פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
4646/16 - ה'
לפני:
כבוד הרשם גלעד לובינסקי זיו
המערער:
עזרא לוי
נ ג ד
המשיבים:
1.
בית הרב קוק 23
2. הרצל תאודור טדי
3. בני ברמה
בקשת המשיבים 2-1 להגדלת עירבון ותגובת
המערער לבקשה
החלטה
ערעור זה מופנה כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 15.5.2016 (ה"פ 5018-08-15), בגדרו נמחקה תובענת המערער על הסף מחמת היעדר עילה. המערער, אשר אינו מיוצג, ביקש פטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון מחמת היעדר יכולת כלכלית. בהחלטתי מיום 1.8.2016 דחיתי את הבקשה על הסף, ללא צורך בתגובה, אולם העמדתי את העירבון על סכום מתון של 7,000 ₪. ואכן, המערער שילם את האגרה והפקיד את העירבון בהתאם להחלטתי. עתה עותרים המשיבים 2-1 להגדלת העירבון לכדי סכום של 30,000 ₪, וזאת מאחר שהסכום שנקבע אינו משקף, כך לשיטתם, את גובה העירבון הראוי בנסיבות העניין. המערער מתנגד לבקשה.
כידוע, העירבון נועד להבטיח את הוצאותיהם של המשיבים בערעור, ככל שייפסקו, ולאפשר להם להיפרע ללא צורך בהליך משפטי נוסף. משכך, גובה העירבון בהליך הערעור נקבע בראש ובראשונה לפי אומדן ההוצאות הצפויות אם יידחה ההליך. אומדן זה מבוסס על שיקולים שונים ובהם, בין היתר, מורכבות ההליך, היקפו, מספר המשיבים, קיומו של ייצוג נפרד עבור בעלי דין שונים, שווי נשוא המשפט, טיב ההליך וגובה ההוצאות שבהן חויב יוזם ההליך בערכאה הקודמת. מדובר, כמובן, באומדן בלבד ולא במדע מדויק (בש"א 367/89
הול נ' דננברג , פ"ד מג(4) 186 (1989); רע"א 7028/00 אי.בי.אי. ניהול קרנות נאמנות (1978) בע"מ נ' אלסינט בע"מ
(28.10.2001)).
כפי שציינתי בהחלטתי הקודמת, קיימות בענייננו נסיבות המצדיקות קביעת עירבון שאינו גבוה יתר על המידה ובהן היקפו המוגבל של ההליך וסכום ההוצאות הנמוך אשר נפסק על ידי בית המשפט המחוזי (5,000 ₪). אף יש ליתן משקל מסוים לפערי הכוחות בין הצדדים ולעובדה שהמערער אינו מיוצג. עם זאת, לאחר שבחנתי את בקשת המשיבים 2-1 ואת התגובה לה, סבורני כי סכום העירבון אותו קבעתי אכן נמוך במידת מה
מן הסכום הראוי בנסיבות העניין. כך בשים לב להיקף המשאבים אשר יידרשו לצורך ניהול ההליך, שהינו ערעור בזכות (בגדרו מוגשים, דרך כלל, סיכומים מטעם הצדדים ומתקיים דיון על פה לפני מותב תלתא); ותוך שהבאתי בחשבון את סכומי העירבון הנוהגים בבית משפט זה.
לא נעלמה מעיניי טענת המערער לפיה ייתכן שלא יהיה ביכולתו לגייס סכום עירבון נוסף, דבר אשר עלול להביא לדחייתו של הערעור. ואולם, לא ראיתי לקבל טענה זו. כך, מאחר שגם הפעם נמנע המערער מלהניח תשתית עובדתית וראייתית כלשהי לעניין מצבו הכלכלי. המערער אף לא הסביר כיצד גייס את סכומי האגרה והעירבון בהליך זה (יחד כ-10,000 ₪), ומשכך אין לי אלא להניח שיש ביכולתו לגייס גם סכום עירבון גבוה יותר.
נוכח האמור לעיל, מצאתי להגדיל את העירבון ולהעמידו על סכום של 16,000 ₪. המערער יפקיד את הפרש העירבון עד ליום 1.11.2016, שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה כמקובל.
ניתנה היום, י"ט
באלול התשע"ו (22.9.2016).
גלעד
לובינסקי זיו, שופט
ר
ש ם