פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
44/18 - ב'
לפני:
כבוד השופט א' שהם
המבקש
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. הכונס הרשמי
2. המנהל המיוחד
3. פלונית
בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בחיפה, שניתן על-ידי כב' השופטת ג'
ציגלר
,
בתיק
פש"ר
51251-10-15, מיום 23.11.2017, עד
להכרעה בערעור על פסק הדין
החלטה
1.
לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ג' ציגלר ), בתיק פש"ר 51251-10-15, מיום 23.11.2017, עד להכרעה בערעור על פסק הדין.
Law
רקע עובדתי ופסק דינו של בית המשפט המחוזי
2.
ביום 26.10.2015, הגיש המבקש בקשה למתן צו כינוס ולהכרזתו כפושט רגל. ביום 11.11.2015, ניתן צו כינוס נכסים
נגד המבקש (להלן: צו הכינוס ), כאשר המשיב 1 מונה ככונס לנכסי החייב (להלן: הכנ"ר ), והמשיב 2 מונה כמנהל מיוחד לנכסי החייב (להלן: המנהל המיוחד ).
3.
המשיבה 3 היא גרושתו של המבקש (להלן: הזוכה ), ולהם ילדה משותפת (להלן: הקטינה ). מאחר שבמשך שנים רבות, התחמק המבקש מתשלום מזונות הקטינה, נפתח נגדו תיק הוצל"פ בגין חוב מזונות. ביום 23.2.2016, ובמסגרת תיק הפש"ר , הגישה הזוכה הודעת התנגדות להכרזתו של המבקש כפושט רגל.
4.
ביום 23.11.2017, ניתן פסק הדין מושא הבקשה שלפניי, בגדרו דחה בית המשפט המחוזי את בקשתו של המבקש להכרזתו כפושט רגל, וביטל את צו הכינוס. בית משפט קמא ציין, כי החייב צבר חובות בדין קדימה למוסד לביטוח לאומי ולזוכה, בסכום של כ-180,000 ₪ - " חובות אשר החייב אינו יכול לקבל הפטר מהם ". מעבר לכך, נקבע, כי " החייב מתנהל בדרך בלתי ראויה " במישורים נוספים, דבר נוסף אשר מוליך לתוצאה כי " אין מקום לאפשר לחייב להישאר בהליך פשיטת הרגל וליהנות מההגנות ומהאפשרויות שהליך זה מקנה ".
לנוכח האמור, הורה בית משפט קמא על ביטול הליך פשיטת הרגל נגד המבקש, לרבות ביטול ההגבלות שהוטלו על המבקש, במסגרת ההליך. עוד קבע בית משפט קמא, כי " כספים בקופה יחולקו בהתאם להוראות הכנ"ר ".
הבקשה לעיכוב ביצוע
5.
ביום 2.1.2018, הגיש המבקש ערעור על פסק דינו של בית משפט קמא לבית משפט זה, בגדרו, הוגשה הבקשה לעיכוב ביצוע העברת הכספים מתיק הפש"ר לתיקים המתנהלים בלשכת ההוצאה לפועל (להלן: העברת הכספים ).
במסגרת הבקשה לעיכוב ביצוע, טוען המבקש, כי סיכויי הערעור " גבוהים "; וכי ככל שהכספים המצויים בקופת הפש"ר
יועברו לתיקי ההוצאה לפועל, ייגרם לו נזק בלתי הפיך, והערעור שהוגש על-ידו יתייתר.
תגובת המשיבים
6.
הכונס הרשמי סבור כי, בנסיבות העניין, סיכויי הערעור " אינם גבוהים ", אולם לדידו, מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש, שכן אי היענות לבקשה לעיכוב ביצוע " יש בה לרוקן מתוכן את הערעור ", ומשכך יש מקום להורות על עיכוב העברת הכספים, עד להכרעה בערעור.
7.
במסגרת תגובתו, ציין המנהל המיוחד, כי אין לו התנגדות לעיכוב ביצוע העברת הכספים עד לפסק הדין בערעור.
8.
