פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
4948/13
ע"א
6250/13
לפני:
כבוד השופט י' עמית
המערער בע"א 4948/13
והמשיב בע"א 6250/13:
עו"ד יעקב הרכבי
נ ג ד
המשיבים בע"א 4948/13
1. מיכאל אבני
והמערערים בע"א 6250/13:
2. אברהם אידלמן
3. תמר אידלמן
4. קרן אידלמן ליבנה
5. איתמר בורוביץ
6. עזבון המנוחה אסתר בורוביץ ז"ל
ערעורים על פסק דינו של בית המשפט
המחוזי תל אביב בת"א 2706/07 שניתן ביום 16.06.2013 על ידי כבוד השופטת ד'
אבניאלי
תאריך הישיבה:
כ"א בטבת התשע"ד
(24.12.2013)
בשם המערער בע"א 4948/13
והמשיב בע"א 6250/13:
עו"ד אהוד שטיין
בשם המשיבים בע"א 4948/13
עו"ד יהודה ברמי
והמערערים בע"א 6250/13:
ועו"ד יצחק דוידוב
החלטה
בית המשפט הצביע על הבעייתיות בפסק הדין.
כתב התביעה הוגש בעילה נזיקית. תכלית דיני הנזיקין היא השבת המצב לקדמותו. מכאן, שמלכתחילה, לא ניתן היה לדרוש או לתבוע פיצויי קיום. יתרה מזאת, נוכח הטענות למצגי שווא מצד עו"ד הרכבי, הרי שהסעד שאמור היה להינתן היה בגדר פיצויי הסתמכות.
בית משפט קמא דחה את הטענה לפיצוי בגין אבדן הזדמנות וקבע כי התובעים לא הוכיחו נזק זה. משכך, ומבלי להידרש כלל לטענות עו"ד הרכבי במישור העובדתי, הרי שהסעד הלכאורי הוא סעד של השבה. הבעייתיות הלכאורית בפסק דינו של בית משפט קמא היא, בכך שהורה על השבה מלאה של הסכומים ששולמו ע"י התובעים, מבלי לנכות את ערך המגרשים שנותרו בידיהם. עוד אציין, כי בדרך זו הלך בית המשפט בע"א 2720/08, שעליו הסתמך בית משפט קמא, שם הפחית בית המשפט מערך הבעלות את ערך החכירה (ולא נעלם מעיני כי בנוסף נפסק באותו מקרה פיצוי בגין אבדן הזדמנויות).
נוכח התרשמותי כי לא ניתן לגשר על הפערים בתפיסות בין הצדדים, אני מורה על העברת התיק לדיון בפני הרכב.
ניתנה היום, כ"א בטבת התשע"ד (24.12.2013),
בנוכחות הצדדים.
ש ו פ ט