פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית
משפט לערעורים אזרחיים
ע"א
451/12
לפני:
כבוד הנשיא א' גרוניס
המערערת:
גליה מאירסון
נ ג ד
המשיבה:
עיריית כפר-סבא
ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בכפר-סבא
(כב' סגן הנשיאה
א' ד' גולדס
) מיום 10.1.2012 שלא
לפסול עצמו מלדון בתא"מ 1554-09
בשם המערערת:
עו"ד סאיד ג'בארה
פסק-דין
1.
ערעור על החלטת בית משפט השלום בכפר-סבא (כב' סגן הנשיאה א' ד' גולדס ), מיום 10.1.2012, שלא לפסול עצמו מלהמשיך ולדון בעניינה של המערערת בתא"מ 1554-09.
2.
המערערת היא נתבעת בתביעה שהגישה נגדה המשיבה. במהלך הדיון מיום 10.1.2012 ביקש בא-כוח המערערת כי בית המשפט יפסול עצמו, בהתחשב בעוינות שגילה בית המשפט לפי הנטען, כלפי אביה של המערערת, עורך-דין במקצועו,
אשר נכח באולם. בא-כוח המשיבה הותיר את הבקשה לשיקול דעת בית המשפט.
3.
בית המשפט דחה את בקשת הפסלות. בית המשפט קבע כי לא גיבש כל עמדה לגבי תוצאות התביעה בשלב בו היא נמצאת. בית המשפט הוסיף כי המערערת יכולה לערער על החלטות שיפוטיות שנתן במהלך הדיון, וקבע כי מכל מקום, הדברים שיוחסו לאביה של המערערת אינם קשורים לתביעה המתבררת לפניו, שכן האב אינו צד לתביעה ואף אינו מייצג את המערערת. בית המשפט ציין שמטרת בקשת הפסלות היא חיפוש מותב נוח יותר, ומשכך, דחה, כאמור, את הבקשה.
4.
המערערת טוענת כי דעת בית המשפט "נעולה" באשר לתוצאות התביעה ולפיכך יש לפוסלו. המערערת מעלה טענות קשות לפיהן השופט מנצל את מעמדו כדי להתנכר ולפגוע באביה ובה. המערערת מציינת כי התנהלות זו הביאה את אביה להגיש תלונה נגד השופט אשר נמצאה מוצדקת, ובמקרה אחר התקבל ערעור שהגיש אביה נגד החלטת השופט. בעקבות עוינות זו, טוענת המערערת, השופט מורה לאביה לצאת מן האולם בכל דיון אליו הוא מגיע כצופה או כעד. המערערת מוסיפה כי בראשית הדיון מיום 10.1.2012 היו חילופי דברים בין השופט לבין אביה, אשר באו לידי ביטוי באופן חלקי בלבד בפרוטוקול הדיון (בעקבות דרישתו של בא-כוחה). המערערת מוסיפה עוד כי החלטות שנתן השופט קיפחו את הגנתה. המערערת טוענת, כמו כן, כי השופט הוא שביקש לקבל את התביעה לידיו ומתעקש לנהלה. בנסיבות אלה מבקשת המערערת לקבל את הערעור, ולו בשל מראית העין.
5.
דין הערעור להידחות. אין די בתחושותיה הסובייקטיביות של המערערת, על יסוד היכרות אביה עם השופט, כדי להקים עילה לפסילת בית המשפט. חששה של המערערת כי יש בהתנהלות בית המשפט כדי להצביע על משוא פנים כלפיה אינו יוצא מכלל חשש סובייקטיבי גרידא (השווה: ע"א 4347/11 פלוני נ' פלוני (לא פורסם, 9.10.2011)). זאת ועוד, הלכה פסוקה היא כי השגות על החלטות בית המשפט בדבר אופן ניהול הדיון, אשר אינן לשביעות רצונו של בעל-דין, אין בהן כדי להקים עילת פסלות. מקומן של השגות אלו בהליכי ערעור רגילים, על-פי סדרי הדין, ולא במסגרת הליכי פסלות, והדברים ידועים (למשל, ע"א 7652/11
אלי מור יוסף עו"ד נ' כהן (לא פורסם, 20.11.2011)). לפיכך, דין הערעור להידחות. על בית המשפט ובעלי הדין גם יחד לעשות מאמץ על מנת שההליך יימשך בצורה יעילה ועניינית.
6.
הערעור נדחה. משלא הוגשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתן היום, כ' באדר התשע"ב (14.3.2012).
ה נ ש י א