פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
לערעורים אזרחיים
ע"א
4280/09
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופטת מ' נאור
כבוד השופט
י' דנציגר
המערערים:
1. סארי פיאד זועבי
2. סאמי פיאד זועבי
3. סאלב מוחמד זועבי
נ ג ד
המשיבים:
1. עזבון המנוח מוחמד סלים זועבי ז"ל
+ 28
משיבים
נוספים
2. עאמר סעיד מוחמד סלים זועבי
3. סאהר סעיד מוחמד סלים זועבי
4. עלי מוחמד סלים זועבי
5. עבדאללה מוחמד סעיד זועבי
6. עזבון המנוח חוסין סלימאן זועבי ז"ל
7. יחיא חוסין סלימאן זועבי
8. סמיר חוסין סלימאן זועבי
9. בשיר חוסין סלימאן זועבי
10. אקבאל חוסין סלימאן זועבי
11. עזבון המנוח חסן זכי סלימאן זועבי
12. סאג'ד חסן זכי זועבי
13. ג'מאל חסן זכי זועבי
14. עבדאלראוף חסן זכי זועבי
15. ברכאת חסן זכי זועבי
16. אבראהים חסן זכי זועבי
17. סועאד חסן זכי זועבי
18. מויסר חסן זכי זועבי
19. נג'דיה חסן זכי זועבי
20. עזבון המנוח מוחמד אבראהים יוסף זועבי ז"ל
21. עזבון עלי מוחמד אבראהים
22. יוסף עלי זועבי
23. ג'מאל עלי זועבי
24. נאיל עלי זועבי
25. יזיד עלי זועבי
26. ואיל עלי זועבי
27. סעיד מוחמד אבראהים זועבי
28. חאלד מוחמד אבראהים זועבי
29. מוסטפא אחמד אבראהים זועבי
ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בנצרת בת.א. 848/05 מיום 6.4.09
שניתן ע"י כב' השופט ש' אטרש
תאריך הישיבה:
ח' באדר ב' התשע"א
(14.3.11)
בשם המערערים:
עו"ד אריה ליכט
בשם המשיבים 2-1, 7-5, 11, 14, 22-20, 27 ו-29:
עו"ד חאלד חוסני זועבי
בשם המשיבים 4-3, 10-8,
13-12, 19-15, 26-23 ו-28:
אין התייצבות
פסק-דין
1.
בשנת 1975 נחתם הסכם בין שתי קבוצות של תושבים בכפר דחי. לאחר 30 שנים הוגשה תובענה לאכיפת ההסכם. בית המשפט המחוזי בנצרת דחה את התביעה מן הטעם שהתובעים, הם המערערים שבפנינו, לא השכילו להוכיח את תביעתם. בדרכו להכרעה לא קיבל בית המשפט את טענות ההתיישנות והשיהוי שהעלו הנתבעים, הם המשיבים שבפנינו.
2.
על פי ההסכם נסלל כביש בחלקות מסוימות, שלמורישי המערערים היו זכויות בעלות בהן. מדובר בבעלות משותפת עם אחרים. המורישים הסכימו לסלילת הכביש בתמורה לכך שהצד האחר יתן להם תמורה בקרקע בשיעור ¾ ממה שיתרמו. הכביש נסלל זמן קצר לאחר עשיית ההסכם.
3.
ברי, כי על התובעים היה להוכיח מה שטחו של הכביש ומה השטח שנלקח מחלקיהם בחלקות. רק בעקבות הוכחה של נתונים אלה ניתן היה לקבוע מה התמורה שעל הנתבעים לתיתה. דא עקא, התובעים לא השכילו להוכיח את שהיה עליהם להוכיח ועל כן נדחתה התובענה. חרף טענותיו של בא כוח המערערים, לא שוכנענו שהמערערים הרימו את הנטל. אכן, נוצרת תחושה בלתי נוחה, שכן המערערים (או מורישהם) קיימו את חלקם בהסכם. יחד עם זאת, אין למערערים להלין אלא על עצמם. כאשר מוגשת תובענה לאחר שלושים שנה, וגם אם היא לא התיישנה או אינה נגועה בשיהוי, מטבע הדברים שהתובע יתקשה בהוכחת תביעתו. כך אכן קרה למערערים.
4.
הערעור נדחה. בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.
ניתנה היום, ח' אדר ב' התשע"א (14.3.2011) במעמד באי
כוח בעלי הדין.
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט