החלטה9 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 4430-23 ע"א 4430-23

ניתן ביום

בקצרה

תוצאה: התקבל
הוצאה לפועל · עיכוב ביצוע פסק דין כספי בזמן ערעורבקשות לעיכוב ביצוע פסק דין של בית המשפט המחוזי בהליך ערעור בבית המשפט העליון

בית המשפט העליון הורה על עיכוב ביצוע פסק דין כספי של כ-4.9 מיליון ש"ח עד להכרעה בערעורים. נקבע כי מאזן הנוחות הוא השיקול המכריע, ומשהזוכה היא חברה שאינה פעילה, קיים ספק ביכולתה להשיב את הכספים. העיקול הזמני על חשבון המבקשת נשאר בתוקף.

העובדות

מקס יזמות תבעה השבת הלוואה ותמורה במסגרת פרויקט מגורים במודיעין. בית המשפט המחוזי פסק לטובתה סעד כספי של כ-4.9 מיליון ש"ח. המבקשות הגישו ערעורים ובקשות לעיכוב ביצוע, והתובעת התנגדה וטענה לחשש מהברחת נכסים. קיים עיקול זמני על חשבון הבנק של אחת המבקשות.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להורות על עיכוב ביצוע פסק דין כספי עד להכרעה בערעורים?
  2. 2.האם מאזן הנוחות מצדיק עיכוב ביצוע כאשר קיים חשש שהמפסידה לא תוכל להשיב את הכספים?

הלכות

  1. 1

    בקשת עיכוב ביצוע נבחנת לפי סיכויי הערעור ומאזן הנוחות, כאשר הבכורה ניתנת לשיקול מאזן הנוחות, ונטייה לעיכוב ביצוע של סעד כספי נמוכה יותר.

    ״המבקש לעכב את ביצוע פסק הדין במהלך תקופת הערעור נדרש להוכיח שסיכויי הערעור להתקבל גבוהים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    בית המשפט ייטה להורות על עיכוב ביצוע כאשר קיים חשש שביצוע התשלום ייצור מצב בלתי הפיך, בעיכוב חלקי שאינו פוגע ברווחת זוכה הפסק.

    ״בית המשפט ייטה להורות על עיכוב ביצוע אם הוא ישתכנע כי קיים חשש שביצוע התשלום שנקבע ייצור מצב בלתי הפיך״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    כאשר הזוכה היא חברה שאינה פעילה ואין ראיה לצורך קונקרטי בכסף, מאזן הנוחות תומך בעיכוב ביצוע.

    ״ענייננו בסעד כספי בסכום משמעותי שנפסק לטובת חברה שניכר כי היא אינה פעילה.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עיכוב ביצוע
  • ערעור
  • מאזן הנוחות
  • סיכויי הערעור
  • סעד כספי
  • חברה ריקה
  • עיקול זמני
  • בלתי הפיך
  • הסכם הפשרה
  • הסכם המכר

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

החלטה בתיק ע"א 4430/23

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

ע"א 4430/23

ע"א 4437/23

לפני:

כבוד השופט ע' גרוסקופף

המבקשת

בע"א 4430/23 והמשיבה הפורמאלית בע"א 4437/23:

נוף ים כחול מבט אל המרינה בע"מ

המבקשת בע"א 4437/23 והמשיבה

בע"א 4430/23:

מגדלי יואב במודיעין בע"מ

נ ג ד

המשיבה 1 בע"א 4430/23

ובע"א 4437/23:

א.ר מקס יזמות והחזקות בע"מ

בקשות לעיכוב ביצוע

פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 3.4.2023 והחלטה משלימה מיום

7.5.2023 שניתנו במסגרת ת"א 35585-08-15 על ידי כבוד השופטת תמר אברהמי

בשם

המבקשת בע"א 4430/23 והמשיבה הפורמאלית בע"א 4437/23:

עו"ד סיני אליאס; עו"ד איילת

ווסוקי-דולב

בשם המבקשת בע"א 4437/23 והמשיבה

בע"א 4430/23:

עו"ד שלומית ארליך

בשם

המשיבה 1 בע"א 4430/23 והמשיבה בע"א 4437/23:

עו"ד דני בלנקין

החלטה

1.לפניי שתי בקשות לעכב את ביצועו של פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת תמר אברהמי) בת"א 35585-08-15, מיום 3.4.2023, ושל החלטה משלימה מיום 7.5.2023, במסגרתם התקבלה באופן חלקי תביעה שהגישה המשיבה, חברת א.ר. מקס יזמות והחזקות בע"מ (להלן: מקס יזמות), ונפסק לטובתה סעד כספי בהיקף של כ- 4.9 מיליון ש"ח.

