ע"א 5003/03 עלי שגם נ. צמרות הירדן יזום ובניה בע"מ

1.ביום 27.8.96 נחתם הסכם למכירת דירה בין המבקשים, רוכשי הדירה, לבין המשיבה, היא המוכרת. לאחר שהמבקשים שילמו למשיבה סך של 350,000$, המהווה חלק מן התמורה החוזית עבור הדירה, התגלעו חילוקי דעות ביחס לביצועו של הסכם המכר. כתוצאה מכך, ביטלה המשיבה את ההסכם עם המבקשים. ביום 29.9.97 הגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי בתל-אביב תובענה כספית נגד המשיבה. במסגרת התובענה ביקשו הם, בין היתר, כי בית המשפט יורה על השבת הסכום אותו שילמו למשיבה. סך תביעתם של המבקשים הועמד על 2,434,269 ש"ח. המשיבה מצידה הגישה תביעה שכנגד, במסגרתה תבעה סכומים שונים. בעקבות הסדר חלקי אליו הגיעו בעלי הדין ביום 5.1.98, מכרה המשיבה את הדירה לצד ג' תמורת סך של 350,000$. מתוך התמורה שהתקבלה פרעה המשיבה חוב של המבקשים על סך 80,000$. מקורו של חוב זה בהלוואה שנטלו המבקשים לצורך רכישת הדירה. כן העבירה המשיבה לעו"ד קולקא (להלן - הנאמנה) ערבות בנקאית על סך יתרת סכום התמורה, היינו 270,000$, וזאת על מנת שתוחזק בידיה של הנאמנה עד להכרעת בית המשפט. במסגרת התובענה הוטלו על רכושה של המשיבה עיקולים זמניים. ביום 26.10.98 הוחלט, בהסכמת הצדדים, כי העיקולים הזמניים יומרו בערבות בנקאית בלתי מותנית על סך 400,000 ש"ח צמוד למדד המחירים לצרכן (להלן - הערבות הבנקאית). עוד הוסכם, כי אם תידחה תביעתם של המבקשים ישלמו הם את הוצאות הערבות הבנקאית.

2.ביום 21.4.03 דחה בית המשפט המחוזי (כב' השופט ג' קלינג) את תביעתם של המבקשים. בפסק הדין נקבע, כי המבקשים הפרו את התחייבותם החוזית בעניין תשלום התמורה, ומשכך ביטול הסכם המכר על ידי המשיבה היה כדין. הערכאה הדיונית אף קיבלה באופן חלקי את התביעה שכנגד של המשיבה, וקבעה כי על המבקשים לשלם למשיבה סך של 20,000$. ביום 4.6.03 הגישו המבקשים לבית משפט זה ערעור על פסק הדין. ערעור שכנגד הוגש על ידי המשיבה ביום 7.7.03. ביום 20.8.03 נתן בית המשפט המחוזי החלטה, בה הורה לנאמנה לממש את הערבות הבנקאית אשר בידיה ולהעביר לידי המשיבה סך של 20,000$ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, כאמור בפסק הדין. כן הורה בית המשפט לנאמנה להעביר את יתרת הסכום לידי המבקשים. זאת, כחלק מהשבת הסכום אותו שילמו המבקשים למשיבה על פי הסכם המכר.

3.ביום 29.9.03 הגישו המבקשים לבית משפט זה בקשה שכותרתה "בקשה לעיכוב ביצוע", במסגרתה עתרו הם לעכב את החזרת הערבות הבנקאית לידיה של המשיבה, עד להכרעה בערעור. לטענת המבקשים, מצבה הכלכלי של המשיבה קשה. לפיכך, אם תבוטל הערבות ולאחר מכן יתקבל ערעורם, יתקשו הם עד מאד להביא לביצועו של פסק הדין. לעומתם גורסת המשיבה כי דין הבקשה להידחות על הסף, וזאת מאחר שהיה על המבקשים להגיש בקשה לסעד זמני, בהתאם לתקנה 471 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן - התקנות). לגופו של עניין טוענת המשיבה, כי משנדחתה תביעתם של המבקשים שוב אין מקום להותיר את הערבות הבנקאית על כנה. עוד יש לציין, כי המשיבה הגישה לבית המשפט המחוזי בקשה להורות על ביטולה של הערבות הבנקאית. ביום 1.10.03 קבל בית המשפט (כב' השופטת ש' סירוטה) את הבקשה, וקבע כי הערבות הבנקאית בטלה. עם זאת, הורה בית המשפט על עיכוב ביצוע החלטתו עד למתן הכרעה בבקשה שלפניי.

4.כאמור לעיל, דחתה הערכאה הדיונית את תביעתם של המבקשים. משכך, אין משמעות ל"עיכוב ביצוע" של פסק הדין או של החלטות על סעדים זמניים שניתנו על ידי הערכאה הדיונית (י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, ש' לוין עורך, 1995) 864). למעשה, חפצים המבקשים כי יינתן להם סעד זמני עד למתן הכרעה בערעורם, בהתאם להוראותיה של תקנה 471 לתקנות. על פי תקנה 471(ג) וכפי שאף ציינה הערכאה דלמטה, מעת שמוגש ערעור (או בקשת רשות ערעור) על פסק דינה (או על החלטתה) של הערכאה הדיונית, מצויה הסמכות ליתן סעד זמני לתקופת הערעור בידיה של ערכאת הערעור. בהכתירם את הבקשה דנא כבקשת עיכוב ביצוע, נתפסו איפוא המבקשים לכלל טעות. עם זאת, אין מקום לדחות את הבקשה על הסף מן הטעם הזה בלבד (השוו רע"א 3358/03 חורי נ' בנק ירושלים בע"מ (לא פורסם); ע"א 3997/99 שטייניץ הנדסת תאורה בע"מ נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). משנתתי דעתי לטענותיהם של בעלי הדין, הגעתי לכלל מסקנה כי אכן יש מקום להיענות, ולוּ חלקית, לבקשה שלפניי. בכך יובטח ביצועו היעיל של פסק הדין, אם אכן יזכו המבקשים בערעורם. עם זאת יש להביא בחשבון, כי על פי החלטת בית משפט קמא מיום 20.8.03 הושב למבקשים סך של כ-250,000$. אם מצרפים לכך את פירעון החוב של המבקשים על סך 80,000$, ניתן לקבוע כי הסכום ששילמו המבקשים למשיבה על פי הסכם המכר הושב להם במלואו (בקיזוז סכום של כ- 20,000$ אותו חויבו לשלם למשיבה). התמורה ששולמה עבור הדירה היוותה את הרכיב העיקרי בתביעתם של המבקשים. ברי, כי משזו הושבה שוב אין הצדקה להותיר את סכום הערבות הבנקאית כפי שנקבע בידי בית המשפט המחוזי.

5.לאור האמור לעיל, נקבע כי הערבות הבנקאית תוקטן ותועמד על סך של 150,000 ש"ח, צמוד למדד המחירים לצרכן. הערבות הבנקאית האמורה תעמוד בתוקף עד להכרעה בערעור, ותוצא כנגד תשלום עלות הוצאתה לבנק על ידי המבקשים. על המבקשים להמציא התחייבות עצמית ללא הגבלת סכום לפיצוי המשיבה בגין נזקים שייגרמו לה על ידי הצו הזמני היה והערעור יימחק או יידחה, וכן ערבות על סך 50,000 ש"ח בחתימתם של שני ערבים. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.