ע"א 468/11 פדל גודאת גאבר נ. אגבריה שרים מוסטפא אחמד

שני עניינים יידונו בהחלטה זו: האחד, בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור; השני, בקשה לפטור מהפקדת עירבון.

1.

הערעור שבכותרת נסב על פסק-דין של בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט א' פרקש), שבו נתקבלה בקשתו של המשיב לאישור פסק בוררות (שסווג כ"פסק בוררות חוץ"), ונדחתה התנגדותו של המבקש לכך. בהחלטתי מיום 7.3.2011 נשאל המבקש מדוע לשיטתו ההליך הנכון הוא ערעור בזכות, זאת בשים לב להוראת סעיף 38 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968. המבקש השיב כי שגה בתום-לב, וכי ההליך הנכון הוא אמנם בקשת רשות ערעור. לפיכך, עתר המבקש להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור. המשיב מתנגד למתן הארכה.

לאחר ששקלתי בדבר, החלטתי להיעתר לבקשה להארכת מועד בכפוף לתנאים שיפורטו להלן.

2.

ככלל, טעות של עורך-הדין אינה מהווה "טעם מיוחד" להארכת מועד. עם זאת, לא מדובר בכלל נוקשה, וכל מקרה נבחן לפי נסיבותיו (ראו רע"א 9073/01 פרנקו-סידי נ' הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים

(לא פורסם, 29.1.2002)). בענייננו, קשה לראות בטעותו של עורך-הדין של המבקש, שהגיש ערעור בזכות חלף בקשת רשות ערעור, משום טעות סבירה, זאת בשל היותו של הדין החל בכגון דא – דין ותיק ומושרש. עם זאת, הנחתי היא כי מדובר, כנטען, בטעות בתום-לב. עוד שקלתי בענייננו את הנתונים הבאים: ראשית, בבקשה לא צוין מתי הומצא למבקש פסק-הדין של בית המשפט המחוזי (מיום 12.12.2010), אולם ברור כי הודעת הערעור הוגשה לכל היותר מספר ימים לאחר חלוף המועד להגשת בקשת רשות ערעור (הודעת הערעור הוגשה ביום 18.1.2011). כלומר, כאשר בוחנים את המועד שבו נקט המבקש בהליך ערעורי (שגוי אמנם), לא מדובר באיחור ניכר. שנית, מעיון בתגובה לא מצאתי כי המשיב גיבש, בשל האיחור, אינטרס הסתמכות מיוחד העולה כדי שינוי מצב לרעה. שלישית, לא ראיתי לקבוע, בשלב מקדמי זה, כי טענותיו של המבקש הן טענות שראוי לחסמן על-הסף (וזאת מבלי להביע כל עמדה לגבי סיכויי ההליך).

3.

לאור האמור, ולאחר עיון בטענות הצדדים ובחומר שבתיק, מצאתי לנכון להורות על מחיקת ההליך שבכותרת , ועל הארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור. הארכת המועד מותנית בתנאים הבאים:

א.

המבקש יגיש את בקשת רשות הערעור עד ליום 14.4.2011 .

ב.

עד ליום 14.4.2011 ישלם המבקש למשיב את הוצאות הבקשה להארכת מועד, בסך של 3,000 ₪. יובהר, כי הגשת אישור לבית המשפט בדבר ביצוע התשלום עד ליום 14.4.2011 יהווה תנאי לקבלת ההליך לרישום .

ג.

המבקש יציין בפתח בקשת רשות הערעור כי ניתנה הארכת מועד לפי החלטתי-זו, ויצרף לבקשה את ההחלטה. המזכירות תתייק את ההחלטה בתיק בית המשפט.

4.

כיוון שמונחות לפניי גם בקשתו של המבקש לפטור מהפקדת עירבון ותגובת המשיב לבקשה, אדרש גם לעניין זה. אין מקום למתן פטור כמבוקש. בקשתו של המבקש אינה מפורטת די הצורך לעניין מצבו הכלכלי; התצהיר המלווה את הבקשה לאקוני, והבקשה אינה נתמכת בתשתית עובדתית וראייתית מלאה. ראוי להדגיש כי הטענה שלפיה שני בניו הבגירים של המבקש – אשר לדבריו מסייעים לו כספית מידי חודש וגם נשאו בתשלום האגרה – אינם יכולים לסייע במימון העירבון, לא נתמכת במסמך כלשהו, וכלל לא תואר בבקשה מצבם הכלכלי של שני הבנים (ראו בש"א 9998/09 ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ

(טרם פורסם, 17.12.2009)). מדובר אפוא בטענה בעלמא. כמו-כן, לא הוסבר כיצד מממן המבקש את שכר טרחת עורך-דינו. לכאורה, באותה הדרך עליו לממן גם את העירבון שנועד להבטיח קיומו של מקור זמין לגביית הוצאות הצד שכנגד.

בנסיבות אלה, אין בידי להיעתר לבקשת הפטור. לאור הטענות והנתונים שלפניי, ובשים לב להיקף ההליך (יוזכר כי מדובר בבקשת רשות ערעור), מצאתי לנכון להעמיד את העירבון על סך של 12,000 ₪. העירבון יופקד במסגרת הליך בקשת רשות הערעור עד ליום 28.4.2011, שאם לא כן יירשם הליך בקשת רשות הערעור לדחייה.