פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
5103/07 - ב'
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקשים:
1. רפאל קורצברג
2. תמר קורצברג
נ ג ד
המשיבה:
טרולו ישראל בע"מ
בקשה לעיכוב ביצוע
בשם המבקשים:
עו"ד ליאור בר-סלע
החלטה
מונחת בפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד סגן הנשיא י' זפט) מיום 25.4.07, וזאת עד למתן הכרעה בערעור שהוגש לבית משפט זה (ע"א 5103/07).
המשיבה פתחה בהליכי הוצאה לפועל לגביית חוב בסך 135,000 ₪, שהמבקש 1 (להלן: המבקש) חב לה. מאחר והמשיבה הייתה מעוניינת להיפרע מדירת המגורים הרשומה על שם המבקשת 2, אשתו של המבקש (להלן: המבקשת), היא הגישה לבית המשפט המחוזי בקשה להצהיר על בעלות המבקש במחצית מן הזכויות בדירת המגורים הנמצאת בדרך נמיר 85, והידועה כתת חלקה 98 חלקה 669 גוש 6108. ביום 25.4.07 נעתר בית המשפט נעתר לבקשה זו, והעניק למשיבה את הסעד ההצהרתי שנתבקש על ידה. בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה האמורה נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי ביום 18.6.07, תוך שנקבע על ידו לא ניתן לעכב ביצועו של פסק דין המצהיר על זכותו המבקש במחצית מן הדירה.
מכאן הבקשה לעיכוב ביצוע המונחת בפניי, בגדרה טוענים המבקשים כי ניתן גם ניתן לעכב ביצוע של פסק דין הצהרתי, שכן מדובר בהתליית פעולתה של החלטה. לעניין זה נסמכים הם על האמור בבש"א 6801/95 הליליס בע"מ נ' מנהל המכס והמע"מ , פ"ד מט(3) 258. לגופו של עניין, טוענים המבקשים, כי תוך זמן לא רב תבקש המשיבה לפעול למכור את הדירה בהליך של כינוס נכסים, פעולה אשר תוביל לפינוייה של המבקשת מן הדירה. לאור זאת, סבורים המבקשים כי אם לא יעוכב ביצוע פסק הדין ייגרם למבקשת נזק רב, ולא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו. המבקשים אף מלינים על כך שבית המשפט התעלם מחומר הראיות שהונח בפניו ונמנע מלהתמודד עם טענות ההגנה העובדתיות והמשפטיות שהועלו על ידם.
דעתי היא כי דין הבקשה להידחות.
כידוע, בית משפט שלערעור אינו נוטה כעניין שבשגרה לעכב ביצועו של פסק דין.
בית משפט זה חזר השכם והערב על ההלכה לפיה "הגשת ערעור כשהיא לעצמה אינה מונעת מבעד הזוכה להוציא לפועל את פסק הדין או לפעול לפי פסק הדין בכל דרך אחרת. מי שמבקש שבית המשפט לערעורים למנוע מבעד הזוכה לפעול לפי פסק הדין ולו רק באופן זמני, נושא בנטל ואין זה קל, לתמוך את הבקשה בטעם טוב" (בש"א 2966/96 עטיה נ' עיריית תל-אביב , פ"ד מ(1) 668; כן ראו, עע"ם 9177/01 אחים שרבט נ' עיריית תל-אביב , פ"ד נו(2) 163). על דרך הכלל יעוכב ביצוע פסק הדין לתקופת הערעור, אך אם יוכח כי סיכויי הערעור הינם טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו של המבקש.
ובעניינו, על פניו ומבלי שאדרש לקבוע מסמרות בעניין, דומה כי סיכויי הערעור אינם גבוהים במיוחד. מהתחקות אחר השתלשלות האירועים עולה, כי המבקש העביר את זכויותיו בדירה לאשתו ללא תמורה ביום 7.12.05, זמן קצר בלבד לאחר שהחלו להינקט נגדו הליכי הוצאה לפועל. זאת ועוד, לאחר שבית המשפט המחוזי בחן וניתח את הראיות השונות שהוצגו בפניו, הוא עמד על כך שהמבקש ממשיך להתגורר בדירה, בניגוד לנטען על ידו. בסופו של דבר, הגיע בית המשפט המחוזי לכלל מסקנה שהעברת הזכויות בדירה נועדה לשם הברחת נכסי המבקש מן המשיבה. כידוע, אין בית המשפט שלערעור נוטה להתערב בקביעות עובדתיות מן הסוג האמור, אשר ניתנו על ידי הערכאה הדיונית, לה הייתה האפשרות להתרשם באופן בלתי אמצעי מן העדים שהופיעו בפניה. בנסיבות אלו דומה, ולוּ לכאורה, כאמור, כי סיכויי הערעור אינם גבוהים.
באשר למאזן הנוחות, הרי שעל פניו דומה כי המערערת אינה עומדת בפני סכנה מיידית של פינוי מדירתה, שכן טרם נקבע מועד לכך. הגם שלא נעלם מעיניי החשש כי המבקשת תפונה ביום מן הימים מדירתה, הרי שיש לאזן את הנזק העשוי להיגרם לה עם הנזק שייגרם למשיבה בשל העיכובים בגביית החוב.
זאת ועוד, כידוע,
בין שני התנאים השונים לעיכוב ביצוע – סיכויי הערעור ומאזן הנוחות - קיים "יחס גומלין המכונה לעיתים " מקבילית -כוחות" . משמעות הדבר היא שככל שסיכויי התביעה להתקבל גבוהים יותר מתמתנת הדרישה בעניין מאזן הנוחות ולהיפך ( רע"א 10509/05 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' בגס (לא פורסם)); רע"א 2397/06 אברג'יל נ' מנהל מקרקעי ישראל – מחוז ת"א (טרם פורסם)). בנסיבות אלו
ולאור הדברים שנאמר על ידי באשר לסיכוייו הלכאוריים של הערעור, דומה כי איזון בין השיקולים השונים מוביל למסקנה כי אין מקום ליתן עיכוב ביצוע.
ניתנה היום, כ"ד בתמוז
התשס"ז (10.7.07).
ש ו פ ט