רקע עובדתי

2.המערערת בע"א 4430/23, חברת מגדלי יואב במודיעין בע"מ (להלן: מגדלי יואב), רכשה זכויות במקרקעין במודיעין במטרה להקים עליהם פרויקט מגורים של כ-76 יחידות דיור (להלן: הפרויקט). בהמשך לכך, נחתם ביום 9.8.2010 חוזה משולש בין מגדלי יואב, חברת יפל ומקס יזמות, בדבר הקמת הפרויקט. בהסכם נקבע כי 50% מהונה המונפק של מגדלי יואב יוקצה למקס יזמות וה-50% הנותרים יוחזקו בידי חברת יפל. עוד הוסכם כי מקס יזמות וחברת יפל יעמידו למגדלי יואב הלוואות בעלים בסכום של 10.9 מיליון ש"ח כל אחת (להלן: הסכם הקצאת המניות). בסופו של יום, מקס יזמות העבירה סכום העולה על 13 מיליון ש"ח למגדלי יואב.

3.מחלוקות שונות שנתגלעו בין מקס יזמות ומגדלי יואב הובילו לכך שביום 21.8.2013 נחתם הסכם בין מגדלי יואב והמערערת בע"א 4437/23, חברת נוף ים כחול מבט אל המרינה בע"מ (להלן: נוף ים), לפיו נוף ים תרכוש את הפרויקט תמורת 41 מיליון ש"ח (להלן: הסכם המכר). לעניין התמורה, נקבע שהתשלום הראשון יבוצע באמצעות מימון משכנתא שרבצה על הפרויקט, ואילו יתרת הסכום תשולם מתוך כספי מכירת הדירות בפרויקט, ותתחלק כך ש-43.75% מכל תשלום יועברו למגדלי יואב וה-56.25% הנותרים יועברו למקס יזמות. ביום 1.9.2013 אישרה מקס יזמות את הסכם המכר בחתימתה על תוספת, שקבעה בין היתר כי עם חתימת הסכם המכר והתקיימותם של תנאים מתלים שהוגדרו בו, יבוטל הסכם הקצאת המניות (להלן: התוספת).

4.ביום 10.2.2015, בעקבות הליך משפטי שהתנהל בין מגדלי יואב ונוף ים, השתיים חתמו על הסכם פשרה אשר קבע כי חלף תשלום התמורה למקס יזמות ולמגדלי יואב בהתאם לחלוקת האחוזים שנקבעה בהסכם המכר, כלל התשלומים יועברו רק למגדלי יואב (להלן: הסכם הפשרה).

ההליך בבית משפט קמא ופסק הדין

5.מקס יזמות הגישה תביעה נגד מגדלי יואב ובה תבעה השבה ביחס לסכום ההלוואה שהעמידה למגדלי יואב, על סך יותר מ-13 מיליון ש"ח. לטענתה, מגדלי יואב הפרה את הוראות ההסכמים בין הצדדים ואת הסכם המכר בפרט. בעקבות הסכמות דיוניות, מגדלי יואב העבירה למקס יזמות סכום של כ-7 מיליון ש"ח והאחרונה הגישה כתב תביעה מתוקן אשר במסגרתו הופחת סכום התביעה לכ-6.5 מיליון ש"ח. מקס יזמות צירפה לתביעה המתוקנת את נוף ים כנתבעת נוספת, וטענה כי זו פעלה במרמה מאחורי גבה של מקס יזמות באופן המקים לנוף ים אחריות כלפיה. בנוסף, בהתאם להסכמות דיוניות אליהן הגיעו מקס יזמות ומגדלי יואב, ביום 20.9.2015 הוטל צו עיקול זמני על מלוא הסכום המופקד בחשבון הבנק של מגדלי יואב, אשר נכון לאותו מועד עמד על כ-3.5 מיליון ש"ח (להלן: העיקול הזמני).

