ע"א 5062/03 יצחק לביא נ. שמואל צמח

כיון שהמשיב הגיב לבקשת הפטור מערבון לגופו של עניין, אין מקום להחזיר את הגלגל לאחור ולהידרש לעניין דחיית הערעור על הסף. לפיכך אתייחס אף אני לעניין הפטור מערבון.

בקשת הפטור כפי שהוגשה אינה מאפשרת מתן פטור מערבון. כל שנאמר בה באשר למצבו הכלכלי של המבקש הוא כי הוא מובטל ואין באפשרותו להפקיד את הסכום הנדרש. לא ניתן פירוט בנוגע לרכוש או סכומי כסף שבבעלותו, ואף המעט שנאמר אינו נתמך בתצהיר. פגם זה תוקן במידה רבה ב"תגובת המבקש להודעה על רישום הערעור לדחיה" ובתצהיר המצורף לה. שם נטען כי המערער מובטל, אין לו חשבון בנק, אין לו קו טלפון, הכנסתו היחידה היא משמירה, שכרו אינו עולה על 2,000 ₪ לחודש ורכושו היחיד הוא הנחלה נשוא ערעור זה. עוד טוען המערער כי הנחלה מצויה בידי המשיב על אף שטרם שולמה התמורה בעדה וטרם התמלאו התנאים המתלים את תוקפו של ההסכם, כך שהמערער אינו יכול להתפרנס מעיבוד המשק.

על כך משיב המשיב כי על המשק רובצים חובות כבדים כך שמרבית התמורה שתשולם בגינו, אם לא מלואה, תשולם לצדדים שלישיים. עוד הוא טוען כי קיים מעשה בית דין לגבי עיקרי הטענות שמעלה המערער, וכי התנאי המתלה בו מותנה חוזה המכר - פירוק השיתוף בנחלה - תלוי במערער עצמו. המשיב מציין כי מחצית הזכויות בנכס שאינן רשומות על שם המערער שייכות לבתו אשר רכשה את הנכס מכונס הנכסים שמונה לו, ובפניה פתוחה הדרך לרשום את הנחלה כולה על שמה.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובפסק הדין של בית המשפט המחוזי החלטתי לקבל את הבקשה בחלקה, כפי שאפרט להלן:

בית המשפט המחוזי דחה את תביעת המערער בעיקר בשל קיומו של מעשה בית דין בנוגע לטענות שהעלה. עוד נקבע כי המערער לא עשה דבר כדי לבצע את התחייבויותיו כלפי המשיב, וכי בשלב זה המערער, ולא מינהל מקרקעי ישראל או מוסדות אחרים, מונע את ביצוע התחייבויותיו. נוכח קביעות אלו, המבוססות על פסק דין קודם שניתן בין בעלי הדין, אשר ערעור עליו נדחה בבית משפט זה, נראה כי סיכוייו של הערעור הנוכחי אינם גבוהים, ודי בכך כדיי לשלול מתן פטור מלא מהפקדת ערבון למערער.

זאת ועוד: ככלל, קיומו של סכום כסף או נכס בעל ערך שהמערער זכאי לקבלו בידי המשיב עשוי להוות עילה לפטור את המערער מהפקדת ערבון, בשל האפשרות לקזז את אותו נכס או תקבול צפוי כנגד הוצאות המשפט, אם יחולו על המערער. אולם מתן הפטור במקרה כזה מותנה בשניים: ראשית, בכך שקיומו של החוב או הנכס וזכותו של המערער בו או בחלקו אינו שנוי במחלוקת. כך, כדי למנוע מצב בו תוכרע אותה מחלוקת לחובת המערער, כך שלא יהא נכס לקזז כנגדו את חיובו של המערער. תנאי נוסף הוא זמינות הנכס: כיון שמטרת הערבון היא להעמיד לרשות המשיב אמצעי זמין ופשוט להיפרע ממנו, ואין זה סביר לצפות ממשיב הזוכה בהוצאות משפט בסכום של עשרות אלפי ₪ לנקוט באמצעים כגון בקשה למימוש משכנתא על נכס מקרקעין וכדו'. בעניין שבפני, ספק אם המערער זכאי לתמורה לאחר תשלום החובות החלים על הנכס. כמו כן, מן האמור בפסק הדין נשוא ערעור זה עולה כי קיימים קשיים בהשלמת רישום ומכירת הנכס, כך שלא ניתן להעמיד את זכותו של המשיב להבטחת הוצאותיו כנגד זכויות שלא ברור אם ומתי יתאפשר מימושן.

שיקול נוסף שהבאתי בחשבון הוא רכישת מחצית הנחלה נשוא הערעור על ידי בתו של המערער. נקבע לא אחת בנוגע לפטור מהפקדת ערבון כי על מבקש הפטור לפרט את מצבו הכלכלי וכן את מצבם של ידידיו וקרובי משפחתו, על מנת להוכיח כי אין באפשרותם לסייע לו במימון הערבון. (ראו, לדוגמא, בש"א 494/95, שמעוני נ' שמעוני, תק-על 95(1)1211; ע"א 856/98, רייכמן נ' גוטליב, תק-על 2000(3)2357).

כשלעצמי נראה לי כי החלה גורפת של דרישה זו אינה תמיד מוצדקת, וכי אין זה מוצדק להטיל על בני משפחתו ומקורביו של אדם לסייע לו בהפקדת הערבון בכל מקרה, במיוחד כאשר מדובר בסכומים שאינם זניחים לגבי אנשים מן היישוב. אולם במקרה זה שונים הם פני הדברים: כאמור, בתו של המערער רכשה מחצית מן הנחלה נושר הערעור. בת זו היא, איפוא, צד מעוניין באשר לתוצאות הערעור, וככל הנראה תידרש לרכוש גם את חלקו של המערער או למכור לאחר את חלקה שלה בנחלה במקביל למכירת חלקו של המערער, על מנת לאפשר העברת הזכויות בנכס. בנסיבות אלו, כאשר קרובת משפחה מדרגה ראשונה של המערער היא בעלת עניין בהליך, ובעלת אמצעים שאיפשרו לה לרכוש מחצית מהנחלה, נראה לי כי שאלת יכולה לסייע בגיוס סכום הערבון רלוונטית, ואין מקום לפטור את המערער מהפקדת ערבון בלא שהוסבר מדוע אין הבת יכולה לסייע בידו.

נוכח כל האמור החלטתי שלא לפטור את המערער מהפקדת ערבון. עם זאת, בהתחשב במצבו הכלכלי כמתואר בתצהירו, בייחסי משקל מה לכך שהמשיב מחזיק בנחלת המערער, על אף ההסתייגויות שציינתי לעיל, ועל מנת שלא לחסום בפני המערער את גישתו לבית המשפט מחמת עוניו בלבד, החלטתי להפחית מסכום הערבון הנדרש בדרך כלל ולהעמידו על 5,000 ₪. סכום זה יופקד תוך שלושים יום, שאם לא כן יירשם הערעור לדחייה ללא התראה נוספת.