הזוכה מתנגדת לבקשה לעיכוב העברת הכספים, ולגישתה, המבקש " לא נתן כל טעם מיוחד וממשי לעיכוב ביצוע ". הזוכה סבורה, כי ככל שהכספים שנצברו בקופת הפש"ר יועברו לתיק ההוצאה לפועל, למבקש לא ייגרם נזק בלתי הפיך, שכן " כך או אחרת עפ"י הדין החייב לא יכול ולא יוכל לקבל הפטר מחוב מזונות ". במילים אחרות, נטען על-ידי הזוכה, כי אף במידה שבסופו של יום הערעור יתקבל, " משיעור החוב בדין קדימה יופחת הסך שימומש ".
דיון והכרעה
9.
לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת המשיבים ובצרופותיהן , הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה לעיכוב ביצוע להתקבל.
ככלל, הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע פסק הדין שעליו מערערים. בית המשפט שלערעור רשאי להורות על עיכוב ביצועו של פסק דין, וכן על מתן סעד זמני בנוגע לפסק הדין, " למועד שיקבע ובתנאים שיראו לו " (תקנות 466 ו-467(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי,
התשמ"ד – 1984). על מבקש עיכוב הביצוע להוכיח שני תנאים מצטברים: כי סיכויי ערעורו טובים, וכי מאזן הנוחות, המתמקד בעיקרו בהשוואת הנזקים שיגרמו לצדדים אם לא ינתן הסעד הזמני,
נוטה בבירור לטובתו, עד כי ייגרם לו נזק בלתי הפיך אם לא תיענה בקשתו (ע"א 3338/14
אפשטיין נ' כונס הנכסים הרשמי (3.8.2014 ); ע"א 118/14 מכלוף נ' כונס הנכסים הרשמי (18.2.2014)). על בית המשפט הדן בבקשה לעיכוב ביצוע לאזן בין השיקולים השונים, כאשר בין השיקול הנוגע ל" סיכויי הערעור " לבין השיקול שעניינו " מאזן הנוחות " קיים יחס הפוך. היינו, ככל שסיכויי הערעור גבוהים יותר כך ניתן למעט בדרישת " מאזן הנוחות ", ולהיפך (ע"א 2745/14 פלוני נ' עו"ד יקיר ניידיק
ואח' (28.5.2014)).
10.
עוד יש ליתן את הדעת לעובדה, כי בית משפט זה העניק למאזן הנוחות את משקל הבכורה, מבין שני התנאים אשר על המבקש לעמוד בהם במסגרת בקשתו לעיכוב ביצוע או ל מתן סעד זמני לתקופת הערעור (ע"א 7898/14 שחאדה נ' רזוק חברה לעבודות בע"מ (13.1.2015); ע"א 6472/14
ביבאר נ' ביסאן (25.12.2014); ע"א 8293/13
נעמן נ' מדינת ישראל – מינהל מקרקעי ישראל (18.2.2014 )).
11.
ובחזרה לענייננו. אפתח בנושא מאזן הנוחות, ואומר, כי בנסיבות העניין,
מאזן זה נוטה לכיוונו של המבקש, שכן כעמדת הכנ"ר והמנהל המיוחד, ככל שהכספים המצויים בתיק הפש"ר יועברו לתיקים המתנהלים נגד המבקש בהוצאה לפועל , הערעור עלול להתייתר. לפיכך, ומבלי לנקוט עמדה לגבי סיכויי הערעור, נראה כי מאזן הנוחות מטה את הכף לעבר היענות לבקשה לעיכוב העברת הכספים, עד להכרעה בערעור.
יחד עם זאת, ובהינתן העובדה כי התיק העיקרי המתנהל נגד המבקש בלשכת
ההוצאה לפועל נוגע למזונות הקטינה, אני מורה למזכירות לקבוע את הדיון בערעור עד לסוף חודש יולי 2018, בהתאם ליומנו של בית משפט זה.
12.
סיכומו של דבר – הבקשה לעיכוב ביצוע מתקבלת בזאת.
בנסיבות העניין, לא ייעשה צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ז
בסיון
התשע"ח
(31.5.2018).
ש ו פ ט