ע"א 5185/19 פלוני נ. פלוני

ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה (סגנית הנשיאה ר' מקייס ) מיום 23.7.2019 בתלה"מ 18930-01-18 ובהליכים קשורים נוספים, שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער.

1.

בין הצדדים, בני זוג לשעבר, מתנהלים הליכים בפני בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה הנוגעים לבתם המשותפת, קטינה כבת 16 שנים (להלן: הקטינה ) . בהליך קודם שהתנהל ביניהם הגיעו הצדדים להסכמות בסוגיות שבמחלוקת וניתן להן תוקף של פסק דין. לאחר זמן מה התחדשו המחלוקות בין הצדדים ובעקבות כך הוגשו לבית המשפט מספר הליכים נוספים בעניינה של הקטינה.

2.

ביום 7.7.2019 הגיש המערער בקשה לפסילת המותב מלדון בהליכים המתנהלים בין הצדדים. לטענתו, ביום 7.7.2019 פורסמה כתבה בעיתון "כלכליסט", לפיה המותב יזם מפגש סגור בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (להלן: המפגש ) שאליו הזמין מספר מצומצם של אנשים וביניהם באת-כוחה של המשיבה. המערער סבור כי התנהלות זו מקימה חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט והוא מוסיף וטוען כי התנהלות זו אף מסבירה את התעקשותה של המשיבה במסגרת ההסכמות שאליהן הגיעו הצדדים לכך שההליכים ביניהם יידונו בפני המותב. עוד הפנה המערער למספר החלטות שניתנו בבקשות שהגיש ולאופן שבו ניהל המותב את ההליכים בעניינו וציין כי יש בהן כדי לתמוך בבקשת הפסילה: החלטה מיום 29.5.2019 אשר דחתה את בקשתו למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ ביחס לקטינה מחשש לחטיפתה על-ידי המשיבה; פסק דין מיום 16.6.2018 אשר דחה את בקשתו למתן צו מניעה האוסר על סבה של הקטינה (אבי המשיבה) ליצור עמה קשר על רקע עברו הפלילי; החלטה אשר חייבה את המערער בתשלום הוצאות לטובת אוצר המדינה; והעובדה שהמותב טרם קבע מועד לשמיעת הוכחות בתביעתו להפחתת מזונות הקטינה חרף העובדה שהוגשה בחודש ינואר 2018.

3.

ביום 23.7.2019, לאחר קבלת עמדת המשיבה, אשר התנגדה לבקשה, דחה בית המשפט את בקשת הפסלות. בית המשפט ציין כי המפגש הנטען היה אחד משני מפגשים אשר נערכו במטרה להציג לעורכי דין העוסקים בתחום המשפחה במחוז מודל חדש שגובש לשם התמודדות עם תופעת הפגיעה בקשר בין הורה לילד. צוין כי זימון עורכי הדין למפגשים נעשה על פי שיקול דעתה של לשכת עורכי הדין וכי במהלך המפגשים לא הייתה למותב כל שיחה אישית או פרטית עם עורכי הדין, לרבות עם באת-כוח המשיבה. עוד צוין כי אין למותב כל היכרות אישית עם מי מהגורמים בתיק או עם באת-כוח המשיבה, אשר ייצגה את המשיבה רק בדיון אחד בהליך תביעת המזונות. בית המשפט קמא הוסיף ודחה את טענותיו של המערער כנגד ההחלטות שניתנו בעניינו בעבר וציין כי אלה " מתמצות בחוסר שביעות רצון מההחלטות שניתנו, מאופן ניהול הדיון וקצב התקדמות ההליך. אין יסוד לטענת המבקש כי החלטות שקיבל ביהמ"ש ואופן ניהול הדיון על ידו, מקימים עילת פסלות ומעוררים את אותה אפשרות ממשית לקיום משוא פנים כלפי המבקש " וכי על המערער היה להשיג על החלטות אלה בדרך של הגשת ערעור, כפי שאכן עשה בחלק מהמקרים. לבסוף, ציין בית המשפט את הזמן הרב שחלף מאז ניתנו חלק מההחלטות ועד להעלאת טענת הפסלות. לאור האמור, ציין בית המשפט כי בכוונתו " להמשיך ולבחון את המחלוקת בין הצדדים על יסוד הראיות שיובאו לפניו על ידם [...] תוך גילוי אובייקטיביות, יושרה, הגינות וכושר מקצועי ואישי כלפי הצדדים, וללא כל משוא פנים ".

4.

מכאן הערעור דנן, במסגרתו שב המערער על טענותיו בפני בית המשפט קמא, הן ביחס למפגש והן כנגד החלטות המותב והתנהלותו הדיונית. המערער סבור כי המפגש שבו השתתף המותב היה מפגש אינטימי ולשיטתו נעשה ניסיון להסתיר את קיומו מעיני התקשורת. הוא מוסיף וטוען כי אופיו של המפגש מוביל למסקנה לפיה קיים חשש ממשי למשוא פנים ואף לפגיעה במראית פני הצדק, אשר מצדיקים את פסילת המותב. עוד נטען כי בניגוד לאמור בהחלטת בית המשפט קמא, באת-כוח המשיבה ייצגה את המשיבה במספר דיונים ותיקים.

5.

דין הערעור להידחות. המבחן לפסילת שופט מלשבת בדין הוא זה הקבוע בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ) ולפיו, יש לבחון האם קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב (ע"א 5231/19 פלונית נ' פלוני , פסקה 9 (12.9.2019)). איני סבורה כי יש בטענות המערער ביחס למפגש שהתקיים כדי לבסס קיומו של חשש כאמור. מן ההחלטה עולה כי המפגש נועד לשם הצגת מודל מסוים שגובש על ידי בית המשפט למשפחה בפני עורכי הדין בתחום זה. המותב קיימה את המפגש ב"כובעה" כסגנית הנשיאה של בתי משפט השלום מחוז מרכז לענייני משפחה ובמהלכו לא התקיימו שיחות אישיות או פרטיות בינה ובין מי מעורכי הדין שנכחו בו. המותב הוסיף וציין כי אין לו כל קשר עם באת-כוח המשיבה ובנסיבות אלה, תחושותיו הסובייקטיביות של המערער אינן מקימות חשש ממשי למשוא פנים ואין בהן כדי להצדיק את פסילת המותב. כפי שציין המותב, בכוונתו לבחון את המחלוקת בין הצדדים על יסוד הראיות שיובאו בפניו, באובייקטיביות ובהגינות, וחזקה עליו כי כך יעשה.

אשר לטענותיו הנוספות של המערער בנוגע להליכים ולהחלטות שניתנו בעניינו. טענות אלה אין מקומן במסגרת ערעור פסלות ואין בהן כדי להקים עילת פסלות ( ע"א 3041/19 פלונית נ' פלוני , פסקה 5 (18.6.2019) ) . לכך יש להוסיף, כמצוין בהחלטתו של בית המשפט קמא, את פרק הזמן המשמעותי שחלף בין מתן ההחלטות ובין הגשת בקשת הפסלות וזהו טעם נוסף המצדיק את דחיית הבקשה והערעור עליה (ע"א 1557/19 פלונית נ' פלוני , פסקה 4 (15.4.2019)).

אשר על כן, הערעור נדחה. משלא התבקשה תגובת המשיבה, אין צו להוצאות.