ע"א 4263/15 אביגיל בנאי נ. המנהל המיוחד עו"ד אילן חזני

בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט ע' וינברג-נוטוביץ ) מיום 2.6.2015 שמשמעותה היא כי ניתן להמשיך בהליכי מכירת דירת מגורים, שמחצית הזכויות בה נמצאים בבעלות המבקשת שגם מתגוררת בדירה, לידי המשיבים 4 אשר זכו בהליך התמחרות שנערך ביחס לדירה בהוצאה לפועל.

רקע

1.

במוקד הבקשה דנא, דירת מגורים שנמצאת בבעלותם המשותפת של המשיב 5 והמבקשת, אשר היו נשואים זה לזו עד לשנת 2003. ביום 12.3.2013 ניתן צו כינוס לנכסיו של המשיב 5 ובהמשך הוא הוכרז כפושט רגל. במסגרת הליכי הוצאה לפועל שהתנהלו נגד המשיב 5 בשל חובותיו לעיריית תל-אביב, שבגינן גם נרשם שיעבוד על הדירה, החלו הליכים למימוש זכויותיו בדירה. בדיון שנערך ביום 1.3.2013 הגיעו הצדדים, לרבות המבקשת שהיתה מיוצגת, להסכמה שלפיה "תינתן שהות של 3 חודשים לחייבת והחייב [המבקשת והמשיב 5] לפעול באופן עצמאי למכירת הנכס ...". בחלוף המועד עליו הסכימו הצדדים, ומשהדירה לא נמכרה, המבקשת והמשיב 2 הגיעו להסכמה שלפיה למבקשת תינתן ארכה של שלושה חודשים לבצע מכר עצמי של הדירה. לאחר שלא עלה בידיה לבצע מכר עצמי של הדירה במועד, המבקשת (שבשלב זה החליפה ייצוג) ובעלי התפקידים הגיעו להסכמה באשר לאופן שבו תמומש הדירה. בעלי התפקידים פעלו בהתאם למתווה המוסכם וקידמו הליכי התמחרות ביחס לדירה.

2.

ביום 12.11.2014 הוגשה לבית משפט קמא בקשה לאישור מכירת הדירה לידי המשיבים 4, אשר זכו בתהליך התמחרות, שבו נכחו המבקשת והמשיב 5. המבקשת התנגדה לבקשה וביקשה כי יתאפשר לה לפדות את חלקו של המשיב 5 בדירה, ובהחלטה מיום 21.1.2015 ניתנה לה אפשרות לעשות כן בתוך 30 יום. תקופה זו הוארכה מעת לעת תוך שהמבקשת מעלה טענות שונות באשר לזכויות בדירה. גם לאחר שניתנו למבקשת מספר ארכות נוספות, לא עלה בידיה להפקיד את הסכום הנדרש - 880,000 ש"ח -

לפדיון חלקו של המשיב 5 בדירה, ובהחלטה מיום 2.6.2015 אישר בית משפט קמא את מכירתה למשיבים 4. בהחלטתו מיום 8.6.2015 קיבל בית משפט קמא את בקשת המבקשת לעיכוב ביצוע ההחלטה בדבר אישור מכירת הדירה, בכפוף לכך שתפקיד בידי כונס הנכסים סך של 50,000 ש"ח להבטחת הוצאות המשיבים 4. כעולה מהבקשה ומהתגובה לה, המבקשת לא הפקידה את הסכום האמור במועד, ובקשה שהגישה למתן ארכה לעשות כן - נדחתה. מכאן, שהחלטת בית משפט קמא בדבר עיכוב ביצוע מכירת הדירה לא נכנסה לתקפה.

הבקשה דנא וטענות הצדדים

3.

