ע"א 5095/11 פלוני נ. פלוני

לפניי ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (כבוד השופט ד' טפרברג ), מיום 23.6.2011, שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער בתמ"ש 39657/12-10.

1.

השתלשלות פרשה זו מתוארת בהרחבה בערעור פסלות קודם שהגיש המערער בחודש מאי 2011 (ראה: ע"א 3804/11, להלן: הערעור הראשון ), אשר נדחה על-ידי ביום 3.7.2011. החלטת בית המשפט נשוא ערעור זה ניתנה ביום 23.6.2011 והערעור דנן הוגש ביום 7.7.2011.

2.

בית המשפט דחה, כאמור, את בקשת הפסלות שכן סבר שאין מקום לפסילתו וכי אין בכך כל משוא פנים. בית המשפט הוסיף כי אם לדעת המערער נפלה טעות בהחלטתו, פתוחה לפניו הדלת להגשת בקשת רשות ערעור לערכאה המתאימה.

על החלטה זו הוגש הערעור שלפניי.

3.

המערער טוען כי קמה עילה נוספת לפסילת בית המשפט, אשר נודעה לו ביום 6.6.2011 – לאחר הגשת הערעור הראשון, והיא: קביעה חוזרת של עובדות שאינן נכונות, "ולא מתוך טעות", על-ידי בית המשפט. המערער מוסיף כי הגיע למסקנה זו בהתחשב במסמכים שהוגשו לבית המשפט, מועד הגשת הבקשות וכן מועד נתינת ההחלטות. המערער טוען עוד כי בית המשפט הכריע בעניין סמכותו העניינית לאחר

שהגיש את הבקשה לפסילתו, אף שהיה עליו להכריע קודם בבקשת הפסלות שהגיש. לדעת המערער, די בכך כדי להוכיח חשש ממשי למשוא פנים ממשי ואובייקטיבי נגדו, שכן לא מדובר בשגגה או בטעות שיש להשיג עליה בערכאת הערעור. המערער מתייחס להחלטה נוספת של בית המשפט מיום 3.5.2011, שגם בה, לדעתו, נקבעו קביעות עובדתיות חסרות יסוד. המערער טוען כי יש לו זכות כי המותב שידון בעניינו, יעשה זאת ללא קביעת עובדות שאינן נכונות.

4.

המשיבה טוענת כי ערעורו של המערער אינו מקים עילת פסלות, וכי מדובר לכל היותר בטענות בעלות אופי ערעורי. כן טוענת המשיבה כי עילות הפסלות הנטענות בערעור נבדלות מאלה שהוצגו בבקשת הפסלות המקורית. גם לגופן, סבורה המשיבה כי אין ממש בטענות המערער.

5.

דין הערעור להידחות מכל וכל. כפי שנכתב בערעור הראשון, השגות המערער על החלטות בית המשפט, מקומן בהליכי ערעור רגילים, על-פי סדרי הדין, ולא במסגרת הליכי פסלות. אוסיף כי גם אם אכן נתן בית המשפט את החלטתו בבקשת הפסלות לאחר שהחליט בעניין סמכותו העניינית - ואיני מכריע בעניין - הרי שאין בכך כדי להקים עילה לפסילת בית המשפט מלהמשיך ולדון בעניינו של המערער. לפיכך, כאמור, דין הערעור להידחות. טוב יעשה המערער אם יאפשר את המשך ניהול הדיון בתביעות כסדרו.

הערעור נדחה.

המערער יישא בשכר-טרחת עו"ד המשיבה בסכום של 6,000 ש"ח.