ע"א 4983/15 ויקטור פורמן נ. אולג טרלינסקי

1.לפניי בקשה להארכת מועד להגשת הערעור דנן, אשר מופנה כנגד פסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 6.1.2015 (ה"פ 17224-08-13) בגדרו התקבלה תובענת המשיב לאכיפת שני פסקי חוץ אשר ניתנו כנגד המערער ברוסיה (להלן: פסק הדין ). למען שלמות התמונה אציין כבר עתה, כי בעקבות פסק הדין ניתנה ביום 21.1.2015 פסיקתא לטובת המשיב (להלן: הפסיקתא ). המשיב מתנגד לבקשת הארכה.

2.הערעור הוגש ביום 16.7.2015, למעלה ממחצית השנה לאחר מתן פסק הדין. ביום 6.8.2015 הגיש המערער בקשה להארכת מועד להגשת הערעור, וזאת "מטעמי זהירות בלבד" וחרף העובדה כי לשיטתו ההליך הוגש במועד. על פי הנטען בבקשה, בא כוחו הקודם של המערער - עו"ד רומן כצמן (להלן: עו"ד כצמן ) - "הודיע עוד בטרם מתן פסק הדין כי איננו מייצג עוד את המערער", ובנסיבות אלה פסק הדין לא הומצא למערער. עוד נטען כי המערער, שהינו תושב רוסיה, לא היה מודע למתן פסק הדין משך חודשים ארוכים, ולמד על כך רק בסמוך ליום 18.6.2015, בעקבות קבלת הודעה בדבר הליך הוצאה לפועל אשר ננקט נגדו על ידי המשיב בעקבות פסק הדין (להלן: הליך ההוצל"פ ).

3.בהחלטתי מיום 10.8.2015 ציינתי כי בקשת הארכה מעוררת קשיים ממשיים, בין היתר מאחר שהיא נעדרת פירוט עובדתי באשר למועד ולאופן בו הופסק ייצוגו של עו"ד כצמן ובשים לב לכך שפסק הדין ניתן

באותו היום בו התקיים דיון במעמד הצדדים, במהלכו היה המערער מיוצג על ידי עו"ד כצמן. עוד ציינתי כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר ובאסמכתאות מתאימות. לפיכך, אפשרתי למערער להגיש בקשת ארכה מתוקנת, וזו אכן הוגשה ביום 7.9.2015.

4.בבקשה המתוקנת חזר המערער על טענתו כי הערעור הוגש במועד. בתצהיר התומך בבקשה הצהיר המערער כי:

"...בעקבות הדיון המשפטי אשר התנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים במסגרת תיק ה"פ 17224-08-13 [ביום 6.1.2015 - ג'ל'], נערכה שיחה טלפונית ביני לבין בא כוחי הקודם, אשר השמיע בפניי את הערות בית המשפט. בעקבות שיחה זו הודעתי לבא כוחי הנ"ל כי הנו מתבקש לחדול לאלתר מהמשך ייצוגי" (סעיף 17 לתצהיר).

עוד הצהיר כי:

"...במעמד השיחה עם בא כוחי הקודם, הובהר לי כי לא ניתן פסק דין, ומשכך לא ידעתי כי קיים פסק דין בענייני לאחר כעבור חודשים [כך במקור - ג'ל'], וזאת לאחר שבא כוחי הקודם ניסה ליצור איתי קשר ולקבל לידיו את ייצוגי בחזרה, בקשות שנענו מצידי בשלילה" (סעיף 19 לתצהיר)

המבקש המשיך והצהיר כי פסק הדין והפסיקתא הומצאו לו רק ביום 20.6.2015, עת נפגש לראשונה עם בא כוחו הנוכחי (סעיפים 25 ו-27 לתצהיר). בגדר הבקשה המתוקנת נכללה התייחסות לכך שביום 26.5.2015 הזין עו"ד כצמן במערכת "נט המשפט" כי הוא מייצג את המערער בהליך ההוצל"פ, נתון אשר אינו מתיישב עם טענת המערער כי הלה הפסיק לייצגו זמן רב קודם לכן. על פי הנטען, עו"ד כצמן עשה כן לאור החלטה מסוימת שהורתה לו להגיב וחרף העובדה שלא החזיק ייפוי כוח בר תוקף. עם זאת, המערער ראה לציין כי "אינו מטיל דופי בהתנהלות עוה"ד כצמן" (סעיף 52 לבקשה המתוקנת).

