ע"א 4983-23 ע"א 4983-23

הערעור דנא הוגש ביום 29.6.2023. לצד ערעורו הגיש המערער בקשה להפחתת סכום ערובה והארכת מועד להפקדתה. בהחלטה מיום 13.7.2023 דחיתי את בקשת המערער להפחתת סכום הערובה משקבעתי כי הבקשה אינה כוללת תשתית עובדתית מלאה ועדכנית באשר למצבו הכלכלי של המערער, וחסרו בה מסמכים כמו תדפיסי עובר ושב בחשבון הבנק שבבעלותו, תלושי שכר ותדפיסי כרטיסי אשראי. בהחלטה מיום 27.9.2023 דחיתי את בקשת המערער לעיון חוזר בהחלטה האמורה. לצד האמור, בהחלטה זו ובהחלטה מיום 16.11.2023 ניתנו ארכות להפקדת הערובה על ידי המערער.

כעת מונחת לפניי בקשה נוספת של המערער להארכת מועד להפקדת הערובה, וזאת עד ליום 10.1.2024, וכן בקשה נוספת להפחתת סכום הערובה, אשר הלכה למעשה היא בקשה נוספת לעיון חוזר בהחלטתי מיום 13.7.2023.

דין הבקשה להידחות. הבקשה אינה מצביעה על נסיבות שלא היו ידועות או לא היו יכולות להיות בידיעת המערער במועד הגשת בקשתו המקורית (ראו: רע"א 8100/22 או.די.אוקולר דיסקברי בע"מ נ' מדינת ישראל (16.02.2023); ע"א 4706/23 פתחיה מחרום נ' הכונס הרשמי (23.08.2023)). די בכך כדי לדחות את הבקשה.

מעבר לדרוש אציין כי אף הבקשה הנוכחית אינה כוללת תשתית מלאה ועדכנית באשר למצבו הכלכלי של המערער. בתוך כך, על אף שלבקשה צורף דו"ח יתרות של חשבון בנק שבבעלותו, המערער לא צירף לבקשתו דו"ח תנועות בחשבון אשר מתעד את הכנסותיו והוצאותיו השוטפות. כמו כן, המערער לא צירף לבקשתו פירוט של הוצאותיו, לרבות תדפיסי כרטיסי אשראי שבבעלותו. בבקשה אף לא צוין אם בבעלותו של המערער חשבונות בנק נוספים או נכסים אחרים. עוד אציין כי טענת המערער שלפיה מתנהלים הליכי הוצאה לפועל נגדו מהווה אינדיקציה בלבד למצבו הכלכלי, ואין בכך כדי לפטור אותו מפריסת תשתית עובדתית מלאה בנדון, כמפורט לעיל (ראו: ע"א 8348/20 לוי נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (11.1.2022) וההפניות שם).

בנסיבות המתוארות ובשים לב לכך שהערובה בהליך טרם הופקדה חרף האמור בהחלטתי מיום 16.11.2023, אין מנוס ממחיקת ההליך, והוא נמחק בזאת.