ע"א 4706/13 פלוני נ. פלוני

1.

ערעור על החלטת בית המשפט לעניני משפחה בראשון לציון

(כבוד השופטת ו' בן שחר ), מיום 21.6.2013, שלא לפסול עצמו מלדון בתמ"ש 12961-07-10.

2.

המערערת והמשיב הם בעל ואשה שלהם שני ילדים בגירים. בעלי הדין מצויים בהליכים משפטיים שונים החל משנת 2010, שעניינם תביעות רכושיות ומזונות המערערת. המערערת הגישה בקשה לפסילת בית המשפט בטענה כי חרץ את גורל התביעות שהגישה, וכי למעשה, מדובר ב"משחק מכור", שתוצאתו ידועה מראש.

3.

בית המשפט דחה את בקשת הפסלות. בית המשפט קבע כי בין בעלי הדין נותרו שמונה תיקים המתנהלים לפניו, במסגרתם הוגשו כ-159 בקשות, תגובות ובקשות חוזרות בהן נדרש להכריע, כמו גם בבקשות לתיקון כתבי טענות. בית המשפט ציין כי הוא מקדיש שעות רבות לבעלי הדין וכי הוא עושה כן בסבלנות אין קץ, חרף העומס הרב המוטל עליו. בית המשפט ציין כי נתן כ-450 החלטות בתיקים המתנהלים בין בעלי הדין ובחלק גדול מהן לא פסק הוצאות. בית המשפט הוסיף כי התקיימו בתיקים 10 קדמי משפט וכן הליך הוכחות בתביעת לשון הרע שהגישה המערערת נגד אחותו של המשיב. בית המשפט ציין עוד כי שתי הפניות של בעלי הדין להליך גישור לא צלחו.

4.

אשר לתביעת המזונות שהגישה המערערת, קבע בית המשפט כי אכן סבר שאין מקום לפסוק למערערת מזונות זמניים בשל כך שמדובר באישה עובדת שהעידה על עצמה שהרוויחה לפני מועד הקרע יותר מאשר המשיב. בית המשפט הוסיף כי בהסכמת בעלי הדין מונה אקטואר לשום את הרכוש ואת זכויות בעלי הדין לצורך עריכת איזון ביניהם. ואולם, המערערת עיכבה את ההליך בשל כך שסירבה לשלם לרואה החשבון שאמור היה לשחרר מסמכים לאקטואר. כדי לקדם את ההליך, זימן בית המשפט את רואה החשבון לחקירה, בה התברר שהמערערת אכן לא שילמה את חובה כאמור. בית המשפט ציין שאף שראוי היה למחוק את תביעת המערערת בהתחשב בהתנהלותה, לא מחק את התביעה והורה למערערת לשלם את החוב. בית המשפט קבע שיש בהחלטותיו אלו כדי לדחות את טענת המערערת למשוא פנים ומדובר בהחלטות "מאוזנות למדי". בית המשפט הוסיף כי הוא מתייחס באורך רוח ופועל מתוך שיקול דעת ואיזון ביחס לבעלי הדין. בית המשפט ציין שהוא פועל כך אף אם באת-כוח המערערת פונה אל בית המשפט בדרך לא נאותה, שכן אינו סבור שבעל הדין צריך להיפגע מהתנהלות זו, וכי הוא מקווה שניתן יהיה לקדם עתה את ההליכים. בעקבות החלטה זו הוגש הערעור שלפניי.

5.

