ע"א 4764/20 ציטרין בן ציון נ. רכבת ישראל בע"מ

המערער טוען כי החלטותיי מהימים 18.11.2020 ו-17.12.2020, שעניינן אי הפקדת עירבון על ידו, מעלות חשש ממשי למשוא פנים ומבקש כי אפסול עצמי מהמשך הדיון בתיק זה. לא מצאתי כי מתקיימת עילת פסלות בנסיבות העניין. הלכה היא כי אין בהחלטות דיוניות, כשלעצמן, כדי לבסס עילת פסלות (יגאל מרזל דיני פסלות שופט 175 (2006); ע"א 1373/12 נאמני הקדש שמואל בן דוד נ' חנוך יהודית (7.5.2012), פסקה 6; ע"א 1893/19 פלוני נ' פלונית (15.4.2019), פסקה 6).

לא למותר לציין, כי בהחלטתי מיום 18.11.2020 אפשרתי למערער להשיב לבקשת המשיבה לדחיית הערעור נוכח אי הפקדת עירבון, והחלטתי מיום 17.12.2020 ניתנה לאחר שהמערער הגיש את תשובתו בהתאם להחלטתי, כך שאין יסוד לטענה כי ההחלטות ניתנו במעמד צד אחד ותוך שלילת זכות הטיעון מהמערער.

הבקשה נדחית, אפוא.