פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
4355/18
וערעור שכנגד
לפני:
כבוד השופטת ע' ברון
המערערים (המשיבים שכנגד):
עזבון המנוח מוחמד חסן אבורייא
ז"ל ואחרים
נ ג ד
המשיבה (המערערת שכנגד):
רשות מקרקעי ישראל
בקשה לעיכוב זמני של ההליכים
בשם
המערערים:
עו"ד איימן
אבורייא
בשם
המשיבה:
עו"ד אביעד
אמרוסי
החלטה
1.
לפניי בקשה מטעם המשיבה, להורות על עיכוב ההליכים בערעור ובערעור שכנגד, עד להכרעה ב-ע"א 8717/17 וב-ע"א 1595/18 (להלן: ההליך הראשון ). המשיבה סבורה כי עיכוב ההליכים דרוש מאחר שההליך דנן מעורר סוגיה משפטית זהה לזו שעומדת להכרעה בהליך הראשון, ועל מנת למנוע הכרעות סותרות ולקדם יעילות דיונית. המערערים מתנגדים לבקשה; לגישתם הסיכוי שתתקבל עמדת המשיבה בהליך הראשון הוא קלוש, וכבר בשל כך אין טעם בעיכוב ההליכים. ועוד נטען, כי ממילא לא ניתן יהיה לקבל את עמדת המשיבה בהליך הראשון בלא התדיינות ממושכת עד מאוד, ובכלל זה דיון לפני הרכב מורחב של שופטי בית המשפט העליון – ואין זה ראוי לעכב הליכים בתיק דנן שעה שלא ידוע מתי יגיע ההליך הראשון לקיצו. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, אני סבורה כי יש להיעתר לבקשה ולהורות על עיכוב ההליכים, ואפרט בקצרה.
2.
אין מחלוקת בין הצדדים כי הדיון בהליך שבו עסקינן נסוב על שתי סוגיות עיקריות: האחת, אופן חישוב פיצויי הפקעה לפי סעיף 13(1) לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943; השנייה, שווי קרקעות המערערים שלפיו ייקבע שיעורם של פיצויי ההפקעה – וזאת בהתאם לקביעתו של בית המשפט בשאלה הקודמת.
אף אין חולק על כך שהשאלה הראשונה (אופן חישוב פיצויי הפקעה) היא שאלה משפטית עקרונית , העומדת להכרעה גם בהליך הראשון – המצוי בשלב דיוני מתקדם מן ההליך דנן. בעוד בהליך הראשון כבר הוגשו סיכומים ואף התקיים דיון בעל פה לפני הרכב, בהליך דנן טרם הוגשו סיכומי המשיבה וממילא גם לא נערך דיון (בשלב זה התיק נקבע לדיון בחודש דצמבר 2019). יתירה מכך, השאלה העקרונית בדבר אופן חישוב פיצויי ההפקעה מתעוררת בשורה של הליכים נוספים התלויים ועומדים בבית משפט עליון – וכאן המקום לציין כי בימים אלה הוריתי בהסכמת הצדדים על עיכוב הליכים עד להכרעת ההליך הראשון בשלושה מתוכם (ע"א 6528/18; ע"א 6961/18; ע"א 7012/18); ולדברי המשיבה בכוונתה לבקש עיכוב הליכים גם בתיקים האחרים.
3.
בהינתן שבהליך הראשון ובהליך דנן עומדת לדיון שאלה משפטית עקרונית זהה, הצדק עם המשיבה כי עיכוב ההליכים נחוץ על מנת למנוע החלטות סותרות. נוסף לזאת, לאחר שיוכרע ההליך הראשון ניתן יהיה למקד את הדיון בהליך דנן בהתאם להחלטתו העקרונית של בית המשפט, ובתוך כך לייתר חלקים מהדיון לפי הצורך, ומשכך עיכוב ההליכים מוצדק אף משיקולי יעילות דיונית.
בהתאם לאמור, אני מורה על עיכוב ההליכים בערעור ובערעור שכנגד עד להכרעה ב-ע"א 8717/17 וב-ע"א 1595/18, ובהתאם אני מורה על עיכוב צו הסיכומים שנקבע בהחלטה מיום 11.12.2018. בשלב זה הדיון שנקבע לפני הרכב מבוטל, והמשיבה תגיש הודעה מעדכנת עם הכרעתם של ערעורים אלה, שאז ייקבע המשך הטיפול בערעור. אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, ג' בשבט התשע"ט (9.1.2019).
ש ו פ ט ת