ע"א 4731/16 קלאב הוטלס אינטרנשיונל נ. עמותת בעלי יחידות , טיים שרינג בטב

בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' ד"ר ד' אבניאלי ) מיום 18.4.2016 שקיבל את תביעת המשיבה 1 שבמסגרתה התבקש צו למסירת מסמכים; וכמו כן אכיפת חיובים מכוח הסכם בין הצדדים.

1.

הרקע לסכסוך שבין הצדדים פורט בהרחבה בפסק הדין של בית משפט זה בע"א 7219/13

קלאב הוטלס אינטרנשיונל (א.ק.ה) בע"מ נ' עמותת בעלי יחידות טיים שרינג בטבריה קלאב הוטל

(8.3.2016) (כב' השופטים ח' מלצר , צ' זילברטל ו מ' מזוז ). החוליה האחרונה בשרשרת ההליכים המשפטיים המתנהלים בין הצדדים נוגעת למחלוקת בין הצדדים באשר לתשלומים המגיעים למשיבה 1 – היא עמותה המאגדת את רוכשי זכויות השימוש ביחידות נופש במלון "טבריה קלאב הוטל" (להלן: העמותה ;

המלון ו יחידות הנופש ) – מן המבקשות ומן המשיבה 2 וזאת מכוח הסכם המסדיר את יחסי הצדדים משנת 1986 ומכוח הסכם משלים משנת 1992 (להלן: ההסכמים ).

בהסכמים אלה נקבעו – בין היתר – הוראות בדבר מנגנוני הניהול וההפעלה של המלון ושל יחידות הנופש שבו. כך הוקמה חברת הפיקוח – היא המשיבה 2 (להלן: חברת הפיקוח ) – שתפקידה לנהל את חלקו של המלון המפעיל יחידות נופש בשיטה המכונה Time Sharing , המקנה לרוכשים זכות שימוש ביחידות הנופש לפרק זמן קצוב בשנה למשך מספר קבוע של שנים בתמורה לתשלום ראשוני חד פעמי וכמו כן לתשלום שנתי של דמי אחזקה. לשם כך, שכרה חברת הפיקוח את שירותיה של חברת הפעלה, היא המבקשת 2 (להלן: חברת ההפעלה ).

הסכסוך שבין הצדדים נוגע לתשלומים המגיעים לכאורה לעמותה בהתאם למערכת ההסכמים האמורה.

2.

ביום 18.4.2016 קיבל בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ד"ר ד' אבניאלי ) את תביעת העמותה שבמסגרתה נתבקשו שני סעדים מרכזיים: מתן צו לעיון במסמכי חברת הפיקוח וחברת ההפעלה ובדו"חות הכספיים שלהן; וכמו כן סעד כספי שיחייב את חברת הפיקוח להעביר לחשבון העמותה כספים שלכאורה מגיעים לה. אשר לצווים שעניינם עיון במסמכים נקבע כי קיימת החלטה שיפוטית קודמת – שבין הצדדים לא הייתה מחלוקת כי היא מקימה מעשה בית דין – לעניין זהות המסמכים שעל המבקשות וחברת הפיקוח להעביר לידי העמותה (להלן: פסק הדין בהמרצת הפתיחה ) . עוד ציין בית המשפט כי "בישיבת קדם המשפט בתובענה דנן הסכימו הצדדים, כי כלל הנתבעות [כך במקור – ע' פ'] בהליך דנן יעבירו לידי העמותה את החשבונות – הסכמה החורגת מהקביעה של השופטת צפת [פסק הדין בהמרצת הפתיחה – ע' פ']". אשר לסעד הכספי, בית המשפט ציין כי "ככל שיתברר מהדו"חות [הכספיים – ע' פ'] כי יש רווחים, על הנתבעות [המבקשות וחברת הפיקוח – ע' פ'] להעבירם לידי העמותה".

3.