המבקשת, שביני לביני שוב החליפה ייצוג, הגישה ערעור על החלטות בית משפט קמא המאשרות את מכירת הדירה למשיבים 4 ובצידה בקשה לעיכוב ביצוע. בבקשה נטען כי עתה יש בידי המבקשת את הסכום הנדרש לפדיון חלקו של המשיב 5 בדירה, וכדי לתמוך בטענתה זו צרפה המבקשת לבקשה העתק של המחאה בנקאית בסכום הנדרש. לטענת המבקשת, לערעורה סיכויים טובים להתקבל, בין היתר, נוכח פגמים שנפלו בהתנהלותם של בעלי התפקידים. עוד טוענת המבקשת, כי מאזן הנוחות נוטה "במובהק" לטובתה, שכן ככל שערעורה יתקבל ויושלם הליך מכירת הדירה למשיבים 4, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו, בעוד שקבלת הבקשה עלולה לגרום למשיבים 4, לכל היותר, לנזקים כספיים שניתן יהיה לפצותם עליהם במידת הצורך. המבקשת מצביעה על החלטת בית משפט קמא מיום 8.6.2015 שבה נקבע כי אכן מאזן הנוחות נוטה לטובתה. עוד מבקשת המבקשת, כי ככל שבקשתה תתקבל, לא יותנה עיכוב הביצוע בהפקדת ערבויות כספיות. יצוין, כי ביום 28.6.2015 הגישה המבקשת בקשה "למתן זכות תגובה" לתגובות המשיבים 4-1 ובה ציינה, בין היתר, כי היא נכונה להפקיד בנאמנות את ההמחאה על סך 880,000 ש"ח.

המשיבים 4-1 מתנגדים לבקשה. בתשובתם מדגישים המשיבים 1 ו-3 כי למבקשת ניתנו די והותר הזדמנויות לפדות את חלקו של המשיב 5 בדירה. לטענת משיבים אלה, בשלב זה יש ליתן משקל גם לכך שדחיית אישור מכירת הדירה למשיבים 4 עלולה לפגוע במוסד ההתמחרות, שכן רוכשים פוטנציאלים יחששו לקחת חלק בהליכי התמחרות ולסכן את כספם וזמנם. המשיב 2 מתנגד אף הוא לבקשה. המשיבים 4 טוענים בתשובתם כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם. הוסבר, כי בעקבות זכייתם בהתמחרות הם מכרו את דירת מגוריהם ורשמו את בתם, לקראת שנת הלימודים הקרובה, לגן ילדים הנמצא בסמוך לדירה. המשיבים 4 מסבירים כי יתקשו למצוא עתה פתרון מגורים הולם, שכן רוב כספם הושקע בקניית הדירה שבמחלוקת.

בהחלטתי מיום 18.6.2015 ניתן צו ארעי לפיו יעוכבו הליכי מכירת הדירה.

דיון והכרעה

4.

כפי שמזכירים המשיבים 1 ו-3 בתשובתם, כלל הוא כי הזוכה על-פי פסק דין זכאי בדרך כלל לממשו באורח מיידי, ואין בהגשת ערעור כדי לעכב מימוש זה (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). זאת, למעט באותם מקרים בהם יעלה בידי בעל דין לשכנע כי לערעורו סיכויים טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו.

5.

בענייננו, איני רואה להרחיב באשר לסיכויי הערעור, שכן סבורני, שנוכח האינטרסים המונחים על הכף, יש להכריע בבקשה זו על-פי שיקול מאזן הנוחות (למקבילית הכוחות המתנהלת בין שיקולים אלה ראו ע"א 8706/12 אוחנה נ' מינהל מקרקעי ישראל (6.1.2013)). כאמור, במוקד המחלוקת שבין הצדדים מצויה דירת המגורים של המבקשת. בבקשה טוענת המבקשת, כי לאחר מאמצים רבים, יש בידיה לרכוש את חלקו של המשיב 5 בדירה, ולכן דחיית בקשתה לעיכוב ביצוע עלולה לסכל את ערעורה. המשיבים 1 ו-3 דוחים טענה זו בנימוק שיש להשקיף על מצב הדברים בענייננו כעל מצב שבו מבקשים לעכב ביצועו של פסק דין כספי, שככל הנטייה תהיה לא לעכבו שכן ניתן יהיה לפצות בכסף על נזקים שייגרמו ככל שערעורו של מבקש עיכוב הביצוע יתקבל. אין בידי לקבל טענה זו. כמפורט לעיל, המדובר בדירת המגורים של המבקשת, ובאשר למצבים אלה כבר נאמר כי " בבקשה שעניינה פינויו של אדם מדירת מגוריו, נקודת המוצא היא שמאזן הנוחות נוטה לטובתו" (ע"א 8296/11 פרץ נ' כספית

