ע"א 4535/15 רונן ישראל נ. עדי גולן (ישראל)

הליך זה, אשר הועבר לעיוני לשם בחינת סיווגו, נסב על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 1.6.2015, אשר ניתנה במסגרת הליכי פשיטת הרגל המתנהלים בעניינה של המשיבה 1. בהחלטה הורה בית המשפט המחוזי כי מחצית התמורה (לאחר תשלום הוצאות ההליך) של דירה אשר מומשה בהליכי הוצאה לפועל תופקד בנאמנות, והמבקש (הטוען כי מחצית הזכויות בדירה היו נתונות לו) רשאי יהיה להגיש הליך מתאים בעניין בבית המשפט לענייני משפחה, וכי אם לא ייעשה כן יחשב הדבר כויתור על מחצית יתרת התמורה.

המבקש השיג על ההחלטה בדרך של בקשת רשות ערעור, אך ציין בגדרה כי הדבר נעשה "מטעמי זהירות" שכן יש לראות בהחלטה "פסק דין". כונס הנכסים הרשמי והמשיב 3, הנאמן על נכסי המשיבה 1, סבורים אף הם כי נתונה למבקש זכות ערעור על ההחלטה, ואילו הנושה, המשיב 2, סבור כי יש להשיג עליה בדרך של בקשת רשות ערעור, שכן מהחלטה נוספת שניתנה ביום 22.6.2015 (בה נקבע כי יוגשו תגובות הצדדים לבקשה שהגיש המבקש לארכה להגשת ההליך בבית המשפט לענייני משפחה, והמועד להגשת ההליך הוארך עד להחלטה אחרת), ניתן ללמוד כי אין מדובר בפסק דין סופי בעניינו של המבקש.

לאחר שעיינתי בכל החומר שבפניי ושקלתי בדבר, סבורני כי הצדק עם המבקש והמשיבים 3 ו-4, וכי נתונה למבקש זכות ערעור על ההחלטה. יצוין בהקשר זה כי העובדה שבית המשפט לא הכריע בשלב זה האם מחצית יתרת תמורת הדירה תועבר בפועל לקופת פשיטת הרגל או למבקש, אלא קבע כי ככל שהמבקש עומד על טענותיו בעניין עליו להגיש הליך מתאים בבית המשפט לענייני משפחה, אין בה כדי לשנות ממסקנה זו. זאת שכן הגדרתה של יחידה דיונית מתוחמת בהליך של חדלות פירעון אינה נגזרת בהכרח מן השאלה האם בעקבות החלטה שהתקבלה בבית המשפט הדן בהליך חדלות הפירעון יתקיים הליך אחר בו ייבחנו טענות הצדדים לגופן, ודי בכך שבית המשפט סתם את הגולל על הטענות בתוך ההליך שבפניו (ראו והשוו רע"א 2298/15 פלונית נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (23.6.2015) והאסמכתאות המובאות שם).

אשר על כן ומכוח הוראת תקנה 410א לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 ישונה סיווגו של ההליך לערעור בזכות.

המזכירות תשנה את סיווג ההליך כאמור, ובכפוף להשלמת סכום האגרה בידי המבקש (בתוך עשרה ימים מעת המצאת ההחלטה לידיו), יועבר ההליך להוצאת צו סיכומים כמקובל.

ההחלטה תתויק בתיקי השופטים.