ע"א 5105/04 יהושע נוה נ. קלאב הוטלס אינטרנשיונל (א.ק.ה.)בע"מ

1.בפני בקשה מטעם המערערים בערעור שבכותרת להשעות את מועד הגשת הסיכומים מטעמם ולחלופין להאריך את המועד להגשתם. בסיס הבקשה הנו הטענה כי הערעור וההכרעה בו מבוססים בעיקרו של דבר על ההלכה שנקבעה ברע"א 3126/00 מדינת ישראל נ' א.ש.ת. ניהול פרויקטים בע"מ , פ"ד נז(3) 220 (להלן הלכת א.ש.ת.) ונוכח העובדה כי תלוי ועומד הליך דיון נוסף בפסק דין זה (דנ"א 5161/03) הרי שההשעיה או האורכה הם מחויבי המציאות לשם חסכון בזמנם של הצדדים ובית המשפט. המשיבים מתנגדים לבקשה. לשיטתם אין בעצם העובדה כי תלוי ועומד הליך של דיון נוסף בכדי להשעות את הליכי הערעור. כך ככלל, וכך בפרט בנסיבות מקרה זה. זאת, שכן לוז הערעור אינו על השאלה שנדונה בהלכת א.ש.ת. אלא על החלטת בית המשפט המחוזי שלא להמתין עד להחלטה בהליכי הדיון הנוסף האמורים. לטענת המשיבים, המדובר גם בנסיון להשיג את תכלית הערעור עצמו על דרך של בקשת ביניים. לגוף העניין נטען כי בשורה של פסקי דין נקבע כי אין לעכב הליכי ערעור בשל הלכת א.ש.ת. ודיוני ההמשך בה ובאותם מקרים שכן עוכב הדיון, דובר בפסקי דין מהותיים ולא בבקשות מחיקה כפי המצב בערעור זה, או בהחלטות דיוניות שאינן יורדות לשורש העניין. המשיבים הוסיפו כי שיקולים של מאזן הנוחות והנזק הכרוך בעיכוב ההליכים בתביעה בהיקף כה גדול, מחייבים הכרעה מהירה בעניין וממילא דחיית הבקשה שבפני.

2.לאחר שעיינתי בחומר שבפני ובטענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל בחלקה. הערעור נסוב על החלטת בית המשפט המחוזי למחוק על הסף את הבקשה לאשר את התובענה כתובענה ייצוגית. עיון בהחלטה זו מגלה כי היא מבוססת על שני אדנים מרכזיים: האחד , עמדת בית המשפט קמא לגוף העניין, כלומר, לשאלה הנדונה בהלכת א.ש.ת.; השני , סירוב בית המשפט למצוא הצדקה בעיכוב ההליך שבפניו על להכרעה בדיון הנוסף דלעיל. נימוקי הערעור מוסבים על שני אדנים אלו כאשר חלק מרכזי מהם מוסב על ההחלטה שלא להמתין עד להכרעה בדיון הנוסף. בנסיבות אלו, שוכנעתי כי הדין עם המשיבים כי קבלת בקשת המבקשים שבפני כלשונה משמעותה הלכה למעשה השגת הסעד שבערעור, ולו בחלקו. ודוק, ברי כי אין דין עיכוב הדיון בערעור על החלטה למחוק על הסף כדין עיכוב הדיון בבקשה שנדונה בפני הערכאה הראשונה. זאת ועוד: אין לכחד כי הערעור מוסב גם על נימוקים שבמהות השאלה הנדונה בפרשת א.ש.ת. אולם מכלול הנסיבות שבפני, כאמור, והשאלות שבמחלוקת בערעור שבפני, הובילו אותי למסקנה כי ראוי הוא להמשיך ולקיים את הליכי הערעור דנן.

3.יחד עם זאת, נראה כי המועדים שנקצבו לשם הגשת הסיכומים בתיק זה אינם מחויבים נוכח המועד שנקבע לשם דיון בו, והוא יום 10.5.2005. מטעם זה אני נעתר לבקשת המערערים לדחות את מועד הגשת הסיכומים בתיק זה – מטעם זה בלבד – וקובע כדלקמן:

המערערים יגישו את סיכומי טענותיהם עד ליום 1.1.2005; המשיבים יגישו את סיכום טענותיהם עד ליום 1.3.2005; המערערים יגישו סיכומי תשובה, אם ירצו בכך, עד ליום 1.4.2005. יתר חלקי הצו לסיכומים מיום 2.8.2004 יעמדו על כנם.

4.בנסיבות העניין, ונוכח אי הבהירות שבדין כפי שבאה לידי ביטוי בהחלטות השונות שהביאו הצדדים, לא מצאתי לנכון לעשות צו להוצאות בבקשה זו.