המבקשות לא השלימו עם תוצאת פסק הדין והגישו ערעור לבית משפט זה, שבצדו בקשה לעיכוב ביצוע פסד הדין. בתמצית נטען כי מתכתובות עם העמותה לאחר מתן פסק הדין עולה כי זו טוענת כי היא זכאית לקבלת דו"חות כספיים באופן רחב יותר מזה שנקבע בפסק הדין בהמרצת הפתיחה. נטען כי בניגוד לקביעת בית המשפט, הצדדים לא הסכימו למסירת מסמכים החורגת מפסק הדין בהמרצת הפתיחה. לפיכך נטען כי על בית משפט זה לעכב את ביצוע פסק הדין בכל האמור למסירת דו"חות כספיים מעבר לאמור בפסק הדין בהמרצת הפתיחה, שכן סיכויי הערעור טובים משום שפרשנות העמותה – ככל שזו תואמת את פסק הדין – אינה עולה בקנה אחד עם מערכת ההסכמים בין הצדדים והיא חורגת ממסגרת הסעדים שניתנו בפסק הדין בהמרצת הפתיחה. אשר למאזן הנוחות בהיבט זה נטען כי סוגיית מסירת הדו"חות מהווה נושא מרכזי בערעור דנן, ולפיכך מסירתם כבר בעת הנוכחית תייתר את הערעור בעניין זה עוד בטרם שמיעתו והכרעה בו. אשר לסעד הכספי שנפסק, נטען כי לא ברור מהו הסעד האופרטיבי הכספי שנפסק לטובת העמותה, בצד הסעד ההצהרתי שלפיו תביעתה התקבלה. עוד נטען מבחינת מאזן הנוחות כי ככל שהמבקשות ייענו לתביעות הכספיות של העמותה כבר בעת הנוכחית ישנו חשש כי ככל שהתוצאה תתהפך בערעור הן לא יוכלו להיפרע ממנה. נטען כי דברים אלה נכונים בפרט נוכח יכולותיה הכלכליות המוגבלות של העמותה. לכך הוסף, כי בהתאם להסכמים האמורים על העמותה להשתמש בכספים לטובת פיתוח צרכיה במלון, ולפיכך ברי כי ייעשה בכספים שימוש שיקשה עד מאוד על השבתם ככל שערעור המבקשות יתקבל.

4.

ביום 13.6.2016 הוריתי על מתן צו לעיכוב ביצוע ארעי ועל קבלת תשובת המשיבות. העמותה טענה כי חלקו האופרטיבי של פסק הדין מתייחס לחובת המצאת הדו"חות הכספיים לעיונה, וכי בהתאם לפסק הדין על המבקשות להעביר לידיה את כלל הדו"חות. לפיכך נטען כי אין לעכב את ביצוע פסק הדין בהקשר זה, נוכח הכלל שלפיו אין בהגשת ערעור כשלעצמה כדי להביא לעיכוב ביצוע ההחלטה שעליה מערערים. לכך הוסיפה העמותה כי סיכויי הערעור נמוכים; כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לדחיית הבקשה; וכי השיהוי בהגשת הערעור – משך כחודשיים מאז שניתן פסק הדין – צריך להיזקף לחובת המבקשות. חברת הפיקוח הצטרפה לבקשה לעיכוב ביצוע מטעמים זהים.

5.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובות לה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להתקבל. כידוע, הזוכה בתביעתו זכאי ליהנות מפירות זכייתו ולכן ככלל, הגשת ערעור לא תביא לעיכוב ביצוע פסק הדין נושא הערעור (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). עיכוב ביצוע הוא חריג לכלל זה, והוא יינתן רק בהתקיימותם של שני תנאים מצטברים המקיימים ביניהם יחס של "מקבילית כוחות": כי סיכויי הערעור טובים; וכי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש במובן זה שאלמלא יעוכב ביצוע פסק הדין לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו או שייגרם למבקש נזק בלתי הפיך ( ע"א 8506/15 ריכטר נ' כהן , פסקה 7 (27.3.2016); ע"א 1623/10 סולל בונה בע"מ נ' סיעארה , פסקה 6 (6.5.2010)). להשקפתי דין הבקשה להתקבל, וזאת אף מבלי להידרש לסיכויי הערעור לגופם. אשר לסעד שעניינו מסירת הדו"חות הכספיים, סבורני כי יש לעכב את מסירתם של מסמכים נוספים של המבקשות מעבר לאלה שנזכרו בפסק הדין בהמרצת הפתיחה וזאת על מנת שלא לייתר את הדיון בערעור שהוגש ושנסוב – בין היתר – גם על שאלת זהות המסמכים שימסרו. ברי, כי אם יחשפו המסמכים האמורים כבר בעת הנוכחית – ובטרם שמיעת הערעור והכרעה בו – לא ניתן יהיה להשיב את הגלגל לאחור ולא יהיה עוד טעם בערעור שהוגש לעניין זה על החלטת בית המשפט המחוזי ( ע"א 6919/15 ברגרזון נ' אשפלסט תעשיות פלסטיק בע"מ , פסקה 3 (22.11.2015); ע"א 6654/14 שרבט נ' חבר , פסקה 7 (18.2.2015)). אשר לעיכוב הסעד הכספי, העמותה טענה כי חלקו האופרטיבי של פסק הדין מתייחס אך למסירת הדו"חות הכספיים, וממילא משמסירתם של אלה מעוכבת עד להכרעה בערעור לא יוכלו הצדדים לבצע את ההתחשבנות ביניהם.

על יסוד דברים אלה, ניתן בזאת צו עיכוב ביצוע של פסק הדין של בית המשפט המחוזי עד להכרעה בערעור. הוצאות הצדדים יילקחו בחשבון על ידי ההרכב שידון בערעור גופו.