ע"א 5003/01 טכנולוגית להבים בע"מ נ. ראובן בן הרוש ואח'

1.זוהי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 22.5.01, לפיו חויבה המבקשת לשלם למשיבים סך כולל של 518,510 ש"ח נכון ליום 11.6.01, בגין ביטול חוזה להספקת שירותי הסעה שנכרת בין המבקשת למשיבים.

2.המשיבים סיפקו למבקשת שירותי הסעת עובדים במשך כעשרים וחמש שנים. התקשרות זו מעולם לא הועלתה על הכתב. לקראת סוף שנת 1994, החליטה המבקשת לבחון את ההסדרים הכספיים שלה עם ספקיה. לטענת המבקשת בבדיקה זו התגלה כי המשיבים נוהגים לקבל תעריפים גבוהים עבור שירותיהם. בעקבות זאת, החליטה המבקשת לקיים הליך של הזמנת הצעות למתן שירותי הסעה ובהליך זה השתתפו המשיבים וספקים נוספים. לאחר בדיקת ההצעות החליטה המבקשת להפסיק את התקשרותה עם המשיבים ולהעדיף ספקים אחרים. הודעה על הפסקת ההתקשרות נמסרה למשיבים חודש לפני הפסקת ההתקשרות.

3.בעקבות כך, הגישו המשיבים ביום 25.6.96, תביעה לבית המשפט קמא בה עתרו לסעד כספי בסך 1,867,120 ש"ח נכון ליום הגשת התביעה, בגין הנזקים שנגרמו להם בעקבות ביטול החוזה ללא התראה. המשיבים טענו בכתב תביעתם שהיה על המבקשת למסור להם הודעה מוקדמת שלוש שנים, ממועד הפסקת ההתקשרות.

4.לאחר שבחן את טענות הצדדים, קבע בית המשפט כי עיקר המחלקות בין הצדדים, נסב סביב השאלה האם ההודעה על הפסקת ההתקשרות נמסרה למשיבים תוך זמן סביר. לאחר שבחן את מהות ההתקשרות בין הצדדים, קבע בית המשפט כי ראוי היה למסור הודעה מוקדמת על הפסקת ההתקשרות 6 חודשים לפני הפסקתה בפועל. בעקבות מסקנה זו, קיבל בית המשפט את תביעת המשיבים בחלקה, ופסק להם סכום של 256,423.3 ש"ח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד ליום התשלום בפועל. כן חייב בית המשפט את המבקשת בהוצאות ובשכ"ט עו"ד בסך של 20% מהסכום האמור בתוספת מע"מ.

על פסק הדין הוגש ערעור לבית משפט זה, ויחד עמו הוגשה הבקשה דנן לעיכוב ביצוע. בקשה דומה לעיכוב ביצוע שהוגשה בפני בית המשפט קמא, נדחתה.

5.המבקשת טוענת כי הסכום אותו חויבה לשלם, הינו סכום גדול וקיים חשש שהמשיבים לא יוכלו להחזירו במידה ותצלח דרכה בערעור. המבקשת סומכת את טענתה זו על דברי המשיבים בפני בית המשפט קמא, לפיהם מצבם הכספי רעוע, וכיום אינם עובדים לפרנסתם. עוד טוענת המבקשת, כי סיכוייה להצליח בערעור הם טובים במיוחד. המשיבים מתנגדים לבקשה.

6.לאחר שבחנתי את הבקשה, את תגובת המשיבים ואת תשובת המבקשת, ולאחר שעיינתי בפסק דינו של בית המשפט קמא, אינני יכול להצטרף להשקפתה של המבקשת בדבר סיכוייה בערעור. זאת ועוד, כידוע, הכלל הוא כי צד שזכה זכאי לממש את פסק הדין שניתן לטובתו, לאלתר. מכאן, שעל בעל דין המבקש לעכב את הביצוע מוטל נטל כבד להראות כי אם לא ינתן לו סעד, יגרום לו ביצועו המיידי של פסק הדין נזק רב, אותו יהיה קשה לתקן אם הערעור יתקבל. נזק מן הסוג הזה אפשרי לנוכח ההתרשמות כי מצבם הכלכלי של המשיבים אינו שפיר, ועל כן סברתי כי על מנת לאזן בין האינטרסים של הצדדים, יהיה נכון לקבל את הבקשה ובלבד שסכום החיוב במלואו יופקד בידיו של בא-כוח המשיבים, במזומן או בערבות בנקאית צמודה ולא מוגבלת בזמן, והוא יחזיק בו עד לפסק הדין בערעור.

אין צו להוצאות.