(7.3.2012) ). אכן, עצם העובדה שמדובר בדירת המגורים של המבקשת אינה מקימה "עילת עיכוב אוטומאטית" (ע"א 5210/13 אלכסנדרו נ' זילברדיק (16.9.2013)) אך בנסיבות המקרה דנא, וביניהן גילה של המבקשת, מצבה הבריאותי וזיקתה לדירה נראה כי מתקיימים התנאים שיטו את הכף לעבר קבלת הבקשה.

מנגד, אינני מקל ראש במצב אליו נקלעו המשיבים 4, אשר הסתמכו על הליכי ההתמחרות ונאלצו להמתין זמן רב לאישור המכירה נוכח בקשות הארכה הלא מעטות שהגישה המבקשת כדי לאפשר לה לרכוש את זכויות המשיב 5 בדירה ועתה עומדים בפני סיכון לעיכוב נוסף. מכאן, שבבואנו לבחון את שיקול מאזן הנוחות, יש להביא בחשבון גם את השלכות קבלת הבקשה על המשיבים 4 ולנזקים שעלולים להיגרם להם.

6.

לאחר האמור, סבורני כי שיקולי מאזן הנוחות מטים את הכף לעבר קבלת הבקשה, בכפוף לתנאים המפורטים בפסקה 7. לצד זאת, ונוכח האמור לעיל בדבר ההשלכות שעלולות להיות לקבלת הבקשה על המשיבים 4, רואה אני לנכון להורות כי ערעורה של המבקשת יישמע בתוך 30 יום מהיום . סבורני, כי שמיעת הערעור בהקדם עשויה להגביר את הסיכויים לכך שתמונת המצב ביחס לדירה תתבהר בהקדם ובכך יתאפשר למשיבים 4 להיערך בהתאם וכן יהיה בכך כדי לצמצם במעט את הנזקים שעלולים להיגרם להם.

7.

סוף דבר, הבקשה מתקבלת בכפוף לתנאים הבאים: על המבקשת להסדיר את הפקדת הערבון להבטחת הוצאות המשיבים בערעור (הערבון נקבע ביום 21.6.2015 והועמד על 10,000 ש"ח) וזאת עד ליום 6.7.2015. ככל שנושא הפקדת הערבון לא יוסדר עד למועד האמור, המשיבים יהיו רשאים להגיש בקשה לעיון מחדש בעיכוב הביצוע שניתן בהחלטה זו. בכפוף להסדרת נושא הערבון, ערעורה של המבקשת יישמע בתוך 30 יום מהיום.

נוכח האמור בבקשה באשר לאפשרות המשיבים 4 להיפרע, במידת הצורך, מחלקה של המבקשת בדירה, איני רואה להתנות את קבלת הבקשה לעיכוב ביצוע בהפקדת ערבויות נוספות, מעבר להתחייבות העצמית עליה חתמה המבקשת. בנוסף, נוכח הסכמת המבקשת, עד ליום 6.7.2015 תפקיד המבקשת בקופת בית משפט סך של 880,000 ש"ח. במצב דברים זה, אין מקום להידרש, מעבר לאמור, ליתר טענות המבקשת בבקשתה "למתן זכות תגובה".