6.מגדלי יואב טענה להגנתה כי התנהלותה של מקס יזמות לאורך חיי הפרויקט גרמה לנזק רב, ואילו מגדלי יואב עמלה על מנת להביא להצלחת הפרויקט. לטענת מגדלי יואב ונוף ים (להלן: המבקשות), מקס יזמות הייתה מודעת לחתימה על הסכם הפשרה והסכימה לו. לעניין הסעד, המבקשות טענו כי מקס יזמות זכאית ל-56.25% מהתמורה (לאחר הפחתת תשלום המשכנתא), ולא להשבת הסכום אותו השקיעה בפרויקט של 13 מיליון ש"ח, וכי גם הסכום לו היא זכאית כפוף לקיזוז של תשלומים לספקים ושל הוצאות שונות בהן נשאו המבקשות כחלק מהפרויקט. השתיים הציגו חישובים לפיהם זכאותה של מקס יזמות מסתכמת בסכום של 6.7 מיליון ש"ח, וטענו כי נוכח העובדה שסכום גבוה מכך שולם לה בהתאם להסכמות הדיוניות שתוארו לעיל, אין היא זכאית לסכומים נוספים.

7.ביום 10.4.2019 ניתנה החלטה במסגרתה הכריע בית משפט קמא בשאלת האחריות של מגדלי יואב כלפי מקס יזמות (להלן: ההחלטה מיום 10.4.2019). נקבע, כי מגדלי יואב הפרה את הסכם המכר וכי מקס יזמות זכאית לסכום השווה ל-56.25% מהתמורה אותה שילמה נוף ים בגין הפרויקט. עוד נקבע כי סכום זה כפוף להפחתות שונות אותן מגדלי יואב רשאית לערוך: קיזוז סכומים ששולמו על ידי מגדלי יואב, או בעל השליטה במגדלי יואב, בקשר עם הפרויקט; סכומים ששולמו על ידי בעל השליטה בנוף ים, במקום מגדלי יואב, בקשר עם הפרויקט; והפחתות של תשלומים לצדדי ג' בגין הממכר. בית המשפט הורה על מינוי מומחה מטעמו לצורך בחינת הקיזוזים וההפחתות שיש לערוך. טענתה של מקס יזמות כי היא זכאית להשבה של 13 מיליון ש"ח אותם השקיעה נדחתה. בכל הנוגע לנוף ים, נקבע כי בחינת אחריותה לנזק שנגרם למקס יזמות תהיה דרושה רק אם יוכח קיומו של נזק, ולפיכך הנושא יוכרע במסגרת פסק הדין.

8.ביום 3.4.2023 ניתן פסק הדין, בו המשיך בית משפט קמא ובחן את סוגיית ההפחתות ואת אחריותה של נוף ים (להלן: פסק הדין מיום 3.4.2023). לעניין ההפחתות, בחן בית המשפט כל אחד מהרכיבים אותם המבקשות טענו כי יש להפחית מהתמורה לה זכאית מקס יזמות, וסקר את חוות דעת המומחה בעניין. ביחס לכל רכיב שהתעוררה לגביו מחלוקת, עמד בית המשפט על טענות הצדדים, בחן את עמדת המומחה, והכריע בשאלה האם יש להפחיתו ובאיזו מידה. מסקנת בית המשפט הייתה כי יש לאשר הוצאות שהוכרו על ידי המומחה בסכום של כ-1.1 מיליון ש"ח, ולהן יש להוסיף הוצאות שהמומחה לא הכיר בהן בסכום של כ-1.5 מיליון ש"ח. סך הכול הכיר בית המשפט בהפחתות מהתמורה לה זכאית מקס יזמות בהיקף של כ-2.6 מיליון ש"ח. בית המשפט הורה לצדדים להגיש תחשיב סופי של הסעד.

