ע"א 4483/09 מרים רחאחלה נ. מדינת ישראל

1.

לפניי בקשה להמיר את החובה להפקיד ערבון בהליך שבכותרת, שנקבע לסך של 25,000 ₪, בהפקדת ערבות עצמית וערבות צד ג'. נטען בבקשה כי מצבם הכלכלי והחברתי של המערערות אינו מאפשרת הפקדת הערבון שנקבע. שתי המערערות, המתגוררות בפזורה הבדואית, טוענות כי הן אינן עובדות, גם בעליהן אינם עובדים והמשפחות מתקיימות מקצבאות של המוסד לביטוח לאומי. לטענתן אין להן רכוש או נכסים והן מתגוררות בצריף עשוי פח. לבקשה צורף "כתב התחיבות וערובה" עליו חתום מר אבו גויעד יוסף עודה, המעמיד ערבות עד לסך של 25,000 ₪ לטובת המשיבה, לתשלום הוצאות משפט.

2.

המשיבה מתנגדת לבקשה, בטענה כי המערערות לא הציגו בבקשתן תשתית עובדתית נאותה לפיה יש לראות בעניינן מקרה יוצא דופן המצדיק המרת הערבון בערובה "נחותה" יותר. נטען כי החלופות המוצעות על ידי המערערות אינן מספקות ואינו מהוות תחליף נאות לערבון. כך, התחייבות עצמית כלל אינה מהווה ערובה ונוכח הטענות בדבר חוסר יכולת כלכלית היא אינה יכולה להועיל למשיבה. אשר לערב שהוצע, נטען כי לא הובאו ראיות ממשיות באשר למצבו הכלכלי. לבסוף טוענת המשיבה כי יש לדחות את הבקשה גם בנימוק כי סיכויי הערעור נמוכים.

3.

בהחלטה מיום 30.7.2009 אפשרתי למערערות להשלים את הבקשה בכך שיגישו תצהיר המפרט את המצב הכלכלי של הערב המוצע ויצרפו תיעוד שיכול ללמד על חוסנו הפיננסי. בעקבות זאת צורף תצהיר של הערב המוצע, המפרט את הרכוש שבבעלותו, את תחום עיסוקו ואת מחזור עסקיו.

4.

לאחר שעיינתי בטענות בעלי הדין ובחומר שצורף להן, באתי לכלל מסקנה כי יש להיעתר לבקשה באופן חלקי. החלופות המוצעות על ידי המערערות - ערבות עצמית וערבות צד ג' - אינן שוות ערך להפקדת ערבון במזומן (או בדרך של העמדת ערבות בנקאית). למעשה, ה ערבות אינה מהווה בטוחה כלל. עמד על כך לאחרונה כב' השופט א' גרוניס באחת הפרשות, בציינו כי " התחייבות עצמית של בעל דין לפרוע הוצאות, שיכול כי ייפסקו לחובתו, אינה יכולה לשמש כבטוחה לעניין תקנה זו. היה וייפסקו הוצאות, תהיה ממילא חובה לשאת בהן מכוח פסק הדין. התחייבות של בעל דין כי יקיים את פסק הדין בנוגע לפסיקת הוצאות אינה מהווה בטוחה נוספת, שכן חובתו לקיים את פסק הדין שרירה וקיימת גם ללא התחייבות .... כאשר מוטלת בפסק דין חובת תשלום הוצאות, מקור החובה לשאת בתשלום הוא פסק הדין, ובהתחייבות העצמית אין ערך מוסף, לפחות לא מן הבחינה המשפטית... נראה, כי הסתפקות בהתחייבות עצמית במקום הפקדת ערבון מהווה למעשה מתן פטור מערבון" (בש"א 5385/09 עיריית חיפה נ' עמותת העדה היהודית הספרדית בחיפה (לא פורסם, 16.7.2009)). אשר לערבות צד ג', מדובר אמנם בבטוחה לעניין תקנה 429 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. עם זאת, ערובה זו אינה שוות ערך להפקדת כספים במזומן או להעמדת ערבות בנקאית, וזאת מבחינת הוודאות של הבטוחה, כמו גם הזמינות והקלות של מי מוש ה בעת הצורך.

5.

בעל דין המבקש שלא להפקיד ערבון ותחת זאת להסתפק בערובה שאינה שוות ערך לו, חושף את בעל הדין שכנגד לסיכון כי הוא יתקשה בגביית הוצאותיו. בעל דין כזה, בדומה לבעל דין המבקש פטור מערבון, נדרש לעמוד בשני תנאים מצטברים: הוכחה של חוסר יכולת כלכלית להפקיד ערבון וקיום סיכויים טובים של ההליך להתקבל. מוטל עליו הנטל לפרוש תשתית עובדתית בדבר מצבו הכלכלי. נטל זה גובר שעה שמבקש הפטור לא שילם את ההוצאות בהן חויב בבית המשפט קמא, כפי שלטענת המשיבה אירע במקרה זה. המערערות לא עמדו בנטל הנדרש באופן מלא. אמנם נראה מן הבקשה והתיעוד המצורף כי מצבן הכלכלי של המערערות אינו מן המשופרים. עם זאת, לא הובהר מדוע לא עמדה לבעלה של מערערת 2 זכאות להבטחת הכנסה מחודש אפריל 2009. כן לא הובהר פשר

ההוצאות הגבוהות בגין טלפון נייד של מערערת 1 וההפקדות לפקדון בחשבונה של מערערת 2. כמו כן, המערערות לא הבהירו כיצד עולה בידן לממן את ייצוגן המשפטי. לכאורה, עליהן לממן את הפקדת הערבון מאותו מקור באמצעותו הן מממנות את עלויות הייצוג. יחד עם זאת, בשים לב לתשתית החלקית שהוצגה, לגובה ההוצאות בהן חויבו המערערות בבית המשפט קמא ולפרטים שהוצגו לגבי הערב המוצע, באתי לכלל מסקנה כי ניתן להסתפק בערבון על סך של 5,000 ₪ בתוספת כתב ערבות צד ג' של מר אבו גויעד יוסף עודה.

סיכומו של דבר, כתב הערבות יקובל לרישום. בנוסף, על המערערות להפקיד ערבון בסך 5,000 ₪, וזאת תוך 15 יום מעת המצאת החלטה זו, ולא – יידחה ההליך ללא צורך במתן הודעה נוספת.