פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו
כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 95 /
4464
בפני:
כבוד הרשמת השופטת אורית אפעל-גבאי
המבקשת
:
עליזה
קז'צקוב
נגד
המשיב
ה :
נעמי קז'צקוב הבל
בקשה להארכת מועד (בהליך)
בשם
המבקשת: עו"ד וולינר סרג'
החלטה
הבקשה שבפני היא לתקן את הודעת הערעור שהגישה המבקשת. המבקשת מעוניינת גם להגיש מסמכים רבים כראיות בערעור, ואולם נושא זה יובא בפני שופט של בית משפט זה.
בבית המשפט המחוזי התנהלה תביעה סבוכה וממושכת שהגישה המשיבה נגד המבקשת ושלוש אחרות. כל בעלות הדין הן אחיות (אחת מהן כבר נפטרה), והסכסוך בניהן מתייחס לרכושת הוריהן המנוחים. בבית המשפט המחוזי זכתה המשיבה במיקצת התביעה, בסכום של 39,540 דולר בתוספת ריבית של 11% לשנה. המבקשת חויבה בשכר טירחת עורך דין ובהוצאות בסכום של 60,000 ש"ח. המבקשת ראתה לערער בבית משפט זה בשני נושאים: שיעור הריבית וגובה שכר הטירחה. המשיבה, בערעור שכנגד, מערערת על כך שלא זכתה במלוא סכום התביעה.
בתיק זה ניתן צו בדבר סיכומים בכתב, וכל מחזורי הסיכומים הושלמו.
בבקשה שבפני מבקשת המבקשת לתקן את הודעת הערעור כך שתכלול גם ערעור על עצם החיוב שנפסק בבית המשפט המחוזי. הטענה היא, כי "המבקשת לא הגישה ערעור על שעור פסק הדין כי היא היתה מוכנה לשלם הסכום שכב' בית המשפט קמא פסק על מנת לא להיות פעם שניה בלחצים הבלתי נסבלים שבהם היא חיה מספר שנים במשך ההליכים". עוד נטען, כי המבקשת, שהיא רווקה, אימצה ילד בדרום אמריקה. הילד הוא חולני ותהליך אימוצו היה קשה. עוד נטען, כי המשיבה לוחצת על המבקשת בעניינים שונים, ועובדה זו גרמה למבקשת לסבור, כי אין כל סיבה שתוותר על כל טענותיה. המבקשת טוענת, כי בידיה מסמכים שונים, אותם היא מבקשת להגיד כראיה, שיש בהם כדי להוכיח כי אינה חייבת למשיבה כל סכום שהוא, לרבות הסכום שנפסק בבית המשפט המחוזי. המדובר בשישים מסמכים שונים, אשר נטען לגביהם בתצהיר שהוגש בתמיכה בבקשה, כי אותרו על ידי המבקשת רק בחודש יוני 1996. לגבי כל המסמכים נטען, כי
. “The apparently slipped down behind the filing cabinet”
המבקשת נחקרה על תצהירה, ובחקירתה נתבררו העובדות הבאות: המבקשת טענה, כי המסמכים אותם היא מבקשת להציג כראיה נתגלו על ידה במסגרת שיפוץ שערכה בדירתה, כאשר כולם היו מאחורי ארון התיקים שבביתה, בין הארון לקיר. מהסמכים אלה הגיעו לאותו מקום מחבוא ככל הנראה בעת שהמבקשת עברה להתגורר באותה דירה, בחודש ספטמבר 1993. בשלב מתקדם יותר של החקירה הנגדית אמרה המבקשת, כי לא כל שישים המסמכים נפלו מאחורי התיקייה, אלא רק עשרה. יתרת המסמכים היו בידיה עוד קודם לכן, ומטעמים שלא התחוורו לא הוגשו כראיות בית משפט קמא. עוד הוסיפה המבקשת, כי עשרת המסכים שהתגלו תורמים באופן מהותי להוכחת גירסתה, כי אינה חייבת דבר לאחותה המשיבה. המבקשת לא יכולה היתה לבאר כיצד במסגרת עשרת המסמכים שנפלו מאחורי התיקייה מופיע מסמך מאוחר מחודש פבוראר 1995, אשר לא יוכל היה להגיע מקום המחבוא בעת המעבר לאותה דירה, שארע כמבואר בחודש ספטמבר 1993. באותו ענין אמרה המבקשת לאחר מכן, כי התכוונה למסור את אותו מסמך מאוחר לעורך דינה, אך המסמך נעלם, והתגלה שוב רק בחודש יוני 1996.