9.עוד נקבע בפסק הדין מיום 3.4.2023 כי מקס יזמות הייתה מודעת לקיומו של המשא ומתן שהוביל בסופו של דבר לחתימה על הסכם הפשרה בין מגדלי יואב ונוף ים. יחד עם זאת, נדחתה טענת המבקשות כי מקס יזמות הסכימה לשינוי שערך הסכם הפשרה במנגנון התשלומים, לפיו התמורה תשולם ישירות למגדלי יואב תוך ביטול הדרישה כי 56.25% ממנה יועברו לידי מקס יזמות. נקבע, כי העברת חלק התמורה לו זכאית מקס יזמות ישירות לידיה הייתה משמעותית מבחינתה, וכי המבקשות היו מודעות לכך. בית המשפט הגיע למסקנה כי נוף ים חייבת כלפי מקס יזמות באופן משני, כך שאם מגדלי יואב לא תעמוד בחיובה כלפי מקס יזמות, נוף ים תשלים את ההפרש.

10.ביום 7.5.2023 ניתנה החלטה משלימה על ידי בית המשפט, ובה נקבע כי הסעד לו זכאית מקס יזמות הוא של 3,767,472 ש"ח נכון למועד הגשת התביעה (כאשר נוף ים חייבת בסכום זה בכפוף לאי-תשלום על ידי מגדלי יואב). כמו כן, נקבע כי המבקשות חבות ביחד ולחוד בגין הוצאות המשפט שנגרמו למקס יזמות, וזאת בסכומים הבאים: 75% מאגרת בית המשפט; חלקה של מקס יזמות בשכר טרחת המומחה מטעם בית המשפט; מחצית משכר הטרחה של המומחה מטעם מקס יזמות; שכר טרחת עורך דין בסכום של 250,000 ש"ח. עוד נקבע כי המבקשות חייבות בהוצאות המומחה מטעם בית המשפט בסכום של 10,000 ש"ח (ההחלטה מיום 10.4.2019, פסק הדין מיום 3.4.2023, וההחלטה מיום 7.5.2023 יכונו להלן, יחדיו: פסק הדין).

מגדלי יואב ונוף ים הגישו כל אחת ערעור על פסק הדין, ובמקביל ביקשו כי ביצוע פסק הדין יעוכב עד להכרעה בערעורים.

בקשות עיכוב הביצוע

11.מגדלי יואב טוענת בבקשתה כי במקרה שהערעור יתקבל באופן מלא או חלקי, לא תהיה בידיה כל דרך להשיב את הסכום שישולם למקס יזמות, שכן מדובר בחברה ריקה מכל פעילות. מגדלי יואב תומכת טענותיה, בין היתר, באינדיקציות הבאות: מקס יזמות פתחה לראשונה תיקים במס הכנסה ובמע"מ בשנת 2015 בעקבות בקשה שהגישה מגדלי יואב בהליך דלמטה; כל הכספים שהושקעו על ידי מקס יזמות בפרויקט הועברו ישירות מחשבונו הפרטי של בעל מניות בה; למקס יזמות אין אישור על ניהול ספרים; מקס יזמות רשומה ברשם החברות כחברה מפרת חוק, שכן היא אינה משלמת את אגרת הרשם מזה שנים. עוד טוענת מגדלי יואב כי מקס יזמות הוקמה רק למטרת ההשקעה בפרויקט, כפי שניתן ללמוד ממועד הקמתה – מספר ימים לאחר החתימה על הסכם הקצאת המניות.

12.לעניין סיכויי הערעור, מגדלי יואב טוענת כי המחלוקות בעניין ההפחתות הן מחלוקות משפטיות, ולפיכך לא היה צורך במינוי מומחה על מנת להעריכן, ואף לא היה מקום להסתמך על ממצאיו. בהקשר זה, נטען כי המומחה הבהיר שקביעותיו מבוססות על מסמכים בלבד ולא על תצהירים, ולפיכך עמדה בפניו תמונה ראייתית חלקית. לעמדתה, הקושי בחוות דעתו של המומחה משתקף בכך שבית משפט קמא עצמו מצא לאשר הפחתות בסך של כ-1.5 מיליון ש"ח מעבר לסכום שאישר המומחה. מגדלי יואב שוטחת בערעורה את טענותיה ביחס לרכיבים השונים שבית משפט קמא לא אישר את הפחתתם, או אישר הפחתה חלקית שלהם, ואת השגיאות שלעמדתה נפלו בפסק הדין ביחס לרכיבים אלה. עוד מעלה מגדלי יואב טענות בדבר סכום ההוצאות שנפסק.

