ע"א 5043/96נחמיה גלמן נ. הררי רפול עזרא

בהחלטה מיום 27.11.97 נדחתה בקשת המערערים לצו מניעה זמני, והם חוייבו

לשלם למשיבים שכר טרחת עורך-דין בסך 3000.- ש"ח.

המערערים הגישו בקשה לעיון חוזר בבקשתם למתן צו מניעה זמני. בעת הדיון בבקשה זו העלה בית המשפט הצעה, אשר מקובלת על באי כוח הצדדים, ולפיכך ניתן לה בזה תוקף של החלטה.

על פי המוסכם:

1.

המשיבים אינם מנועים להמשיך בבנייה.

2.

אין בהסכמת המערערים להמשך הבנייה כדי להתפרש כוויתור על טיעוניהם במישור הקנייני (לרבות במסגרת ע"א 5043/96) ובמישור התכנוני או כדי לגרוע מהטיעונים האמורים.

3.

אין בהסכמת המערערים להמשך הבנייה כדי למנוע מהם לפעול כנגד היתר הבנייה שניתן למשיבים.

4.

אם יתקבל ערעורם של המערערים בע"א 5043/96 יהא בית המשפט מוסמך לפסוק בערעור גם:

א)

כי הבינוי שכבר בוצע מעל הגג המשותף והשנוי במחלוקת יהרס ;

ב)

או כי המערערים יפוצו על ידי המשיבים, בין על ידי הקצאת

זכויות בבינוי האמור או בדרך של תשלום כספי.

5.

אם יתקבל הערעור, ובטרם יפסוק בית המשפט כאמור בסעיף 4 לעיל, יהא בידי באי כוח הצדדים לטעון בקצרה, בעל פה או בכתב (לפי החלטת בית המשפט) לגבי האופציה הרצויה להם מבין האופציות המצויינות בסעיף 4 לעיל.

6.

אם הבינוי השנוי במחלוקת יסתיים טרם שיינתן פסק דין בערעור, ייקבע בית המשפט הנחיות לגבי איכלוס הדירה או הדירות בתוספת הבנייה השנויה במחלוקת.

הצעת בית המשפט לא התייחסה לביטול חיובם של המערערים בהוצאות שנפסקו נגדם בהחלטה מיום 27.11.97, ולפיכך יעמוד חיוב זה בעינו. הצעת

בית המשפט גם לא כללה חיוב המערערים בהוצאות הבקשה לעיון חוזר, ולפיכך לא ייפסקו הוצאות בבקשה זו.