ע"א 42/13 אברהים כילאני נ. פריניר (הדס 1987) בע"מ

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע של תשלום הוצאות בסך של 40,000 ש"ח שנפסקו לחובת המבקש בהחלטת בית המשפט המחוזי בנצרת שבמסגרתה נדחתה בקשה שהגיש לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיבה.

בבקשת האישור נטען כי המשיבה – חברה המייצרת "תרכיז עגבניות" (להלן: המוצר ) – הפרה חובה חקוקה והטעתה את צרכניה בכך שלא סימנה את אחוז העגבניות על גבי אריזת המוצר לפי סעיף 8.3.1.1 לתקן 1145 ולצו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון), התשנ"ט-1998. בית המשפט המחוזי (כב' השופטת נ' מוניץ ) דחה את בקשת האישור, משהתברר מתשובת המשיבה כי במועד שיוצר המוצר שהמבקש רכש, לא חלה עליה חובה לסמנו בהתאם לתקן, אשר נכנס לתוקף במועד מאוחר לתאריך הייצור. על כן קבע בית המשפט כי לא עומדת למבקש עילת תביעה אישית ודחה את בקשת האישור. בית המשפט ציין כי לו היה המבקש מקדים פנייה למשיבה, בקשת האישור הייתה מתייתרת והיו נחסכים זמן שיפוטי והוצאות. בין היתר מטעם זה חייב בית המשפט את המבקש בשכר טרחת בא כוחה של המשיבה בסך של 40,000 ש"ח. בקשה שהגיש לבית המשפט קמא לעכב את ביצוע התשלום, נדחתה.

בבקשה שלפניי טוען המבקש כי סיכויי הערעור גבוהים, אך בעיקר מתמקד הוא במצבו הכלכלי שאינו שפיר, וטוען כי אם לא יעוכב התשלום הדבר יביא לקריסתו הכלכלית. לבקשה צורפו תלושי משכורת בסך של 4,000 ש"ח ואישורי מחלה המעידים כי הוא לא עבד בחודש אוקטובר 2012, וכי בחודשים נובמבר ודצמבר 2012 שהה בחופשת מחלה.

לאחר שעיינתי בבקשה, הגעתי למסקנה שדינה להידחות אף בלא לבקש את תשובת המשיבה. כידוע, בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין שוקל בית המשפט שני שיקולים מצטברים המקיימים ביניהם "מקבילית כוחות": מאזן הנוחות וסיכויי הערעור. המבקש אינו טוען כי שגה בית המשפט בכך שלא אישר את ניהול התובענה כייצוגית, אלא מכוון את טענותיו לסכום שכר הטרחה שנפסק לחובתו ולקביעת בית המשפט שהיה עליו להקדים פנייה למשיבה. הואיל ובית משפט אינו נוטה להתערב בשכר טרחת עורך דין שפסקה הערכאה הדיונית אף בהליכי תובענה ייצוגית (עע"ם 6687/11 אבוטבול נ' מדינת ישראל , פסקה 37 (25.12.2012)), אין בידי לקבוע כי סיכויי הערעור להתקבל, למצער במלואו, גבוהים במיוחד.

אשר למאזן הנוחות, ככלל, מצבו הכלכלי של בעל הדין המבקש עיכוב ביצוע של פסק דין כספי אינו משמש שיקול בבקשה לעיכוב ביצוע. כמו כן, ככלל הנטייה היא שלא לעכב ביצועו של פסק דין כספי, שכן אם יתקבל הערעור יהיה ניתן להשיב את הכסף ששולם, ומבחינה זו המצב הפיך (ע"א 5306/12 אדרי נ' פקיד השומה , פסקה 4 (29.8.2012)). לבסוף, המבקש אומנם צירף תלושי משכורת ואישורי מחלה, אך נמנע מלצרף תדפיסי חשבון בנק המעידים על מצבו הכספי, כמו גם פירוט של מצבת נכסיו. במצב דברים זה, לא הוצגה לפניי תשתית מלאה לעניין מצבו הכלכלי הנטען.

יצוין כי ככל שאין באפשרות המבקש לשלם את הסכום שנפסק לחובתו, הוא רשאי לפנות בבקשה מתאימה לרשם ההוצאה לפועל, אשר יחליט בה לאחר שתיפרש לפניו תשתית עובדתית מלאה בדבר יכולתו הכלכלית של המבקש. מובן כי אין בדברים אלה כדי להביע עמדה לגבי בקשה כזו, ככל שתוגש.

ממכלול טעמים אלה החלטתי לדחות את הבקשה. אין צו להוצאות.