החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 4447/98 שמעון ביטון נ. אלי שני

ניתן ביום

בקצרה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה בקשה לתיקון פסק דין שביקשה לשנות סכום מ-42,100 ל-84,200 ש"ח. נקבע כי האזכור בפסק הדין נגע להחלטת הבורר ולא להכרעת בית המשפט המחוזי. בית המשפט הבהיר כי הציטוט אינו משנה את החלטת בית המשפט המחוזי בדבר החיוב בגין התשתיות.

העובדות

במסגרת ערעור נקבע סכום חיוב בגין תשתיות. מערער 1 טען כי הסכום שצוין בפסק הדין אינו תואם את הכרעת בית המשפט המחוזי. הצדדים לא חלקו על גובה הסכום.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לתקן את פסק הדין כך שהסכום בעמוד 4 סעיף 3 יופיע כ-84,200 ש"ח ולא כ-42,100 ש"ח?

הלכות

  1. 1

    האזכור בפסק הדין התייחס להחלטת הבורר ולא להכרעת בית המשפט המחוזי, ולכן לא נפלה טעות הדורשת תיקון.

    ״לא היתה כוונה לאזכר את הכרעת בית המשפט המחוזי, אלא את החלטת הבורר״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • החלטת הבורר
  • הכרעת בית המשפט המחוזי
  • מובלעת
  • תשתיות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

לערעורים אזרחיים

ע"א

4447/98

בפני:

כבוד הנשיא א' ברק

כבוד השופטת ד' דורנר

כבוד השופט א' א' לוי

המערערים

:

1.

שמעון ביטון

2. חברת שבא עציון בניה

ופיתוח בע"מ

נגד

המשיבים

:

1.

אלי שני

2. ד"ר אלי שני

3. מתן שני

4. בינה שני

5. אוהד שני

בקשה

לתיקון טעות סופר

החלטה

ביום 1.11.01 ניתן פסק-דין בערעור.

בפנינו בקשה מטעם מערער 1, בה הוא מבקש, כי נורה על תיקונו של פסק-הדין, כך שבעמוד 4 סעיף 3 יופיע הסך "84,200" ולא "42,100".

לטענת מערער 1 הסכום המופיע בפסק-הדין איננו תואם את הכרעת בית המשפט המחוזי, בה נקבע, כי הסכום אותו חייב משיב 1 לשלם למערערת 2 הוא סך 42,100 ש"ח לכל אחת משתי היחידות, ובסך הכל 84,200 ש"ח. לטענת מערער 1 לא היתה מחלוקת בין הצדדים על גובה הסכום האמור בשום שלב, כי אם רק בשאלה מי ימציא אישורים או קבלה על עצם החיוב.

הגענו למסקנה, כי דין הבקשה להידחות - בעמוד 4 סעיף 3 לפסק-הדין, לא היתה כוונה לאזכר את הכרעת בית המשפט המחוזי, אלא את החלטת הבורר, כפי שהדבר עולה מנוסח הדברים וממיקומם בחלק פסק הדין שעניינו הכרעות הבורר. עיון בעמוד 8 לפסק הבורר מעלה, כי לא נפלה טעות בפסק הדין מיום 1.11.01.

עם זאת, מצאנו לנכון להבהיר, כי אין בציטוט האמור כדי לשנות את החלטת בית המשפט המחוזי באשר לסכום החיוב בגין התשתיות ל"מובלעת" עליה לא ערערו הצדדים.

לפיכך, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ט בחשון תשס"ב

(15.11.01).

ה נ ש י א ש ו פ ט

ת ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1האזכור בפסק הדין התייחס להחלטת הבורר ולא להכרעת בית המשפט המחוזי, ולכן לא נפלה טעות הדורשת תיקון.