ע"א 4230/04 יצחק זולוטובסקי נ. בית אליעזרי מושב עובדים להתיישבות שיתופית

1.המשיבה מס' 1, בית אליעזרי מושב עובדים התיישבות שיתופית בע"מ (להלן – "המשיבה") היא מושב. המבקש הוא בעל משק חקלאי במשיבה, שבו חלקה שעליה ניתן היה להקים בית מגורים (להלן – "חלקה א'") וחלקה שיעודה היה חקלאי (להלן – "חלקה ב'"). מחמת טעות, נבנה ביתו של המבקש בחלקה ב'. ביוזמת המשיבה ועל מנת שלא להרוס את ביתו של המבקש הוכנה תוכנית מתאר נקודתית (להלן – "התוכנית המתקנת"), שאושרה על ידי המשיב מס' 2, מינהל מקרקעי ישראל, ורשויות התכנון. בין בעלי הדין נתגלעה מחלוקת לגבי התוכנית המתקנת: לטענת המבקש הפכה התוכנית המתקנת את חלקה ב' בשלמותה לחלק מחלקה א'; לטענת המשיבים, רק שינתה התוכנית המתקנת את צורתן של החלקות, כך שמתוך חלקה ב' נגרע החלק הכולל את ביתו של המבקש והקרקע המקיפה אותו שצורף לחלקה א'; ובהתאמה נגרע חלק זהה בגודלו מחלקה א' וצורף לחלקה ב'. מאוחר יותר, אושרה תוכנית להרחבת הבינוי למגורים באופן שהמגרשים שיועדו להרחבת הבינוי נגרעו מחלקות ב' – ורק מחלקות אלה – של חלק מחברי המשיבה (להלן – "תוכנית ההרחבה"). מתוך חלקתו של המבקש נגרע שטח של 2.6 דונם שתמורתו קיבל קרקע חלופית בהתאם לתוכנית ההרחבה.

המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב – יפו תביעה להצהרה כי המשיבים אינם רשאים לגרוע שטח מחלקתו וכי אינם רשאים ליישב על הקרקע שנגרעה ממנו לפי תוכנית ההרחבה, והמוחזקת בידיו, משתכנים חדשים. זאת, מכיוון שלפי התוכנית המרחיבה יש לגרוע שטחים מחלקות ב' בלבד, ואילו התוכנית המתקנת הפכה, כאמור, את חלקה ב' שברשותו לחלק מחלקה א' כך שהיום אין ברשותו חלקה מסוג חלקה ב' ממנה ניתן לגרוע שטחים. בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת א' חיות), בפסק דינו מיום 31.3.03, דחה את תביעתו של המבקש מן הטעם ש"עיון בתכנית המתקנת והשוואת המצב המוצע בתוכניות לעומת המצב הקיים תומך בגרסת האגודה [המשיבה – י' ט']", שלפיה, כאמור, נותרה בידי המבקש חלקה ב'.

המבקש ערער על פסק הדין. בגדר הערעור ביקש צו מניעה זמני שיורה למשיבים להימנע מלהפריע לו לעבד ולהחזיק במקרקעין שבחזקתו, או לפגוע בזכויותיו בהם, עד למתן פסק הדין בערעור. המשיבים השיבו על הבקשה.

2.מקובל עלינו כי אין נותנים צו מניעה זמני או צו ביניים בערעור אם סיכויי הערעור קלושים וכן אם מתן הצו עלול לגרום לזוכה נזק העולה או אף השווה לנזק שיישא בו המבקש אם יזכה בערעור (ראו, בין היתר: עע"ם 9177/01 אחים שרבט יוזמים ובונים נ' עיריית תל-אביב , פ"ד נו(2) 163, 167; רע"א 3542/99 מלם מערכות בע"מ נ' מדינת ישראל – המשרד לקליטת עליה , תקדין עליון 99(2), 1260). העיון בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, בטענות המבקש ובתשובת המשיבה, מלמד כי ככל הנראה סיכויי הערעור קלושים למדי. מאידך גיסא, אם תינתן הקרקע שנגרעה מן המבקש למתיישבים החדשים לא ניתן יהיה עוד להחזיר את המצב לקדמותו. במצב דברים זה נראה לי כי דינה של הבקשה להידחות, תוך הקדמת מועד הדיון בערעור.

3.הבקשה למתן צו המניעה הזמני נדחית. מזכירות בית המשפט תקבע מועד לדיון בערעור תוך שלושה חודשים.