פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
4610/22
לפני:
כבוד השופט א' שטיין
המערער:
עדוי פלאח
נ ג ד
המשיבים:
1. עו"ד נפתלי נשר, נאמן לנכסי החייב עדוי פלאח
2. כונס הנכסים הרשמי
בקשה לעיכוב ביצוע
החלטות בית המשפט המחוזי נצרת (השופט א' זגורי) שניתנו ביום 12.6.2022 וביום
30.6.2022 בפש"ר 43930-05-10
בשם המערער:
עו"ד יניב הרינג
בשם המשיב 1:
בעצמו
בשם המשיב 2:
עו"ד שרית ליפשיץ גריידי
החלטה
1.
לפניי בקשה לעיכוב ביצוע החלטות בית משפט המחוזי נצרת (השופט א' זגורי ) שניתנו בפש"ר 43930-05-10 בימים 12.6.2022 ו-30.6.2022, וזאת עד להכרעה בערעור על החלטות אלו אשר הוגש בד-בבד עם בקשה זו. במסגרת ההחלטות מושא הערעור, הורה בית המשפט המחוזי על הוצאת שתי פקודות מאסר נגד המערער על סך של 30,000 ש"ח ולתקופה של 30 יום – כל אחת – וזאת בגין פיגוריי המערער בתשלומיו לקופת הנשייה במסגרת הסדר החוב שנקבע לו בהליך קמא.
2.
המערער הוכרז כפושט רגל במסגרתו של פסק הדין מיום 28.11.2011. סך היקף תביעות החוב שאושרו לנושיו עמד באותה העת על 1,759,453 ש"ח.
3.
בבקשתו דכאן טען המערער כי ההחלטות קמא ניתנו בניגוד להוראות הדין ולהלכה הפסוקה, בחוסר סבירות קיצונית, ומבלי שנשקלה כל חלופה אחרת למאסרו אשר יש בה כדי להגשים את מטרות ההליך של פשיטת הרגל בדרך פחות פוגענית. לאור האמור, סבור המערער כי סיכויי ערעורו להתקבל גבוהים במיוחד. זאת ועוד: לטענת המערער, שיקולי מאזן הנוחות, אף הם מטים את הכף לטובתו מאחר שדחיית בקשתו לעיכוב ביצוע תגרום לו נזק לאו-בר-תיקון: שלילת חירות שאותה לא ניתן להשיב. בשולי הדברים – ובאותיות קטנות, תרתי-משמע – טוען המערער כי במידה ויינתן עיכוב ביצוע כמבוקש הוא יחל בתשלום חודשי לקופת פשיטת הרגל במטרה לצמצם את סכום הפיגורים שנצברו לחובתו עד למועד הדיון בערעורו.
4.
כעולה מתגובת המשיב 1, הנאמן, במסגרת הליך פשיטת הרגל מתנהל המערער בחוסר שקיפות – בלשון המעטה – בניסיונו להתל בבעלי התפקיד, בנושיו ובבית המשפט. זאת ועוד: לדבריי הנאמן, נמנע המערער מלהגיש דו"חות בגין הכנסותיו והוצאותיו והוא אף צבר 58 פיגורים בתשלומיו לקופת פשיטת הרגל אשר מסתכמים בסך של 61,500 ש"ח. לטענת הנאמן, המערער פועל בכל דרך אפשרית במטרה לסכל את ההליך – זאת, בין היתר: בדרך של איום על זוכים בהתמחרות על מקרקעין שבבעלותו, תוך העלמת מידע מהותי בדבר קיומם של צווי הקפאת נכסים על המקרקעין, אשר מוקנים לנאמן; באמצעות הסתרת נכסים בעלי שווי כלכלי גבוה במיוחד; ועוד. משכך הוא, סבור הנאמן כי אין בנמצא כל הצדקה ליתן למערער את מבוקשו במסגרתה של בקשה זו – לא מבחינת סיכויי הערעור ואף לא מבחינת מאזן הנוחות.
5.
לטיעונים אלו מצטרף גם כונס הנכסים הרשמי, אשר מוסיף ומציין כי לדידו אין כל אפשרות לגרום למערער לבצע את חיוביו בדרכים מידתיות יותר. הכונס מבהיר כי אין מדובר בהתנהלות שהיא תוצר של היעדר מסוגלות כלכלית, אלא ניסיון מובהק ובוטה של המערער להתחמק מתשלום חובותיו.
6.
מההחלטות מושא הערעור ומהתגובות שהוגשו על ידי הנאמן וכונס הנכסים הרשמי עולה תמונה עגומה: נראה, כי המערער שם ללעג ולקלס את הליך פשיטת הרגל ואת ההחלטות שבית המשפט המחוזי נתן במסגרתו. כמו כן נראה כי התנהלותו של המערער, במחדליו ובמעשיו, נועדה להכשיל את ההליך במטרה למנוע את מימוש נכסיו. נוכח התנהלות כאמור, אין הצדקה להעניק למערער את הסעד המבוקש על ידו.
7.
חרף זאת, סבורני כי בנסיבות העניין אין מנוס מלאפשר למערער למצות את זכות הערעור, וכי לשם כך יש לעכב את ביצוען של פקודות המאסר אשר הוצאו בעניינו עד להכרעה בערעור. מאסרו של חייב בהליך פשיטת רגל הוא סנקציה חריפה וקיצונית אשר לא ניתנת בנקל (ראו: ע"א 3967/13 כוכבי נ' כונס הנכסים הרשמי , פסקה 20 (30.10.2013); ע"א 530/18 אזולאי נ' המנהל המיוחד , פסקה 9 (22.1.2018)). דברים אלו מקבלים משנה תוקף במסגרת השלב הדיוני בו אנו מצויים – מקום בו דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע תגרום למערער נזק בלתי הפיך ואף תייתר את הדיון בערעורו.
8.
לצד זאת, וכמשקל-נגד, מן הדין להתנות את עיכוב הביצוע בהפקדת ביטחונות משמעותיים.
9.
לאור כל האמור, ניתן בזאת צו לעיכוב ביצועם של החלטות בית המשפט המחוזי בפש"ר 43930-05-10 מימים 12.6.2022 ו-30.6.2022 ושל צווי המאסר שהוצאו מכוחן. כערובה להבטחת נזקי קופת הנשייה, יפקיד המערער בקופת בית המשפט סך של 25,000 ש"ח במזומנים או באמצעות ערבות בנקאית אוטונומית – זאת עד ליום 22.8.2022, שאם לא כן – יפקע הצו שנתתי מאליו.
10.
הדיון בערעור ייקבע בהקדם, בכפוף לאילוצי היומן.
ניתנה
היום, י"ח באב התשפ"ב (15.8.2022).
ש ו פ ט