ע"א 4686/96 יחיאל נ. גרבש עו"ד נ. אלון צדוק

בפני בקשת המערער להארכת מועד להגשת סיכומים מטעמו וכן בקשת המשיב למחיקת הערעור וחיוב המערער בהוצאות בשל אי הגשת הסיכומים במועד.

להלן עיקרי העובדות הצריכות לעניין:

המערער הגיש ערעור על החלטת בית משפט המחוזי שעניינה צו כינוס נכסים אשר ניתן נגדו.

ביום 13.5.97 ניתן על ידי נשיא בית משפט זה צו המורה לבעלי הדין להגיש את סיכום טענותיהם בכתב.

על-פי האמור בצו היה על המערער להגיש סיכום טענותיו בערעור תוך שלושים יום מיום המצאת הצו.

המשיב הגיש את סיכום טענותיו ביום 27.8.97, ואילו המערער לא הגיש את סיכום טענותיו.

בהחלטתה מיום 11.1.98, קבעה כב' הרשמת א' אפעל-גבאי, כי על המערער ליתן תוך חמישה ימים טעם מדוע לא יידון הערעור במעמד צד אחד בלבד על-פי תקנות 448(ג) ו450-(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-.

בתגובה להחלטה זו הגיש המערער בקשה להארכת מועד להגשת סיכומים אליה צירף את סיכום טענותיו בערעור. בבקשה נטען, כי המערער סבר כי בירור הוכחת החוב שהגיש המשיב על ידי הכונס הרשמי, עלול לייתר את הדיון בערעור ולאור העובדה שטרם התקיים בירור כאמור, נשכח ממנו עניין הגשת הסיכומים.

כן הגיש המערער בקשה לדחיית מועד הדיון בערעור מן הטעם שלא נשלמו ההליכים לבירור טענותיו בפני הכונס הרשמי.

בהחלטתי מיום 26.1.98, נעניתי לבקשה לדחיית מועד הדיון, וקבעתי כי המערער יודיע לבית המשפט עד ליום 28.4.98 האם יש צורך בדיון בערעור.

כן ביקשתי את תגובת המשיב לבקשה להארכת המועד להגשת סיכומי המערער.

בתגובה שהוגשה על ידי המשיב, הביע המשיב את התנגדותו לבקשה, שכן לטענתו לא הוצג כל טעם המצדיק את הארכת המועד, וכי מדובר בערעור סרק. כן טען המשיב כי אין לכונס הרשמי כל מעמד בבדיקת טענות המערער ככל שהן נוגעות למתן צו הכינוס נגדו.

בהתאם להחלטתי מיום 23.3.98, הגיש המערער תגובה לאמור בתגובת המשיב, ובה טען כי בית המשפט קמא קבע בהחלטתו כי יש להביא את המחלוקות בין הצדדים לבירור בפני הכונס הרשמי, וכי הכונס הרשמי טרם סיים לערוך את הבדיקות הנוגעות להוכחת החוב של המשיב. כמו כן, הודיע המערער לבית המשפט ביום 20.4.98 כי תוך שלושה חודשים תושלם הבדיקה על ידי הכונס הרשמי ובהתאם לתוצאותיה ניתן יהיה לקבוע האם יש צורך לקיים את הדיון בערעור.

ביום 7.1.99 הגיש המשיב בקשה למחיקת הערעור בה נטען כי יש למחוק את הערעור שכן המערער לא הגיש סיכומים מטעמו במועד, וכי התנהגותו של המערער מצביעה על זלזול בהחלטות בית המשפט. כמו כן, טוען המשיב כי ביום 30.12.98 הוכרז המערער כפושט רגל על ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ולכן אין כל טעם בדיון נשוא הערעור.

ביום 8.7.99 הגיש המשיב בקשה לקביעת מועד לדיון בערעור. בבקשה זו נטען כי הוכחת החוב של המשיב לא נבדקה על הכונס הרשמי, וכי בשל כך נגרם למערער עוול ונזק רב, ועל כן קיים צורך לדון בערעור.

משהודיע המערער כי הוא עומד על קיום הדיון בערעור, יש מקום לדון בבקשות הצדדים.

אדון ראשית בבקשה להארכת מועד להגשת הסיכומים.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, ואת הנזק שייגרם למערער אם תדחה בקשתו אל מול הנזק שייגרם למשיב אם תתקבל הבקשה, הגעתי למסקנה כי במאזן האינטרסים הכולל לא יהא זה נכון לשלול מן המערער את יומו בבית המשפט ולנעול את שערי בית המשפט בפניו, רק בשל האיחור בהגשת סיכומיו.

עם זאת, מאחר והסיכומים הוגשו למעלה מחצי שנה לאחר חלוף המועד, מבלי שהוגשה מבעוד מועד בקשה להארכת מועד להגשתם, ותוך גרימת הליכי סרק בבית המשפט שלא לצורך, אני מחייבת את המערער בתשלום הוצאות המשיב בסך של 2,000 ש"ח. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן ההחלטה ועד יום התשלום בפועל.

באשר לבקשה למחיקת הערעור בשל אי הגשת סיכומי המערער, הרי משנעניתי לבקשה להארכת המועד להגשת סיכומי המערער, מתייתר הצורך לדון בבקשה זו.

לאור האמור, אני קובעת כי סיכומי המערער אשר צורפו לבקשה להארכת מועד יקובלו.

כן אני מורה למערער להמציא עותק מסיכומים אלה למשיב תוך 5 ימים מיום המצאת החלטה זו.

המזכירות מתבקשת לקבוע את התיק לדיון בהקדם.