13.בבקשת עיכוב הביצוע שהגישה נוף ים נטען כי קיים קושי בקביעת בית משפט קמא לפיה היא חייבת כלפי מקס יזמות ביחס לכל חלק מהסעד שלא ישולם על ידי מגדלי יואב, וזאת משום שאין חולק כי היא שילמה את מלוא סכום התמורה שנקבע בהסכם המכר. לפיכך, נטען, קביעת בית משפט קמא יוצרת כלפיה כפל חיוב באופן בלתי צודק. לעמדתה של נוף ים, התביעה מהווה למעשה התחשבנות, שאינה מעניינה, בין מקס יזמות למגדלי יואב. נוף ים חולקת על ממצאיו ומסקנותיו של בית משפט קמא, וטוענת, בין היתר, כי היא הציגה הוכחות לכך שמקס יזמות הייתה מודעת לתוכן הסכם הפשרה; כי בכל מקרה היא הייתה רשאית להסתמך על הסכמתה של מגדלי יואב לשינוי ההסכם; כי בית משפט קמא לא הביא בחשבון את התנהלותה של מקס יזמות לאחר החתימה על הסכם הפשרה, ממנה נלמד כי היא הייתה מודעת לתוכן הסכם הפשרה. בכל הנוגע למאזן הנוחות, טענותיה של נוף ים דומות לאלה שהועלו על ידי מגדלי יואב.

14.בהחלטתי מיום 11.6.2023 הוריתי על עיכוב ביצוע ארעי של פסק הדין. במסגרת זו הצעתי כי מקס יזמות תסכים לעיכוב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעורים, וזאת נוכח קיומו של צו העיקול הזמני ונוכח ההתרשמות כי מקס יזמות מהווה חברה ריקה מפעילות, אשר לא יהיה בידה להשיב את הסכום שנפסק לטובתה בערכאה קמא אם יתקבל איזה מהערעורים.

15.מקס יזמות מצדה מתנגדת לעיכוב ביצוע פסק הדין, וטוענת כי ראיות שונות מלמדות שאין בסיס לסברה שלא תוכל להשיב כל סכום שישולם לה מכוח פסק הדין. לטענתה, עם קבלת הסכום שנפסק לטובתה היא תוכל לשוב לפעילות לשמה נוסדה – השקעה במיזמים עסקיים. מנגד, היא טוענת כי קיים חשש ממשי שאם יינתן עיכוב ביצוע על פסק הדין, המבקשות יבריחו את נכסיהן כך שלא יהיה לה ממי להיפרע אם הערעורים יידחו. לטענתה, בהליך קמא התגלה שבעל השליטה במגדלי יואב רוקן אותה מנכסים חרף התחייבויות רבות אותן נטלה על עצמה, וכי מגדלי יואב אף הודתה כי פרט לסכום המופקד בבנק ואשר עליו הוטל העיקול הזמני, אין בידיה נכסים. לעניין העיקול הזמני, מקס יזמות טענה כי הוא אינו מבטיח את זכויותיה, שכן לא רק שהוא ניתן ביחס לכספים שסכומם נמוך מהסכום שנפסק לטובתה בפסק הדין, אלא שחרף קיומו של צו העיקול הזמני, הסכום בחשבון המעוקל פחת ביותר ממיליון ש"ח. מן האמור נובע לדידה של מקס יזמות כי אין מקום להורות על עיכוב ביצוע פסק הדין ואף קיימת הצדקה של ממש להורות על ביצועו המיידי. לעמדתה, אף אם יימצא כי קיים טעם לעיכוב ביצוע פסק הדין, יש להתנות זאת בהפקדת מלוא הסכום שנפסק לטובתה, אשר בתוספת הצמדה וריבית עומד נכון למועד הגשת הערעורים על כ-4.9 מיליון ש"ח, בקופת בית המשפט. לחלופין, היא מציעה כי הסכום לו היא זכאית יועבר אליה, תוך מתן התחייבות כי הוא לא יחולק לבעלי מניותיה.

