פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
4716/07 - ד'
וערעור שכנגד
בפני:
כבוד הרשם יגאל מרזל
המערער:
נתן גרוברג
נ ג ד
המשיבות:
1. כלל חברה לביטוח בע"מ
2. "אבנר" - איגוד ביטוח נפגעי רכב
בע"מ
בקשה לתיקון הודעת ערעור
החלטה
1.
לפני בקשה לתיקון הודעה הערעור. התיקון המבוקש מתבסס על טענות שיש למערער כנגד פסיקתא שניתנה בהליך קמא, בשלב מאוחר יותר, ולפיה שונה מהותית פסק הדין נשוא הערעור. המשיבות מתנגדות לבקשה בנימוק שעיקרו איחור בהגשת הבקשה. כך, שכן לשיטת המשיבות אין המ דובר בפסיקתא ששינתה את פסק הדין אלא בחלק מהותי ממנו, ומשכך יש למנות את המועד מיום מתן פסק הדין, הוא יום 15.4.07. לפיכך המועד חלף ואין לקבל הבקשה.
2.
לאחר עיון בחומר שלפני ובטענות בעלי הדין, נחה דעתי כי יש להיעתר לבקשה לתיקון הודעת הערעור. אכן, יכולה להיות משמעות אופרטיבית לסיווגה של פסיקתא כ"החלטה אחרת" או כ"פסק-דין", והכל בשים לב ליחס בין הפסיקתא לבין פסק הדין, והשאלה בהתאם, אם מ דובר
בפסיקתא ששינתה מפסק הדין או שמא בפסיקתא "משקפת" (ראו לעניין זה, ע"א 1050/01 גבעת כח נ' רוזנבלום (לא פורסם, 18.2.02); ע"א 5982/04 מדינת ישראל נ' טכורש (לא פורסם, 16.2.06)). עם זאת, משמעות אופרטיבית זו מאבדת מעוקצה מקום בו מונח כבר לפני בית המשפט ערעור שהוגש במועד, על פסק הדין המקורי. כזה הוא המקרה שלפני. במצב דברים זה, השאלה המרכזית העומדת לבחינה היא אם ראוי הוא לתקן את הודעת הערעור בנימוק המבוקש. בבחינה זו, לא מצאתי מניעה להיעתר לבקשה, וזאת בשים לב לכך שהתיק מצוי בשלב מקדמי ביותר, טרם הוגשו סיכומים, ומ דובר
בסוגיה שהמחלוקת לגביה התעוררה לאחר מתן פסק הדין וראוי הוא לסיים את מלוא ההיבטים של הפרשה בדיון אחד.
3.
ודוק: יכול ותתעורר הטענה - שלא העלו המשיבות - לפיה נוכח מהותה של הפסיקתא ההשגה עליה הינה בכל מקרה ברשות ולא בזכות, ומטעם זה - ולא בשל האיחור הנטען - יש לדחות את הבקשה שלפני. עם זאת, לא מצאתי מקום לדחות את הבקשה שלפני בשל טענה זו. זאת, שכן נראה לכאורה כי המ דובר
בפסיקתא ששינתה מפסק הדין בעניין תשלום הריבית ושיעורה, ועל כן עמד למערער ממילא ערעור בזכות בנדון.
5.
הבקשה מתקבלת אפוא והמזכירות תקבל לרישום את הודעת הערעור המתוקנת. צו לסיכומים בכתב יוצא כמקובל. אין צו להוצאות בבקשה זו.
ניתנה היום, ג' בחשוון
תשס"ח (15.10.2007).
יגאל מרזל, שופט
ר ש ם