ע"א 4613/02 שאול חסון נ. בנק דיסקונט לישראל בע"מ

1.ביום 12.5.02 החליט בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' סגן הנשיא, ד"ר ג' קלינג) ליתן את אישורו להסכם מכר מקרקעין שנעשה בין המשיבים 4 ו5- (להלן - בעלי התפקיד) לבין המשיב 6. הנכס מורכב מתשע חלקות המצויות ברמת גן (להלן - הנכס). ההסכם אושר במסגרת הליך של הסדר נושים הנוגע לדיור לעולה בע"מ ובגדר הליכי כינוס לגבי שיכון אזרחי בע"מ. המבקש טוען, כי על בית המשפט היה להימנע מלאשר את ההסכם וכי ראוי היה לצוות על בעלי התפקיד להתקשר בהסכם מכר דווקא עימו. המבקש הגיש בקשה לרשות ערעור על ההחלטה מיום 12.5.02. כמו כן, הוא עתר לעיכוב ביצועה של ההחלטה האמורה, לאחר שבית משפט קמא דחה בקשה לעיכוב ביצוע. השאלה שעל הפרק עתה היא, האם יש לצוות על עיכוב ביצועה של ההחלטה מיום 12.5.02. כל המשיבים מתנגדים לבקשה וזו אף עמדתו של כונס הנכסים הרשמי.

2.הסדר הנושים אושר ביום 29.6.00. ביום 9.8.01 פרסמו בעלי התפקיד בעיתונות הזמנה להציע הצעות לרכישת הנכס. המועד האחרון להגשת הצעות היה 6.9.01. הוגשו מספר הצעות, אך המבקש לא היה בין המציעים. בעלי התפקיד חתמו על הסכם עם החברה שהציעה את ההצעה הגבוהה ביותר. בהמשך הועלו טענות, כי אותה חברה הפרה את ההסכם. בבית המשפט המחוזי נערכו דיונים נוספים בקשר למכירת הנכס בימים 9.12.01, 25.2.02 ו2.5.02-. לקראת הדיון האחרון חתמו בעלי התפקיד על הסכם חדש למכירת הנכס, הפעם עם קבוצה המיוצגת על ידי המשיב 6. ההסכם כולל מרכיבים שונים, כאשר התמורה אותה התחייב המשיב 6 לשלם עבור הנכס הייתה סכום של 20.5 מיליון ש"ח. המבקש נכח בדיון שנערך ביום 2.5.02. באותו דיון השתתפו אף גורמים אחרים שהביעו נכונות לרכוש את הנכס. חלק מהם, כולל המבקש, טענו שהם מוכנים להציע סכומים גבוהים יותר מאשר המשיב 6. בית המשפט קבע, כי כל מי שמעונין להציע הצעה יוכל להגישה עד ליום 7.5.02, שעה 12:00. בהחלטה אף נקבע, כי על כל מציע לחתום על מסמכי המכרז, תוך ציון כי התנאים זהים לתנאים שבהסכם עם המשיב 6, וכן הורה בית המשפט שלכל הצעה יצורף שיק בנקאי על סך 2 מיליון ש"ח. נקבעה ישיבה נוספת ליום 12.5.02, על מנת שבמהלכה תיערך התמחרות בין המציעים, אשר הצעותיהם יתאמו את התנאים הנזכרים.

בדיון שנערך ביום 12.5.02 הסתבר, כי אף מציע לא הגיש הצעה עד ליום 7.5.02. המבקש נטל חלק בדיון ואמר כי יש לו הצעה, אך לדבריו לא הגיש אותה "כי היו לחצים". בית המשפט הודיע, כי איננו מוכן לשמוע באולם בית המשפט הצעות, אשר לא הוגשו בהתאם להחלטתו הקודמת. בהמשך נתן בית המשפט את אישורו להסכם המכר שנחתם עם המשיב 6.

3.בבקשתו למתן רשות ערעור טוען המבקש, כי לא היה באפשרותו למלא אחר התנאים שקבע בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 2.5.02. בדרך זו הוא מסביר מדוע לא הגיש את הצעתו עד ליום 7.5.02, ובתנאים שעליהם הורה בית המשפט. דינה של הבקשה לעיכוב ביצוע להידחות מן הטעמים המצטברים הבאים:

א.המבקש לא ביקש רשות לערער על ההחלטה מיום 2.5.02.

ב.המבקש השתהה בהגשת הבקשות השונות. הבקשה לעיכוב ביצוע הוגשה לבית משפט קמא ביום 27.5.02. הבקשה לרשות ערעור הוגשה לבית משפט זה ביום 30.5.02, ואילו הבקשה דנא לעיכוב ביצוע הוגשה ביום 3.6.02. לשיהוי יש משקל מיוחד בהתחשב בעובדה שההזמנה להציע הצעות לרכישת הנכס התפרסמה עוד בחודש אוגוסט 2001, ומאז ועד ליום 12.5.02 נתקיימו מספר דיונים בבית המשפט.

ג.הכונס הרשמי מתנגד לעיכוב ביצוע. יש ליתן משקל רב לעמדתו, שהרי הוא זה הנושא באחריות מסויימת לאינטרסים של הנושים הבלתי מובטחים, אשר אמורים להפיק תועלת מכך שתתקבל תמורה גבוהה יותר בגין הנכס.

ד.מן התצהיר שהגיש המשיב 6 עולה, כי בעקבות ועל סמך האישור שנתן בית המשפט המחוזי, ננקטו פעולות מסוימות לביצועו של ההסכם.

4.אוסיף שתי הערות: ראשית, הבקשה לרשות ערעור הוגשה כנגד שישה משיבים, בעוד שראוי היה לצרף משיבים נוספים, בהתאם להתייצבות בבית משפט קמא ביום 12.5.02. אף אם לא היה מקום לצרף את כל אחד ואחד מאלה שנטלו חלק בדיון, חובה היה לצרף את כונס הנכסים הרשמי. זה האחרון לא צורף כמשיב. תגובתו לבקשה הובאה בפניי רק בעקבות החלטתי מיום 14.6.02. שנית, המבקש השיג על ההחלטה מיום 12.5.02 על דרך בקשת רשות ערעור, אך ייתכן כי הדרך הנכונה הייתה הגשת ערעור. אין צורך להחליט בעניין בשלב זה.

5.הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית. המבקש יישא בשכר טרחת עורך דין לזכות כל אחד מן המשיבים (המשיבים 5-4 יחדיו) ולזכות הכונס הרשמי בסכום של 4,000 ש"ח. על המבקש להודיע תוך 4 ימים אם הוא עומד על הבקשה לרשות ערעור.