באשר לסיכויי הערעור שהגישה מגדלי יואב, מקס יזמות סומכת ידיה על פסק דינו של בית משפט קמא וטוענת כי הקביעות עליהן חולקת מגדלי יואב הן מהסוג שערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהן. יוער, כי מקס יזמות בחרה שלא להגיש תשובה לטענות שהעלתה נוף ים בבקשת עיכוב הביצוע שהגישה.

16.נוכח התנגדותה של מקס יזמות לעיכוב ביצוע פסק הדין, והצעתה כי הסכום שנפסק לטובתה יופקד בקופת בית המשפט, הוריתי למבקשות בהחלטתי מיום 21.6.2023 שיודיעו האם הן מסכימות להצעה זו. מגדלי יואב הודיעה כי לעמדתה די בצו העיקול הזמני שמוטל על חשבונה, אך היא מסכימה להעברת הכספים לקופת בית המשפט ככל שיימצא כי הדבר נדרש. מגדלי יואב הוסיפה כי על הכספים שעוקלו לטובת מקס יזמות הוטל עיקול נוסף במסגרת הליך משפטי אחר, אך העיקול לטובת מקס יזמות קודם לעיקול השני ולפיכך קיומו אינו פוגע בזכויותיה. נוף ים ביקשה מצדה להגיש את עמדתה המפורטת לאחר בחינת עמדתה של מגדלי יואב, אולם נוכח התוצאה אליה הגעתי לא ראיתי בכך צורך.

דיון והכרעה

17.הבאתי את הרקע באריכות ובהכרעה אקצר. מצאתי כי יש להורות על עיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט קמא. אנמק.

18.תקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 מורה כי אין בהגשת ערעור כדי לעכב את ביצוע פסק הדין עליו מערערים. המבקש לעכב את ביצוע פסק הדין במהלך תקופת הערעור נדרש להוכיח שסיכויי הערעור להתקבל גבוהים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. בין שני שיקולים אלה מתקיימת "מקבילית כוחות", כאשר הבכורה ניתנת לשיקול מאזן הנוחות. דברים אלה, לפיהם הנטייה היא שלא לעכב ביצועו של פסק דין, אמורים ביתר שאת כאשר הסעד שעיכובו מבוקש הוא כספי (לדוגמה: ע"א 1976/23 פלוני נ' פקיד שומה נתניה, פסקה 4 (30.4.2023)). אולם, בית המשפט ייטה להורות על עיכוב ביצוע אם הוא ישתכנע כי קיים חשש שביצוע התשלום שנקבע ייצור מצב בלתי הפיך, ולצד זאת מדובר בעיכוב ביצוע חלקי שאינו צפוי לפגוע ברווחתו של מי שפסק הדין ניתן לטובתו (לדוגמה: ע"א 3911/23 שבח את שבח בע"מ נ' בלפוריה מושב עובדים להתיישבות חקלאית, פסקה 9 (26.6.2023); ע"א 2143/21 המאגר הישראלי לביטוחי רכב (הפול) נ' פלוני, פסקה 6 (22.4.2021) (להלן: עניין הפול)). זאת, בפרט במקרה בו הסעד הכספי שנפסק הוא משמעותי (עניין הפול, שם).

