ע"א 4417/11 תרצה אביתר נ. כונס הנכסים הרשמי

בקשה לסעד זמני בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי חיפה (כב' השופטת ר' פוקס ) מיום 12.5.2011 בפש"ר 432-08, בגדרו נדחתה בקשת המבקשת להכריזה כפושטת רגל ובוטל צו הכינוס.

1.

המבקשת ילידת 1967 ואם לשני ילדים קטינים. ביום 16.7.2008 ניתן צו כינוס לנכסיה בגין חובות מוצהרים בסך 737,711 ₪ (להלן: צו הכינוס ). באסיפות שהתקיימו בימים 22.11.2010 ו-27.3.2011 דחו הנושים את הצעות המבקשת להסדר פשרה. לסופו של יום דחה בית המשפט קמא את בקשת המבקשת להכריזה כפושטת רגל וביטל את צו הכינוס.

2.

המבקשת עתרה למתן סעד זמני בערעור. לטענתה, סיכויי הערעור טובים שכן נפלו בפסק דינו של בית משפט קמא טעויות בעובדה ובדין. כך, נטען כי בניגוד לאמור בפסק הדין, המערערת לא מתגוררת יחד עם בעלה בנפרד באותו הבית; היא עבדה כעוסק זעיר ולא כעוסק מורשה רק במהלך שלושה חודשים ולא 8 שנים; וכי שילמה את הסכום החודשי כפי שנקבע בצו הכינוס והמציאה את כל המסמכים שהתבקשה להציג. עוד נטען כי המבקשת לא הוזמנה לדיון בבקשתה להכרזתה כפושטת רגל וההזמנה נשלחה לעורך דין שאיננו בא-כחה, כך שנמנע ממנה להגיב בעל פה לטענות נגדה.

3.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המשיב, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות . סיכויי הערעור אינם גבוהים, באשר אין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בממצאי עובדה, ובמקרה דנן, בקביעת ערכאה קמא לגבי חוסר תום הלב של המבקשת באשר לאופן יצירת החוב, התנהלותה בתקופת הכינוס ואי מיצוי פוטנציאל השתכרותה. מתגובת המשיב עולה כי המבקשת לא עמדה בתשלומים החודשיים שהתבקשה לשלם על פי צו הכינוס; לא המציאה את הדו"חות החודשיים; ככל הנראה ממשיכה להתגורר עם בעלה באותו הבית למרות גירושיה הנטענים ומרבית חובותיה נוצרו לאחר שחתמה על הסכם חלוקת רכוש עם בעלה; וכן ניהלה עסק עליו לא דווחה בחקירתה.

בנוסף, מאזן הנוחות אינה נוטה לכיוון המבקשת, שהסתפקה באמירה בעלמא כי לנושים לא ייגרם נזק אם יעוכבו ההליכים בעוד שלה ייגרם נזק בלתי הפיך. ככלל, אין בהמשך הליכי הוצאה לפועל כנגד חייב כדי להוות נזק בלתי הפיך לצורך מאזן הנוחות (ע"א 2763/09 ניסים לוי נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם, 29.7.2009) והאסמכתאות שם; ע"א 5259/09 פסו נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם, 25.8.2009) והאסמכתאות שם; ע"א 3631/09 גבירץ נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם, 8.11.2009) בפסקה 19 והאסמכתאות שם).

אשר על כן, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.