בנוסף לטענות שעניינן הגשת הערעור במועד, כוללת בקשת הארכה המתוקנת גם טענות שונות לתמיכה בבקשת הארכה. טענות אלה מתייחסות, בין היתר, לסיכוייו של הערעור; ולאופן התנהלותו של המשיב אשר ידע, כך על פי הנטען, כי בכוונת המערער להשיג על פסק הדין אך הבהיר למערער שאין בכך צורך ושהמחלוקות ביניהם יוסדרו על דרך המשא ומתן.

5.מתגובת המשיב, אשר הוגשה ביום 22.10.2015, מצטיירת תמונה עובדתית שונה בתכלית. התגובה, אשר נתמכה בתצהירים מטעם באי כוח המשיב, כוללת שלל אינדיקציות לכך שעו"ד כצמן המשיך לייצג את המערער עד לחודש יוני 2015 , הן במגעים אשר התקיימו בין הצדדים בעקבות פסק הדין והן בהליך ההוצל"פ. בין היתר נטען:

א.כי עוד ביום מתן פסק הדין המציא בא כוח המשיב לעו"ד כצמן, באמצעות הפקסימיליה, את פסק הדין בצירוף דרישת תשלום, וכי התקבל על כך אישור טלפוני. לתגובה צורפה תרשומת בדבר האישור ;

ב.כי לאורך התקופה שלאחר מתן פסק הדין, התנהלו מגעים בין עו"ד כצמן לבין בא כוח המשיב במטרה לנסות ולהגיע להסדר מוסכם.

לתגובה צורפו הודעות דואר אלקטרוני מהחודשים אפריל-יוני 2015 מהן עולה כי עו"ד כצמן המשיך לייצג את המערער, וכן מכתב מטעם עו"ד כצמן מיום 7.6.2015 בגדרו פנה לבא כוח המשיב בבקשה לקבלת הארכת מועד להגשת ערעור ;

ג.כי ביום 16.3.2015 הגיש עו"ד כצמן, בשם המערער, בקשה לעיכוב הליך ההוצל"פ אשר בגדרה הוזכר פסק הדין באופן מפורש; וכי ביום 28.4.2015 הגיש עו"ד כצמן בשם המערער תשובה לתגובה לבקשת העיכוב.

לתגובה צורפו העתקים של שני כתבי בי הדין האמורים .

ד.כי ביום 22.6.2015 הודיע המערער, בגדר הליך ההוצל"פ, על חילופי ייצוג באופן שייצוגו של עו"ד כצמן ייפסק ובמקומו ייצג אותו בא כוחו הנוכחי, עו"ד אזולאי.

לתגובה צורפה הודעה מיום 20.6.2015 הנחזית להיות חתומה על ידי המערער ואשר הוגשה בגדר הליך ההוצל"פ .

למען השלמות יצוין, כי ביום 11.11.2015 הוגשה השלמה מסוימת מטעם המשיב אשר אף היא נתמכה בתצהירים מטעם באי כוחו.

6.בהחלטותיי מיום 2.11.2015 ומיום 15.11.2015 אפשרתי למערער להגיש תשובה לתגובת המשיב, וכן להסביר עניין מסוים הנוגע לחתימתו על התצהיר התומך בבקשת הארכה המתוקנת. בתשובתו השיב המערער לתהייתי בעניין התצהיר, אך בחר שלא להתייחס כלל לאינדיקציות השונות אשר נזכרו בתגובת המשיב ואשר מהן עולה כי עו"ד כצמן המשיך לייצגו עד לחודש יוני 2015.

7.בנסיבות העניין ראיתי לבקש את התייחסותו של עו"ד כצמן לטענות העובדתיות אשר הועלו בתצהירו של המערער, ובפרט לסוגית הפסקת הייצוג ולסוגיית ידיעתו של המערער על פסק הדין ועל הפסיקתא. ביום 21.1.2016 הגיש עו"ד כצמן תצהיר מטעמו, בגדרו ציין בין היתר: כי הודיע למערער על דבר מתן פסק הדין עוד ביום 8.1.2015; כי הודיע למערער גם על יתר ההחלטות אשר ניתנו בעניינו (ובמשתמע - גם על הפסיקתא) "מייד עם קבלתן"; כי המערער הודיע לו על סיום הייצוג רק ביום 21.6.2015; וכי עד למועד זה ייצג את המערער בהליך ההוצל"פ ובניהול משא ומתן עם המשיב, והכול תוך תיאום עם המערער. בהחלטתי מיום 31.1.2016 אפשרתי למערער להתייחס לאמור בתצהירו של עו"ד כצמן. ביום 7.2.2016 הגיש המערער תגובה קצרה ולקונית, בגדרה נטען באופן סתמי כי המערער עומד על גרסתו וכי יש בידיו "ראיות חיצוניות למכביר להוכחת מלוא טענותיו...". עוד ציין המערער כי הוא מבקש לחקור את המעורבים בעניין, לרבות את עו"ד כצמן.

