של משיבה 1 בבקשה זו, בסכום של 3,500 ש"ח.
ניתנה היום, ג' באדר
התש"ע (17.02.2010).
ש ו פ ט