ע"א 503/15 ברנרד אודרי נ. עו"ד ארז חבר

1.

לאחר עיון בכל החומר שבפניי ובטיעוני הצדדים לעניין סיווג ההליך (המערער והמשיב 1 סבורים כי נתונה למערער זכות ערעור ואילו המשיבים 2-3 סבורים כי היה עליו להגיש בקשה למתן רשות ערעור), נחה דעתי כי אין מקום לשנות את סיווגו של ההליך. יצוין בהקשר זה כי אמנם החלטה הדוחה בקשה לביטול החלטה מהווה "החלטה אחרת" עליה ניתן להשיג ברשות בלבד, אך בצדק ציין המשיב 1 כי ההחלטה דנן כוללת גם הכרעה בבקשה מטעמו לפינוי המערער מן הנכס. חלק זה של ההחלטה קשה לראות כטפל גרידא להחלטה בדבר מחיקת הערת האזהרה שהיתה רשומה לטובת המערער, שכן מעורר הוא שאלות נוספות העומדות על רגליהן (ראו למשל פסקה 31 להודעת הערעור), ועל כן נתונה למערער זכות ערעור על ההחלטה בעניין זה. כפועל יוצא נתונה למערער זכות ערעור על ההחלטה כולה (ראו רע"א 4746/11 גרוזמן נ' כונס הנכסים הרשמי , פסקה 8 (26.10.2011)).

2.

מכאן לבקשת המערער לפטור מהפקדת עירבון, אשר הועמד על ידי המזכירה הראשית על סך של 35,000 ש"ח. המשיבים מתנגדים לבקשה.

ראשית יצוין כי נוכח מהות ההליך והיקפו והעובדה שלא נפסקו הוצאות בערכאה קמא, סבורני כי לכתחילה הועמד העירבון על סכום גבוה שאינו הולם את העניין. שנית, על יסוד הנטען בבקשה ובשים לב לכך שהמערער, אשר ציין כי הוא ניצול שואה, חי בגפו ואין לו בני משפחה, מקבל השלמת הכנסה לקצבת הזקנה, נראה כי מצבו הכספי אכן אינו טוב, ולמעשה גם המשיבים אינם חולקים על כך בתגובותיהם. כן ציין בא-כוח המערער כי הוא מייצגו ללא תמורה. בהינתן האמור, ובשים לב גם למהות ההליך הנסב כאמור בין היתר על החלטה בדבר פינוי מנכס, מצאתי, על מנת שלא לסגור את שערי בית המשפט בפני המערער מחמת עוניו, לפטור אותו מהפקדת עירבון בהליך זה.