19.מבלי לטעת מסמרות לגבי הטענות לגופם של הערעורים, אציין כי השאלות המתעוררות בהם מצריכות דיון, וזאת בפרט בכל הנוגע לאחריותה של נוף ים. אפנה אם כן לבחינת מאזן הנוחות, שהוא השיקול המכריע בעניינים כגון דא. ענייננו בסעד כספי בסכום משמעותי שנפסק לטובת חברה שניכר כי היא אינה פעילה. עובדות אלה מעוררות ספק בדבר יכולתן של המבקשות לגבות חזרה את הכספים שישלמו למקס יזמות במקרה בו הערעורים יתקבלו. מקס יזמות הפנתה אמנם למסמכים שנועדו לבסס את טענתה כי היא אינה חברה ריקה, אך אלה תומכים במסקנה ההפוכה דווקא. כך, היא צירפה מסמך המלמד שרק ביום 3.5.2023, לאחר שניתן פסק הדין מיום 3.4.2023 על ידי בית משפט קמא, נפתח חשבון על שמה בבנק דיסקונט לישראל בע"מ (והבנק אף מברך אותה "לרגל פתיחת החשבון החדש"); מסמך אחר מראה כי רק ביום 26.5.2023 שולמו אגרות רשם החברות לשנים 2022-2019; ובמסמך אותו היא כינתה "אסמכתא להגשת דוחות למס הכנסה" ניתן לראות כי בין השנים 2021-2015 לא הייתה כל פעילות בחברה. המסקנה היא כי עסקינן בחברה נטולת פעילות כלכלית לעת הזו. בנסיבות המתוארות עיכוב ביצוע פסק הדין אף לא יגרום נזק משמעותי, שכן לא הוכח שמקס יזמות זקוקה לסכום למטרה קונקרטית כלשהי (וזאת מבלי להמעיט בזכותה לקבל את הכספים המגיעים לה). שיקולים אלה תומכים בעיכוב ביצוע פסק הדין הן כלפי מגדלי יואב, והן, ביתר שאת, כלפי נוף ים.

20.מקס יזמות טענה נגד מסקנה מתבקשת זו כי גם חברת מגדלי יואב היא חברה (כמעט) ריקה, שכל נכסיה מתמצים בכספים המצויים בחשבון הבנק שלה. ואולם, אף אם נניח מצב דברים זה, הרי מאחר שכספים אלה מעוקלים ממילא, אין בעיכוב ביצוע פסק הדין כדי לפגוע במקס יזמות. אכן, כפי שהוזכר לעיל, מקס יזמות הצביעה על כך שמאז הטלת העיקול הזמני בשנת 2015, הכספים בחשבון הבנק של מגדלי יואב פחתו ביותר ממיליון ש"ח (כאשר הוטל צו העיקול הזמני היה בחשבון הבנק סכום של 3,536,270 ש"ח, ואילו היום סכום זה עומד על 2,332,946 ש"ח). יחד עם זאת, כלל משיכות הכספים הללו נעשו באישורן של ערכאות שיפוטיות, וממילא אין בהן כדי ללמד שהותרת מצב הדברים בעינו עד להכרעה בערעורים צפויה לפגוע במקס יזמות.

21.בהתחשב בכל האמור, אני מורה כי צו העיכוב הארעי שניתן בהחלטתי מיום 11.6.2023 יוותר על כנו עד להכרעה בערעורים. מובהר, כי עיכוב הביצוע לא יחול על סכומים שנפסקו לטובת המומחה מטעם בית המשפט. כן מובהר כי העיקול הזמני שהוטל על חשבון הבנק של מגדלי יואב בבית המשפט קמא ביום 20.9.2015 יוסיף אף הוא לעמוד על כנו. למען הסר ספק, מובהר כי עד להכרעה בערעורים לא יימשכו כספים נוספים מחשבון הבנק האמור אלא באישור בית משפט זה.

ניתנה

היום, כ"ח בתמוז התשפ"ג (17.7.2023).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (4 תיקים)

הלכות

  1. 1בקשת עיכוב ביצוע נבחנת לפי סיכויי הערעור ומאזן הנוחות, כאשר הבכורה ניתנת לשיקול מאזן הנוחות, ונטייה לעיכוב ביצוע של סעד כספי נמוכה יותר.
  2. 2בית המשפט ייטה להורות על עיכוב ביצוע כאשר קיים חשש שביצוע התשלום ייצור מצב בלתי הפיך, בעיכוב חלקי שאינו פוגע ברווחת זוכה הפסק.
  3. 3כאשר הזוכה היא חברה שאינה פעילה ואין ראיה לצורך קונקרטי בכסף, מאזן הנוחות תומך בעיכוב ביצוע.