פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
4727/19 -
א'
לפני:
כבוד השופטת י' וילנר
המבקש:
טלאל אבו מנה
נ ג ד
המשיבים:
1. עיסא ראוף
2. עו"ד ירון פוקס, בתפקידו
כמנהל מיוחד של המשיב
בקשה לעיכוב ביצוע
פסק דינו של בית המפשט המחוזי בתל אביב-יפו בת"א 37454-07-17 מיום
2.6.2019, שניתן על ידי כב' השופט ג' גונטובניק
בשם המבקש:
עו"ד שלמה חבה
בשם המשיב 1:
עו"ד ליעד שטרצר
בשם המשיב 2:
בעצמו
החלטה
1.
זוהי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי עד להכרעה בערעור שהגיש המבקש. בפסק הדין חויב המבקש לשלם למשיב סך של 3.5 מיליון ש"ח בתוספת ריבית והצמדה. בבקשה טוען המבקש כי סיכויי הערעור גבוהים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, שכן המשיב נמצא בהליכי פשיטת רגל. לטענת המבקש, אם לא יעוכב ביצועו של פסק הדין, המבקש עלול לעמוד בפני שוקת שבורה אם יזכה בסופו של דבר בערעורו, מאחר שהסכום בו חויב יועבר לנושיו של המשיב, ולא ניתן יהיה להיפרע ממנו.
2.
המשיב התנגד לבקשה וטען כי סיכויי הערעור אינם גבוהים, וכי אין הצדקה לעיכוב פסק דין לחיוב כספי. המנהל המיוחד של נכסי המשיב הגיש אף הוא תשובה לבקשת עיכוב הביצוע, וטען כי יש לדחותה. המנהל המיוחד התחייב כי אם יועבר הסכום בו חויב המבקש לקופת הכינוס, סכום זה לא יועבר לנושים, אלא יוותר בקופה עד לקבלת הכרעה בערעורו של המבקש.
3.
לאחר העיון, ובכפוף להתחייבות המנהל המיוחד שלעיל, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות.
4.
מושכלות יסוד הן כי אין בהגשת ערעור כדי לעכב ביצועו של פסק דין, וכי על המבקש לעכב ביצוע כאמור להוכיח קיומם של שני תנאים – כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו וכי סיכויי הערעור להתקבל טובים (רע"א 2526/17 בית הספר החקלאי סליסין של בית ג'מאל נ' קדמת עדן בע"מ , פסקה 21 (25.4.2017); רע"א 9638/17 אבו חמד נ' אסדי את בדחי אלקטרו מכניקה מערכות בע"מ , פסקה 10 (18.2.2018)). דברים אלו נכונים ביתר שאת במקרים בהם פסק הדין מטיל חיוב כספי, שכן, ככלל, הנזק שנגרם כתוצאה מביצוע פסק דין כאמור אינו בלתי הפיך (ע"א 7745/09 א טיאס נ' סלומון , פסקה 4 (26.11.2009); ע"א 9386/17 המאגר הישראלי לביטוח רכב ("הפול") נ' פלוני , פסקה 4 (12.12.2017); ע"א 9630/17 יניב נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ , פסקה 7 (28.1.2018)). לפיכך, נקבע כי פסק דין המטיל חיוב כספי יעוכב, ככלל, רק במקרים בהם קיים חשש ממשי לכך שהמשיב לא יוכל להשיב את הכספים שישולמו לו אם יתקבל הערעור (ע"א 388/16 ברזל נ' מוסדות נחמת ציון ירושלים (בפירוק) , פסקה 18 (20.1.2016) (להלן: עניין ברזל )).
5.
יישום הלכות אלה על ענייננו מוליך כאמור למסקנה כי דין הבקשה להידחות. שוכנעתי , אף מבלי להידרש לסיכויי הערעור, כי מאזן הנוחות, אשר על-פי רוב מהווה את אבן הבוחן המרכזית להכרעה בשאלת עיכוב הביצוע (ע"א 7898/14 שחאדה נ' רזוק חברה לעבודות בע"מ , פסקה 8 (13.1.2015); ע"א 2264/17 רישן בניין והשקעות בע"מ נ' נתנאל , פסקה 15 (28.2.2018); רע"א 653/18 פלוני נ' ד"ר אבו שקרה , פסקה 8 (17.4.2018)), נוטה במקרה זה לטובת המשיב . זאת, משום שנראה כי החשש שלא יעלה בידי המשיב להחזיר את הכספים במידה והערעור יתקבל מתאיין, נוכח התחייבותו של המנהל המיוחד של נכסי המשיב כי כספים אלה ייוותרו בקופת הכינוס עד לאחר שתתקבל הכרעה בערעור דנן.
6.
סוף דבר: הבקשה נדחית. הסכום בו חויב המבקש בבית המשפט המחוזי יועבר לקופת הכינוס של נכסי המשיב. המנהל המיוחד יותיר את הסכום האמור בקופה עד להכרעה בערעור.
אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ח בתמוז
התשע"ט (31.7.2019).
ש ו פ ט ת