ע"א 4472/07 גד ורקשטל נ. בנק לאומי לישראל בע"מ

לפני בקשה לפטור מערבון או להפחתתו. הערבון נקבע על סך של 25,000 ₪.

1.

לצורך דיון בבקשה אתאר בקצרה את ההליכים שקדמו לה. המשיב הגיש תביעה בסדר דין מקוצר לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו נגד המערער בגין יתרה בלתי מסולקת בחשבון דיבטורי של המערער אצל המשיב. המערער הגיש בקשה למתן רשות להתגונן. רשם בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת המבקש למתן רשות להתגונן באופן חלקי בלבד. המשיב הגיש ערעור על החלטת הרשם והמערער הגיש ערעור שכנגד. ערעור המשיב התקבל והערעור שכנגד נדחה ובעקבות זאת ניתן פסק דין כנגד המערער על מלוא סכום התביעה. המערער הגיש ערעור על פסק הדין לבית משפט זה (ע"א 6380/05). בערעור נקבע כי בנסיבות העניין, ימצא האיזון הראוי בנוגע לבקשת המערער למתן רשות להתגונן בכך שיינתן לו מבוקשו אולם הוא יידרש להפקיד בקופת בית המשפט המחוזי סל של 250,000 ₪ במזומן או על דרך ערבות בנקאית אוטונומית וזאת תוך 60 ימים מעת שיומצא פסק הדין. בהמשך לפסק הדין, הגיש המערער בקשה לבית משפט זה להמרת הפיקדון. בהחלטת בית המשפט מיום 5.12.06 נקבע כי הבקשה תוגש לבית המשפט המחוזי. בעקבות זאת, הגיש המערער בקשה לבית המשפט המחוזי למתן הוראות בעניין הפקדת ערובה (בש"א 26035/06) אשר במסגרתה ביקש להמיר את סכום הערובה באופן שהסכום שגבה המשיב ממימוש רכבו יקוזז מסכום הפקדון. רשם בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה. המערער הגיש ערעור על החלטת רשם ובמסגרתה הגיש בקשה למתן ארכה להפקדת הפקדון. ביום 19.3.07 החליט הרשם כי משלא הופקדה הערובה במועד, יש לראות את המערער כמי שבקשתו למתן רשות להתגונן נדחתה והמשיב זכאי ליטול פסק דין על פי התובענה. ביום 25.3.07 נחתמה פסיקתה לפיה חויב המערער במלוא סכום התובענה. הערעור על החלטת רשם נמחק בהסכמת הצדדים והוגש ערער על פסק דינו של כבוד הרשם במסגרת ההליך שבכותרת. מכאן הבקשה שלפני.

2.

לטענת המערער, מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו להפקיד ערבון. על פי הנטען בבקשה, המערער אינו עובד בשל נכות בשיעור 82.5%, והוא מתקיים מקצבת נכות בסך של 2,187 ₪ לחודש בלבד. כמו כן, לטענת המערער, הוא מתגורר בגפו בדירת חדר השייכת לאביו, וכי אין בבעלותו רכוש, כל נכסיו עוקלו על ידי המשיב וחלקם אף מומשו על ידו. עוד נטען כי בבעלותו חשבון בנק אשר אליו מופקדים כספי קצבת הנכות הפטורים מעיקול וחשבון בנק נוסף נשוא ההליך שבכותרת. לטענת המערער, הוריו מסייעים לו לצורכי מחייה בלבד, אולם ידם אינה משגת לסייע לו להפקיד את סכום הערבון שנקבע. המשיב מתנגד לבקשה.

3.

במוקד ההליך שבכותרת ניצבת השאלה האם ניתן להמיר את סכום הערובה שנקבעה על ידי בית משפט זה במסגרת ע"א 6380/05 בערובה אחרת, וזאת עקב מצבו הכלכלי הנטען של המערער. כאשר הסוגיה נשוא המחלוקת מעוררת שאלה בדבר יכולתו הכלכלית של המערער, הנטייה היא לפטור מהפקדת ערבון על מנת למנוע יצירת "מעגל קסמים" אשר בעטיו יימנע ממבקש הפטור להגיש ערעור (ראו: ע"א 4385/01 אלון נ' כונס הנכסים הרשמי , תק-על 2001(2) 871). אולם כלל זה אינו מיושם באופן אוטומטי והוא נתון לשיקול דעת (בש"א 7812/00 או.בי.די. נ' הכשרת היישוב- חברה לביטוח , תק-על 2000(3), 2106). בנסיבות העניין, סכום הערובה עומד על סך של 250,000 ₪ ואילו סכום הערבון אותו נדרש המערער להפקיד הינו בסך 25,000 ₪. במצב דברים זה, בעצם הגשת בקשה להמרת ערבון אין כדי להעיד בהכרח על כך שאין באפשרות המערער להפקיד ערבון בבית משפט זה (ראו: רע"א 8996/01 אבידור חברה למוצר עץ בע"מ נ' מדינת ישראל , תק-על 2002(1), 243; רע"א 371/05 מ. מזוז (1990) בע"מ נ' מדינת ישראל , תק-על 2005(1) 2405). בנסיבות אלה, מוטל על המערער הנטל לפרוש לפני בית המשפט תשתית ראייתית מלאה ועדכנית אשר תצדיק היעתרות לבקשתו לפטור מערבון או להפחתתו בהליך שבכותרת. המערער לא עמדו בנטל זה באופן מלא. אכן,

בבקשתו נטען בהרחבה לגבי מצבו הכלכלי הקשה, אולם לבקשה לא צורפה ולו בדל אסמכתא שיש בה כדי לאשש את טענותיו. זאת, למרות שהמערער הועמד על הצורך לצרף תיעוד מתאים לבקשתו כבר בהחלטת כבוד הרשם י' מרזל במסגרת רע"א 5855/05. המערער אף לא הבהיר מנין משגת ידו לממן את סכום הערבון שנקבע בהחלטה הנ"ל וכן את ייצוגו המשפטי בהליכים המתנהלים בבית משפט קמא ובבית משפט זה. במצב דברים זה, אין בידי להיעתר לבקשה לפטור מהפקדת ערבון וזאת ללא צורך לאמוד את סיכויי ההליך. יחד עם זאת, בשים לב למצבו הכלכלי והרפואי הנטען, לטיב ההליך, להיקפו הצר יחסית וכן למעמדם היחסי של הצדדים, יועמד הערבון על סך של 15,000 ₪ בלבד אשר יופקדו תוך 21 יום מעת המצאת החלטה זו, ולא – ירשם ההליך לדחייה ללא צורך במתן הודעה נוספת.