ע"א 5000/98 עוזי קרן נ. ארנברג גד ,רשם

המערער הגיש ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל שלא לפסול עצמו. במסגרת הערעור הגיש בקשה לפטרו מתשלום האגרה, וביום 23.9.98 נדחתה בקשתו על ידי כבוד הרשמת מ' אגמון.

ביום 26.11.98, לאחר שהאגרה לא שולמה, החליטה הרשמת אגמון לאפשר למערער לשלמה תוך חמישה-עשר יום, ולמחוק את הערעור אם לא ישלם. בתגובה הגיש המערער, ביום 8.2.99, בקשה לביטול ההחלטה, ולפסילת הרשמת אגמון. ביום 27.3.2000 נדחתה בקשתו.

בעקבות החלטות אלו, ולאחר שהאגרה לא שולמה, החלטתי ביום 20.6.2000 על מחיקת הערעור בהתאם לתקנה 13(ו) לתקנות בית משפט (אגרות), התשמ"ח1987-.

ביום 17.7.2000 הגיש המערער בקשה לעיון חוזר ולפסילה, בה מבקש הוא כי אפטרו מתשלום האגרה וכי אפסול עצמי לדון בכל ענייניו המשפטיים. בקשתו של המערער אינה מעלה טענה עניינית כלשהי. אף לא אחת מהבקשות שהגיש המערער בתיק זה אינה כוללת תצהיר כנדרש בבקשה לפטור מאגרה, כך שעל פני הדברים ברור שאין ולא היה כלל מקום לפטור אותו מתשלום האגרה. גם בקשות הפסילה שהגיש המערער, הן כלפי הרשמת אגמון והן כלפי, לא כללו נימוק ענייני כלשהו.

בקשתו האחרונה של המערער, המתייחסת להחלטתי למחוק את הערעור, אף נגועה בסתירות פנימיות: ראשית, לא היה מקום לבקש את פסילתי לאחר שסיימתי מלאכתי בתיק זה. שנית, המערער אינו יכול לבקש, בה בעת, כי אמנע מלדון בענייניו, והן כי אעיין מחדש בהחלטתי.

אין מנוס מן המסקנה שהמערער עושה שימוש לרעה בהליכי בית המשפט וגורם לשוא לבזבוז משאבי הציבור. לפיכך, החלטתי לדחות את הבקשה ולחייב את המערער בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 1,000 ש"ח בצירוף הצמדה וריבית כדין עד תשלומן בפועל.