ע"א 5125/11 שמעון הררי נ. עיריית ראשון לציון

לפניי בקשה לפטור מהפקדת עירבון, או לחלופין להפחתתו (לאחר שהועמד על-ידי המזכירה הראשית על סך של 25,000 ₪). הכלל בכגון דא הוא כי "המבקש פטור מהפקדת עירבון צריך לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ביותר ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי ויכולתו לגייס את סכום העירבון" (דברי כבוד השופט ס' ג'ובראן בבש"א 4807/11 מזרחי נ' פקיד שומה פתח-תקוה (טרם פורסם, 29.6.2011)). בענייננו המערער לא עמד בנטל באופן מלא.

לדברי המערער, ההכנסות שלו ושל רעייתו מקצבאות ביטוח לאומי זעומות, ומשמשות לתשלום הוצאות המחייה. עוד הוא טוען כי דירת המגורים שבבעלותו עוקלה, וכי הנכס נשוא המחלוקת צובר הפסדים, ומן ההכנסות שהנכס מניב נותר – לאחר תשלומים שונים – סכום נמוך המשמש לכלכלת המשפחה. לדברי המערער אין בבעלותו רכוש נוסף. כמו-כן מצרף המערער שתי החלטות (ישנות), שבאחת מהן ניתן לו פטור מתשלום אגרה, ובאחרת – בבית משפט זה – נקבע עירבון בשיעור נמוך.

דא עקא, שהמערער אינו מספק נתונים רלוונטיים שונים, ובכלל זה: שיעור הוצאות המחייה, אופן תשלום שכר הטרחה של עורכי הדין המייצגים אותו (בערעור שבכותרת ובהליכים אחרים), או פירוט לגבי ניסיונות לגייס את סכום העירבון מהסביבה הקרובה. המערער אף לא צירף תיעוד מלא ועדכני כגון דפי חשבון בנק (בנק הדואר), חשבונות שוטפים, ואסמכתאות לגבי מצבם הכלכלי של בני משפחתו הקרובים (כגון ילדיו) ויכולתם לסייע בהפקדת עירבון (ראו בש"א 9998/09 ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (טרם פורסם, 17.12.2009)).

שני נתונים נוספים ראויים לציון: ראשית, המערער שילם את מלוא האגרה בגין הערעור, ללא הסבר כיצד עלה הדבר בידיו; שנית, לדברי המשיבה המערער טרם שילם הוצאות שנפסקו לחובתו בבית המשפט המחוזי וכן בהליכים אחרים.

לאור כל האמור, ומבלי להרחיב לגבי סיכויי הערעור, אין בידי לפטור את המערער מהפקדת עירבון תוך העמדת המשיבה, שזכתה בערכאה הראשונה, מול הסיכון כי תתקשה לגבות הוצאות שייפסקו לזכותה בערעור, אם ייפסקו. עם זאת, בהתחשב בחומר שלפניי ובסכום ההוצאות שנקבע בבית המשפט המחוזי, מצאתי לנכון לילך כברת דרך לקראת המערער ולהעמיד את העירבון על סך של 15,000 ₪. סכום זה יופקד תוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו, שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה ללא הודעה נוספת.