ראישת, יש לתמוה על כך שבא-כח המבקשת ראה להגיש את מחזור הסיכומים השלישי בערעור, על יסוד הודעת הערעור, בתאריך 15.7.96 מבלי לציין כלל את העובדה המכרעת על פי הטענה, כי בחודש יוני 1996 נמצאו מסמכים חדשים אשר יש בהם כדי להאיר את הסכסוך בין בעלי הדין באור חדש. זאת ועוד, אין בבקשה ובתצהיר כל התייחסות לפרק הזמן שחלף מאז שנמצאו המסמכים (יוני 1996) ועד הגשת הבקשה בפני (11.12.96). המדובר בפרק זמן של כחצי שנה, שבוא הושלמו סיכומי הטענות בערעור והתיק היה בשל לקביעת דיון לשם השלמת הטיעון או למתן פסק דין על יסוד הסיכומים בכתב.
המבקשת טוענת בבקשתה, כי לכתחילה היתה מוכנה להשלים עם תוצאות פסק הדין, אך התנהגותה של אחותה הוגש הערעור שכנגד על ידה המשיבה גרמה לה שלא לוותר. טענה זו אינה מפורטת ואינה כוללת כל התייחסות לתאריכים. לאחר החקירה הנגדית אין זה ברור מה הניע את המבקשת לחזור בה בשלב כה מאוחר מבחינת תהליך בירור הערעור מן העמדה אותה נקטה לכתחילה ולבקש לפתוח את כל חזית המריבה, הערעור הוגש בתאריך 16.7.95. חלפה כשנה וחצי מאז ועד שהוגשה הבקשה שבפני, ולא הובא כל הסבר סביר לתפנית שחלה בעמדת המבקשת. זאת ועוד המבקשת אינה מפרטת מהן אותן טענות אותן היא מבקשת להוסיף להודעת הערעור וכיצד היא מעוניינת לתקנה. במלים אחרות, המבקשת אינה מבהירה בבקשתה כיצד היא מתכוונת לתרגם את רצונה "לא לוותר" לטענות בכתב הערעור.
אשר לטענה בדבר מציאת מסמכים, כאמור, אין הבקשה להגשתם של אותם מסמכים כראיה מונחת בפני. המבקשת כללה בבקשתה רשימה של אותם מסמכים שהגשתם מתבקשת, אך לא בארה כיצד יסייעו מסמכים אלה להוכחת טענתה בדבר בעדר חבות למשיבה. במלים אחרות, המדובר בשישים מסמכים, אשר לא נטען כיצד ניתן באמצעותם לסתור את ממצאיה של הערכאה הראשונה. המבקשת ציינה בבקשתה, כי לפחות עשרת המסמכים שהתגלו בחודש יוני 1996 תומכים באופן מהותי בגירסתה, אך לא בארה כיצד.
סיכומה של נקודה זו, המבקשת לא הציגה את התיזה העובדתי והמשפטי שבאמצעותה היא מבקשת לתקוף את פסק דינה של הערכאה הראשונה, וממילא לא הראתה כיצד תומכים שישים המסמכים שברשותה בתיזה זו.
אשר על כן אני מחליטה לדחות את הבקשה לתיקון הודעת הערעור. כפי שבואר, המדובר בערעור שהוגשו בו כל מחזורי הסיכומים בכתב על יסוד הודעת הערעור והודעת הערעור שכנגד. המבקשת מעוניינת עתה בשינוי חזית המחלוקת ובתקיפת פסק דינו של בית המשפט המחוזי על כל חלקיו. המבקשת מכריזה על כוונתה זו, אך אינה מבהירה על יסוד אילו טענות יש בכוונתה לטעון כי אין לקיים את פסק הדין של בית המשפט המחוזי.
לא הובאו כל נימוקי הערעור הנוספים ותימוכיהם. משום כך לא התברר ולא יכול היה להתברר הקשר בין המסמכים שהגשתם מתבקשת - כולם או מקצתם - לתיקון בהודעת הערעור. המדובר בבקשה תמוהה, שמניעיה לא התבררו, ובכל מיקרה אין בה יסוד להסטת הערעור מן המסלול בו הוא צועד זמן כה רב.
הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.
עו"ד וולינר יודיע לבית המשפט תוך שבעה ימים מיום קבלת ההחלטה אם הוא עומד על הבאת הבקשה להגשת ראיות נוספות בערעור בפני שופט של בית משפט זה.
ניתנה היום, א' באדר ב' תשנ"ז (10.3.97).
אורית אפעל-גבאי, שופטת
ר ש מ ת
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
95044640.
Q03