המערערת טוענת שתוכן החלטת בית המשפט מוכיח כי הגשת בקשת הפסלות הייתה מוצדקת, שכן בית המשפט חרץ את גורל תביעותיה בטרם נשמעו הוכחות. לטענת המערערת, בית המשפט שב וקבע קביעות מוטות באופן ברור לטובת המשיב. המערערת טוענת כי נגרם לה נזק כלכלי כבד ועינוי דין. לדבריה, אף כשחדלה לקבל משכורת, סירב בית המשפט לפסוק לה מזונות זמניים, ואולם בית המשפט המחוזי הפך את החלטת בית המשפט. המערערת משיגה על קביעות בית המשפט בנוגע לחובה לרואה החשבון ומציינת שהגישה בקשת רשות ערעור על החלטה זו. המערערת מוסיפה כי התקיימו בתיקים שלושה קדמי משפט בלבד ולא כפי שציין בית המשפט, זאת למרות שתביעותיה הוגשו לפני שלוש שנים. לדעת המערערת, ההתדיינות מתעכבת נוכח התנהלות בית המשפט. כך למשל, דיון הוכחות בנוגע למזונות הפך לקדם משפט בשל בקשות רבות שהוגשו בתיק הרכושי. המערערת מציינת שהגישה תלונה לנציב תלונות הציבור על שופטים שנמצאה מוצדקת וצירפה את ההחלטה. המערערת מפנה למספר החלטות שנתן בית המשפט בלי לבקש את תגובתה תחילה, וכן מצביעה על התנהלות בית המשפט בכל אחת מהתביעות שהגישה באופן המעיד, לדעתה, על משוא פנים כלפיה עד כדי שלילת זכויותיה. המערערת מציינת במיוחד את השתלשלות הנסיבות הנוגעות להמצאת המסמכים לאקטואר, ומוסיפה שגם על ההחלטה האחרונה בעניין הגישה בקשת רשות ערעור. המערערת טוענת עוד שבית המשפט איים אליה במחיקת התביעות ובפסיקת הוצאות לטובת אוצר המדינה, ואף חייב אותה בהוצאות בסך של 40,000 ש"ח בתביעה קודמת נגד אחותו של המשיב. המערערת טוענת כמו כן שהתבטאויות בית המשפט כלפיה אינן ראויות. לדברי המערערת, היא חשה תחושה קשה של חוסר צדק וברור לה שבסופו של יום יינתן פסק דין נגדה, גם בהתחשב בכך שבית המשפט לא מחייב את המשיב בהוצאות אף כאשר דוחה את בקשותיו.

6.

דין הערעור להידחות. מקריאת הערעור מצטיירת תמונה עגומה של סכסוך עז בין בעלי הדין המתנהל באווירה מתוחה, תוך הגשת בקשות רבות וחוזרות המביאות לסרבול ההליכים ולקושי לנהל אותם באופן תקין וממילא לבזבוז זמן שיפוטי. יתכן כי הרגישות והמתח המלווים את המשפט, בוודאי המתנהל בבית המשפט לעניני משפחה, ובייחוד אופיין של התביעות הנדונות, יוצרים אצל המערערת תחושה כי המותב היושב בדין אינו נוטה לטובתה. אך יש לזכור כי אין מדובר אלא בתחושתה הסובייקטיבית של המערערת, וככזו, אין בה כדי להקים עילת פסלות (השוו ע"א 2017/03 פלונית נ' פלוני (8.4.2012).

7.

זאת ועוד, מבלי להידרש לתוכן ההחלטות הרבות שנתן בית המשפט בתביעות המתנהלות בין בעלי הדין, די שאזכיר את ההלכה פסוקה לפיה השגות על תוכן החלטות שנתן בית המשפט מקומן בהליכי ערעור רגילים, על פי סדרי הדין, ולא במסגרת הליכי פסלות, כאשר גוף ההחלטה הוא שצריך לעמוד לביקורת ולא גופו של היושב בדין (למשל, ע"א 2602/13 פלונית נ' פלוני

(10.6.2013)). כך אכן פעלה המערערת בנוגע למספר החלטות. לבסוף אוסיף כי החלטת נציב תלונות הציבור על שופטים אינה יכולה לשמש ראיה בהליך משפטי על פי דין. משכך, לא היה מקום לצרפה לערעור (למשל, ע"א 1999/12 ידיעות תקשורת בע"מ נ' ד"ר אפרים צור (6.4.2012)). על בעלי הדין לעשות ככל שניתן כדי לסייע לקדם את הדיון בתביעות שנותרו לדיון ולאפשר לבית המשפט להכריע בהן באופן יעיל והוגן.

הערעור נדחה. בנסיבות העניין ומשלא הוגשה תשובה אין צו להוצאות.