פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
514/06 - ו'
בפני:
כבוד הרשם יגאל מרזל
המערערים:
1. ג'מילה בן סימון
2. יוסף בן סימון
נ ג ד
המשיב:
בנק טפחות למשכנתאות בע"מ
בקשה לחילופי בעלי דין
החלטה
1.
לפני בקשה לחילופי בעלי דין בהליך שבכותרת. בהליך בבית משפט קמא נדחתה בקשת המערערים, בני זוג, להצהיר כי משכנתא שנרשמה לטובת המשיב על דירת המגורים שבבעלות המערערים, בטלה. ביום 23.10.06 הודיע ב"כ המערערים כי מערער מס' 2 נפטר לבית עולמו. ביום 30.10.06 הודיע ב"כ המערערים כי ההליך ימשך מטעם מערערת מס' 1 ואילו תחת מערער מס' 2 יבוא עזבונו. בהחלטתי מיום 17.12.067 קבעתי כי לא ניתן להמשיך בבירור ההליך מטעם המערערת מס' 1 בלבד, בשל קושי בקיומו של מעשה בית דין כלפי יורשי המנוח.
2.
בהמשך לכך הגיש ב"כ המערערים ביום 14.6.07 הודעה לפיה מר ליאור בן סימון, בנו של המנוח, נקבע כיורשו וזאת מכוח צו ירושה מיום 5.6.07. בתצהיר שצירף ביום 21.6.07 נטען על-ידי ליאור בן סימון, כי מבקש הוא להמשיך בניהול ההליך ממספר טעמים ובהם הזכות שירש בנכס נשוא ההליך; אי הסכמתו לשעבוד הנכס הגם שגר בנכס; חזקה שיש לו כעת בנכס נוכח מצבו הנפשי ומוגבלותו וזכותו הנטענת לדיור חלופי בהיותו דייר בבית.
3.
בתגובה להודעה זו, הודיע המשיב כי הוא מתנגד לחילופי בעלי הדין. לטענתו, אין כל יריבות בין ליאור בן סימון לבין המשיב ואין לאפשר לו להוסיף טענות נוספות שכן כל טענותיו אינן טענות הנובעות ממעבר הזכויות אליו ומלכתחילה, אפוא, מוגבל הוא לטיעון כחליפו של מערער מס' 2. אין מקום לאפשר הרחבת הטיעון בנדון, בייחוד בשים לב לשלב הדיוני בו מצוי ההליך.
4.
לאחר עיון בחומר שלפני ובטענות בעלי הדין, באתי למסקנה כי יש לאפשר למר ליאור בן סימון להצטרף להליך זה בתורת מערער, כחליפו של מערער מס' 2 שהלך לבית עולמו. כך הדבר, בהיותו יורש יחיד של עזבונו ובכלל זה זכותו של מערער מס' 2 בנכס נשוא ההליך, זכות שיש לה קשר ישיר לתוצאת ההליך, תהא אשר תהא. עם זאת, מקובלת עלי עמדת המשיבה לפיה זכותו של מר ליאור בן סימון כבעל דין חליפי אינה יכולה להעמיד לו טענות שלא עמדו למערער במסגרת ערעור זה. ככל שהיו למר ליאור בן סימון טענות משלו באשר לנכס נשוא ההליך, היה עליו לבקש להצטרף להליך שהתנהל בבית המשפט קמא או להגיש תובענה עצמאית בנדון. משלא עשה כן, זכותו בהליך זה אינה אלא הזכות שעמדה לאביו ז"ל (מערער מס' 2) בהליך. כך עולה גם מתקנה 41(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 ולפיה "מנהל עזבונו או יורשו של נפטר שנעשה בעל דין לפי תקנה 39, רשאי להגיש כתב טענות נוסף הנובע מהעברת הזכויות אליו". מכוח הוראה זו יכול בעל הדין החליפי להגיש כתב טענות מתוקן, והדבר אף מתבקש שכן נדרש להסביר את העניין שיש לבעל הדין החליף בתובענה או בערעור. עם זאת, מוגבלת זכות זו לטענות הנובעות "מהעברת הזכויות אליו". לא ניתן, אפוא, לאפשר כעת, במסגרת הערעור, להשלים טענות חדשות בנדון שלא נדונו בערכאה הראשונה או טענות הנוגעות לזכותו של מר ליאור בן סימון בנפרד מהזכות שעמדה לאביו ז"ל (מערער מס' 2) בנדון (ראו עוד והשוו, יואל זוסמן, סדר הדין האזרחי 210-209 (1995)). מסקנה דומה יש לגזור מהחלת הכללים הנוגעים לצירוף בעל דין לערעור, ובכלל זה השיקול של מניעת סרבול הדיון (וראו בש"א 3973/01 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' קרנית , פ"ד מה(5) 457).
5.
אשר על כן, אני מורה כדלקמן: המזכירות תעדכן את פרטיו של מר ליאור בן סימון כמערער מס' 2 בהליך זה, כבעל דין חליף למר יוסף בן סימון ז"ל. סיכומי הטענות מטעם המערערים (שהוגשו ביום 3.9.06), יוותרו על כנם. אם חפץ ב"כ המערערים להגיש ערעור מטעמו, בכפוף לאמור בפסקה 4 שלעיל , יוכל הוא לעשות כן בתנאים שנקבעו בצו לסיכומים מיום 7.5.06 והמשיב יוכל להגיב בסיכומיו גם לטענות אלו.
6.
החלטתי זו תתויק בתיקי השופטים שישבו בדין.
ניתנה היום, ד' באב תשס"ז
(19.7.2007
(
.
יגאל מרזל, שופט
ר ש ם