8.מן האמור לעיל עולה כי קיימות אינדיקציות רבות וכבדות משקל לכך שעו"ד כצמן המשיך לייצג את המערער משך חודשים ארוכים לאחר מתן פסק הדין, וכי המערער ידע על דבר מתן פסק הדין והפסיקתא בסמוך לאחר נתינתם. זו אף העמדה אותה הביע עו"ד כצמן עצמו. חרף ההזדמנויות אשר ניתנו למערער, הוא בחר שלא להתייחס לגופה של תגובת המשיב ולגופו של התצהיר מטעם עו"ד כצמן. בכך יש כדי לשקול לחובת המערער ולחזק עוד יותר את האינדיקציות האמורות. שהרי, יש להניח כי אילו היו בידי המערער אסמכתאות או הסברים מתאימים, היה מציג אותם לפני בית המשפט. זאת ואף זאת: עו"ד כצמן ביצע שורת פעולות בשמו של המערער לאחר מתן פסק הדין, לרבות ניהול משא ומתן עם באי כוח המשיב והגשת כתבי בי דין בגדר הליך ההוצל"פ. אילו היו פעולות אלה נעשות שלא בהרשאה, חזקה על המערער כי היה פועל בהתאם. בשולי הדברים אוסיף, כי בקשת המערער לחקור את עו"ד כצמן ואחרים על תצהירם הועלתה על דרך הסתם, ומכל מקום היא חסרת תוחלת שהרי בבית משפט לא מתקיימות, ככלל, חקירות נגדיות.

9.בנסיבות אלה אין לי אלא לקבוע כי המערער אכן היה מיוצג על ידי עו"ד כצמן עד למחצית השנייה של חודש יוני 2015 (וזאת מבלי שנעלם מעיניי האמור בפיסקה 3.6 לתגובת המשיבים). המצאת פסק הדין והפסיקתא לידי עו"ד כצמן היוותה איפוא המצאה כדין למערער, ואף הפעולות אותן נקט עו"ד כצמן בקשר עם פסק הדין בוצעו בשמו של המערער. לא למותר לשוב ולהזכיר שמתצהירו של עו"ד כצמן עולה כי הוא יידע את המערער לגבי פסק הדין והפסיקתא זמן קצר לאחר נתינתם. אשר על כן, ברי כי הערעור דנן הוגש חודשים ארוכים לאחר חלוף המועד הקבוע בדין.

10.מן הקביעות האמורות אף נגזרת המסקנה כי אין בנמצא טעם מבורר להארכת מועד להגשת הערעור. כאמור, המערער היה מיוצג על ידי עו"ד כצמן לאורך תקופה של כחמישה חודשים לאחר מתן פסק הדין. בין היתר קיים עו"ד כצמן, בשמו של המערער, מגעים עם באי כוח המשיב, ואף הגיש כתבי בי דין בהליך ההוצל"פ אשר נפתח בעקבות פסק הדין. משכך, ברי כי המערער יכול היה להגיש את הערעור בתוך המועד. טענתו הלקונית של המערער לפיה המשיב "הרדים" אותו ומסר לו כי אין צורך בהגשת הערעור נטענה בעלמא וללא אסמכתא מתאימה, ובוודאי שאין בה כדי להצדיק מתן ארכה כה ממושכת. לכך מצטרפת העובדה, כי התנהלותו של המערער בהליך זה מעוררת קושי, וזאת בלשון המעטה.

11.התוצאה היא כי הבקשה להארכת מועד להגשת הערעור עד למועד הגשתו בפועל - נדחית. כתוצאה מכך, הערעור נמחק. המערער יישא בהוצאות המשיב בסכום של 6,000 ש"ח.