ע"א 469/21מנורה חברה לביטוח בע"מ נ. פלוני

1.

זוהי בקשה לעיכוב ביצוע חלקי של פסק דין שנתן בית המשפט המחוזי בירושלים ביום 28.12.2020 (ת"א 55281-09-16, השופט ע' שחם ).

2.

המשיב, יליד 1978, נפגע בשנת 2013 בתאונת דרכים בעת שנהג במשאית של מעסיקו, המבוטחת על-ידי המבקשת. כתוצאה מהתאונה נפגע המשיב בגבו. התאונה הוכרה על-ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה, ובהמשך לכך דרגת נכותו של המשיב הועמדה לבסוף על 42%, בגין פגיעות אורתופדיות ונוירולוגיות. ביסודה של הבקשה שבפני ניצבת תביעתו של המשיב כנגד המבקשת, שהוגשה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975. המבקשת לא חלקה על חבותה לפצות את המשיב, וכך ההתדיינות בין הצדדים התמקדה בגובה הנזק ובשיעור הפיצוי שלו זכאי המשיב.

3.

בפסק דינו, הורה בית המשפט המחוזי למבקשת לשלם למשיב סך של כ-757,000 שקלים בצירוף שכר טרחת עורך-דין והוצאות משפט, לאחר ניכוי הסכום המהוון של הקצבאות שלהן זכאי המשיב מהמוסד לביטוח לאומי. בית המשפט המחוזי דחה את טענת המשיב לפיה הוא איבד כמעט לחלוטין את כושר ההשתכרות שלו, והעמיד את שיעור הגריעה מכושר ההשתכרות על 35%. כמו כן, בית המשפט המחוזי פסק למשיב בין היתר פיצויים בגין סיעוד ועזרה לזולת, כאב וסבל והוצאות ניידות, אך דחה את הטענה בדבר זכאות המשיב לפיצוי בגין הוצאות רפואיות, בקבעו כי זו לא נתמכה בתשתית עובדתית מתאימה.

4.

המבקשת הגישה ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ובצדה את הבקשה דנן, לעיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין. בערעורה, טוענת המבקשת בין היתר כי בית המשפט המחוזי העריך ביתר את אובדן כושר ההשתכרות של המשיב, ואף שגה בהערכת ראשי הנזק האחרים. לטענת המבקשת, סיכויי הערעור שהגישה הם טובים, ועלול להיגרם לה נזק בלתי הפיך אם תידרש לשלם כבר עתה למשיב את הסכומים האמורים, בשים לב לכך שהמשיב אינו עובד כעת וצפוי להתקשות בהשבת הסכום אם היא תזכה בערעור. המבקשת מציינת כי הסך הכולל שנפסק לחובתה, כולל שכר טרחה והוצאות משפט, עומד על כ-873,000 שקלים, ומתוכם היא מבקשת לעכב את תשלומם של 750,000 שקלים. המבקשת מדגישה כי עיכוב זה יותיר בידו של המשיב סך של כ-123,000 אלף שקלים מעבר לתשלומים החודשיים המתקבלים מן המוסד לביטוח לאומי, ודי בו עד להכרעה בערעור.

5.

מנגד, המשיב טוען כי דין הבקשה להידחות. לטענת המשיב, המבקשת לא עמדה בנטל להראות כי מדובר במקרה חריג המצדיק את עיכוב ביצועו של פסק הדין, בהתחשב בכך שמדובר בפסק דין כספי ובכך שאין מחלוקת בין הצדדים באשר לעצם החבות בפיצויים. המשיב טוען כי סיכויי הערעור של המבקשת הם נמוכים, ומוסיף כי אף הוא מתעתד להגיש ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שכן לטענתו זה העריך דווקא בחסר את סך הפיצוי המגיע לו. המשיב מוסיף כי המבקשת לא תמכה את טענותיה באשר לחוסר יכולתו להשיב את הכסף שישולם לו. עוד מסביר המשיב כי נאלץ לעבוד חרף נכותו הקשה לתקופה מסוימת על רקע הליך של פשיטת רגל, אך כעת "נחלץ" מהליך זה והוא זכאי ליהנות מפירות פסק הדין שניתן לזכותו.

6.

לאחר ששקלתי את הדברים מצאתי להיעתר לבקשה באופן חלקי ולהורות על עיכוב ביצוע מצומצם יותר מזה שהמבקשת עתרה לו.

7.

כידוע, בית משפט זה כבר קבע בעבר, וכך גם במקרים הנסבים על פיצויים בגין נזקי גוף בנזיקין, כי כאשר מדובר בסעד כספי משמעותי וישנו חשש שמא התשלום ייצור מצב בלתי הפיך, הכף תיטה לעבר מתן עיכוב ביצוע – כל עוד מדובר בעיכוב ביצוע חלקי שאינו צפוי לפגוע ברווחתו של הזוכה (ראו: ע"א 7288/18 המאגר הישראלי לביטוח רכב ("הפול") נ' פלוני , פסקה 8 וההפניות שם (6.11.2018)). במקרה זה, מאחר שהמשיב זכאי לקצבה המתקבלת מהמוסד לביטוח לאומי ואילו מנגד אין חשש ממשי כי המבקשת לא תוכל להעביר לו את יתרת הפיצוי באם יידחה הערעור, אני סבורה כי יש מקום לאפשר עיכוב ביצוע של 400,000 שקלים מתוך הסך הכולל שנפסק לחובת המבקשת. בשים לב לכך, ובהתחשב בכך שלשני הצדדים טענות כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי, איני נדרשת לשאלה של סיכויי הערעור.

8.

סוף דבר: הבקשה מתקבלת באופן חלקי, כך שיעוכב תשלום של 400,000 שקלים מתוך סך כל חיובי פסק הדין עד להכרעה בערעור, ואילו יתרת התשלום תועבר למשיב באופן מיידי. אין צו להוצאות.