פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א
4506/13
לפני:
כבוד הנשיא א' גרוניס
המערער:
ד"ר מנטל יובל
נ ג ד
המשיבה:
בני ברית - חברה רשומה לפי חוק החברות
ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בחיפה
מיום 20.6.2013 בתיק רע"צ 21955-06-13,
שניתנה על ידי כבוד השופטת
מ' קלמפנר נבון
בקשת המערער מיום 25.6.2013
בשם המערער:
עו"ד מוטי קניבסקי
החלטה
1.
ביום 24.6.2013 דחיתי ערעור פסלות. הערעור הופנה על החלטה של בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופטת מ' קלמפנר ) שלא לפסול את עצמו מלדון בתיק מסוים (רע"צ 21955-06-13). המערער לא השלים עם פסק-הדין. הוא הניח בפניי ביום 25.6.2013 בקשה, החתומה על ידי פרקליטו עו"ד מוטי קניבסקי, בה הוא מבקש שאנמק ואבהיר את פסק-הדין מיום 24.6.2013.
2.
בבקשה נטען כי הנימוקים שהועלו בערעור הפסלות לא זכו להתייחסות בפסק-הדין. בבקשה אף נאמר כי "העורר שילם אגרת משפט, וזכאי לקבל יומו והתייחסות לנימוקים שהעלה". עוד נאמר בבקשה כי יש לאפשר למערער הליך הוגן "... על מנת להסיק המסקנות המשפטיות המתבקשות ולהעבירן ל'דורות הבאים'". בבקשה אף מבוקש כי יצוין שמו של השופט שחתום על פסק-הדין, שכן הדבר לא ברור "מהחתימה על ההחלטה".
3.
הבקשה שבפניי הינה בקשת סרק. בפסק-הדין מיום 24.6.2013, המשתרע על יותר משני עמודים, הובאו בקיצור הטעמים שלדעתי היה בהם כדי להוביל לדחיית הערעור. מיותר לומר שאין בית המשפט חייב להתייחס לכל אחד ואחד מן הנימוקים המוצגים בפניו על ידי בעל דין במסגרתו של הליך משפטי. אכן, בצד החתימה בסיום פסק-הדין לא מופיע שמו של החותם. ברם בכותרתו של פסק-הדין מופיע "לפני: כבוד הנשיא א' גרוניס". מכאן שברור מאליו מיהו השופט שנתן את פסק-הדין.
ספק אם ההתנסחויות בבקשה ראויות הן לכתב בי-דין, במיוחד כאשר מדובר במסמך שנחתם על ידי פרקליט. בין כך ובין כך, הבקשה הנוכחית גרמה לבזבוז זמן שיפוטי.
4.
הבקשה נדחית. המערער ינמק עד ליום 4.7.2013 מדוע לא יישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה.
ניתנה היום, י"ט בתמוז התשע"ג (27.6.2013).
ה נ ש י א