החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 4361/08 אברהם ברדוגו נ. אהרון סבג

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · עיכוב ביצוע של פסק דין לתשלום כספיבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין במסגרת ערעור לבית המשפט העליון

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין שחייב את המבקש בתשלום כספי ובפיצוי. נקבע כי הגשת ערעור אינה מעכבת ביצוע, וכי פסק דין לתשלום כסף ניתן בדרך כלל להשבה, ולכן על המבקש להוכיח שלא יוכל לגבות את כספו. טענות בעלמא על מצב כלכלי רעוע של המשיבים ועל קריסתו שלו לא נתמכו בתשתית ראויה.

העובדות

המשיבים תבעו את המבקש, עורך דין שייצג את עצמו, להצהרה על בעלותם במקרקעין הרשומים על שמו ולפיצוי. בית המשפט המחוזי קיבל את התביעה בהיעדרו וחייב אותו בתשלומים ובהוצאות. המבקש ערער והגיש בקשה לעיכוב ביצוע, בטענה לסיכויי הצלחה ולקריסה כלכלית, בעוד המשיבים טענו לחוסר ביסוס.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להורות על עיכוב ביצוע של פסק דין המחייב תשלום כספי בזמן הערעור?

הלכות

  1. 1

    הגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע פסק הדין, והדבר ייעשה רק במקרים חריגים, ונטל השכנוע מוטל על המבקש.

    ״מן המפורסמות הוא, כי הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע פסק הדין שעליו מערערים, והדבר ייעשה רק במקרים חריגים.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    פסק דין שביצועו דורש תשלום סכום כספי בלבד אינו בדרך כלל בגדר המקרים החריגים, שכן מימוש החלטה לתשלום כסף הינו הפיך בדרך של השבה, ולכן על המבקש להראות שלא יוכל לגבות את כספו בחזרה.

    ״כלל הוא, כי פסק דין שביצועו דורש תשלום של סכום כספי ותו לא, אינו מסווג בגדר אותם עניינים חריגים״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עיכוב ביצוע
  • ערעור
  • השבה
  • נטל השכנוע
  • מקרים חריגים
  • מצב כלכלי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

ע"א

4361/08

בפני:

כבוד השופט ס' ג'ובראן

המערער:

אברהם ברדוגו – ת.ז. 6777502

נ ג ד

המשיבים:

1. אהרון סבג

2. דניאל רוזנראוך

3. חיים שנהר

בקשה לעיכוב ביצוע

בשם המבקש:

עו"ד שירלי סופר

בשם המשיבים:

עו"ד עמנואל ויזר

החלטה

המשיבים הגישו תביעה כנגד המבקש לבית המשפט המחוזי בחיפה (א 1179/06) בה עתרו כי בית המשפט יצהיר על בעלותם במקרקעין הרשומים על שמו של המבקש, וכי המבקש יפצה אותם בגין נזקים שנגרמו להם בגין אי רישום המקרקעין על שמם.

המבקש, שהינו עורך דין אשר יצג את עצמו בתביעה, לא הגיש תצהירים מטעמו ואף לא התייצב לדיון בעניינו.

ביום 17.1.2008 קיבל בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת ת' שרון-נתנאל ) את התביעה, בהיעדר המבקש, בהצהירו על בעלות המשיבים במקרקעין. כן נתן בית המשפט צו למתן חשבונות המורה למבקש לדווח בפרוטרוט על כל שנעשה בכספם של המשיבים, וחייבו לפצות את המשיב 1 בסכום של 63,000 ש"ח, להשיב להם את שכר הטרחה שגבה מהם ולשלם להם פיצוי בסך 150,000 ש"ח בגין עוגמת נפש ונזקים לא ממוניים. כן קבע בית המשפט כי המבקש ישא בהוצאות המשפט של המבקשים ובשכר טרחת עורך דינם.

