ע"א 4969/99 קרנץ חיה נ. בית הדין הרבני הגדול

השופטת ד' דורנר:

העותרת 1 עתרה לבית-משפט זה להורות על העברת העותר 2 (להלן: הקטין) מחזקתו של המשיב 2 לחזקתה, בסיועה של המשיבה 1. בתאריך 29.7.99 נתן בית-משפט זה תוקף של פסק-דין להסכם שנחתם בין העותרת והמשיב 2, לפיו ייסע הקטין עם העותרת לארצות-הברית, בפיקוחה של המשיבה 1.

לאחר שנתעוררו קשיים בביצוע ההסכם, פנתה העותרת בשנית אל בית-משפט זה, בבקשה נוספת להורות על העברת הקטין לחזקתה. במהלך הדיון בבקשה זו התברר לבית-המשפט, כי בית-משפט השלום בירושלים בשבתו כבית-משפט לנוער הוציא צו שהכיר בקטין כקטין נזקק. בהחלטה מתאריך 11.8.99 קבענו כי יש למחוק את העתירה, שכן:

בשלב זה יש לפעול על פי הצו שהכיר בקטין כקטין נזקק. כפי שנמסר לנו מפי פקידת הסעד, כי מטרת הצו להכין הקטין להוצאתו מהארץ על פי פסק דיננו. בעניין זה הציע מר דוויק מספר הצעות הקשורות לביצוע הצו. עניין זה צריך להתברר בפני בית המשפט שהוציא את הצו. מטעם זה, דין העתירה להימחק. מקווים אנו כי כל הצדדים ישתפו פעולה להגשמת הצו ופסק דיננו.

כעת פונה העותרת בשלישית לבית-משפט זה, בבקשה נוספת להורות על העברת הקטין לחזקתה. דין בקשה זו להדחות על-הסף.

ראשית, בית-משפט זה כבר הורה על העברת הקטין לחזקת העותרת על-מנת שיתלווה אליה בנסיעתה לארצות-הברית. שנית, ההחלטה שניתנה על-ידינו בתאריך 11.8.99 יפה גם לבקשה שבפנינו, שכן ההליך המשפטי, הנוגע לשאלת ביצוע הצו שמורה על העברת הקטין לחזקת העותרת, מתנהל בבית-משפט השלום, ואין מקום להתערבותנו.

אשר-כל-כן, העתירה נדחית.