לאחר שנדחתה בקשתו לביטול פסק הדין הנ"ל, ערער עליו המבקש לבית משפט זה. במסגרת הערעור הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, היא הבקשה שבפניי. לטענת המבקש, סיכויי הצלחתו בערעור הינם טובים, שכן המבקשים לא צירפו לתביעתם כל ראיה ממשית להוכחתה, וכל טענותיהם כלפיו נטענו בעלמא. עוד טוען המבקש כי תשלום הסכום שהוטל עליו יגרום לו לקריסה כלכלית, בעוד שקיים חשש סביר ואמיתי כי לא מובטחת השבת הכספים על ידי המשיבים באם יידרשו לכך, בשל מצבם הכלכלי הרעוע.

מנגד מתנגדים המשיבים לבקשה בטענם כי אין היא עומדת בתנאים שנקבעו בפסיקה לעיכוב ביצוע פסק דין, שכן מ דובר

בפסק דין הנוגע לחיוב כספי, בעוד שהמבקש לא ביסס את טענתו לפיה קיים חשש שביצועו יהיה בלתי הפיך בתשתית עובדתית מפורטת. עוד טוענים המשיבים כי סיכוייו של המבקש להצליח בערעורו נמוכים.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המשיבים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

מן המפורסמות הוא, כי הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע פסק הדין שעליו מערערים, והדבר ייעשה רק במקרים חריגים. לשם כך על המבקש להראות כי סיכויי הצלחת ערעורו טובים וכי באם לא יעוכב ביצוע פסק הדין, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו, היה וערעורו עליו יתקבל. נטל השכנוע, כי קיים נימוק אשר יצדיק היעתרות לבקשה, מוטל על המבקש (ראו ע"א 2965/96 עטיה נ' עיריית תל-אביב-יפו , פ"ד נ (1) 668, 672 (1996); ע"א 6626/96 בש"א 8240/96 חנני נ' פקיד השומה , פ"ד נ (5) 403 (1997)).

יתרה מכך, כלל הוא, כי פסק דין שביצועו דורש תשלום של סכום כספי ותו לא, אינו מסווג בגדר אותם עניינים חריגים, אשר לגביהם נוטה בית המשפט להיענות לבקשת עיכוב ביצוע, שהרי מימוש החלטה לתשלום כסף הינה, בדרך כלל, הפיכה על דרך ההשבה (ראו ע"א 7221/01 י.ג. רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נ' שובל שיווק מוצרים והפצתם בע"מ , פ"ד נו (4) 178, 181 (2002)). על כן, כדי לזכות בעיכוב ביצועה של החלטה לתשלום סכום כסף, מוטל על המבקש להראות שאם יזכה בערעור לא יוכל לגבות בחזרה מן המשיב את כספו (ראו ב"ש 978/84 שיכון עובדים בע"מ נ' מלובנציק , פ"ד לח (4) 5 (1984)).

אלא שלא מצאתי כי בקשת המבקש נכנסת לגדרי אותם מקרים חריגים שבחריגים בהם יעוכב ביצועו של פסק דין לחיוב כספי. מבלי להיכנס לשאלת סיכויי הערעור, הרי שהתייחסותו היחידה של המבקש לסוגיית ההשבה הינה טענה בעלמה, לפיה המשיבים הינם אנשים פרטיים שהצהירו על מצב כלכלי רעוע, ולכן יש חשש כי לא יוכלו להשיב את הכספים. טענה

זו אינה מבוססת בכל צורה שהיא, בין אם משפטית ובין אם עובדתית. בדומה, המבקש אף אינו מבסס בתשתית ממשית את טענותיו אודות מצבו הכלכלי והרפואי הקשה, מלבד על ידי צירוף בלתי מבואר של פלט חשבון עו"ש. בנסיבות אלו, אין כל מקום לקבל את הבקשה.

אשר על כן, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית.

ניתנה היום, כ"ז באייר התשס"ח (1.6.2008).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (5 תיקים)

הלכות

  1. 1הגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע פסק הדין, והדבר ייעשה רק במקרים חריגים, ונטל השכנוע מוטל על המבקש.
  2. 2פסק דין שביצועו דורש תשלום סכום כספי בלבד אינו בדרך כלל בגדר המקרים החריגים, שכן מימוש החלטה לתשלום כסף הינו הפיך בדרך של השבה, ולכן על המבקש להראות שלא יוכל לגבות את כספו בחזרה.