פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית
משפט לערעורים אזרחיים
ע"א
5198/10
בפני:
כבוד הנשיאה ד' ביניש
המערער:
משה גרנס
נ ג ד
המשיבים:
1. בנק דיסקונט לישראל בע"מ
2. נילי גיל-בר
ערעור על החלטת בית משפט השלום בפתח-תקווה
(השופט
נ' שטרנליכט
) מיום 9.6.2010 בה החליט
שלא לפסול עצמו מלדון בת"א 15778-05-09
בשם המערער:
עו"ד יובל אזני
פסק-דין
ערעור על החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה (השופט נ' שטרנליכט ) בת"א 15778-05-09 מיום 9.6.2010, בה החליט שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער.
1.
המערער והמשיבה 2 הם אח ואחות ולהם אחות נוספת. המערער הגיש תביעה
כספית בטענה כי המשיבה 2 משכה כספים מחשבון בנק משותף לשלושת האחים המתנהל אצל המשיב 1, וזאת בניגוד להוראה מפורשת שניתנה למשיב 1 בעת פתיחת החשבון לפיה היתה לאמם, בעודה בחיים, הזכות הבלעדית לפעול בחשבון. הצדדים הוזמנו לישיבת קדם משפט ביום 27.5.2010. במסגרת ישיבה זו זימן בית המשפט לחקירה את המערער ואת המשיבה 2 והם נשאלו שאלות על ידי בית המשפט. לאחר שמיעת בעלי הדין סבר בית המשפט כי טוב יעשו הצדדים אם ינסו להגיע להסכמה ביניהם. בית המשפט סבר כי לאור מה ששמע אין בידי המערער כל אינדיקציה לכך שהאם המנוחה לא ידעה על תנועות הכספים בחשבון. לפיכך הציע למערער להסכים למחיקת המשיב 1 מהתביעה ולהעברתה לבית המשפט לענייני משפחה. אף ניתנה לצדדים שהות להגיע להסכמות ונקבע כי אם לא יצליחו בכך, ידון בית המשפט בבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים ובטענות המקדמיות שהועלו. בית המשפט העיר כי נוכח היחסים הטעונים והמתוחים שבין הצדדים טוב יעשו באי-כח הצדדים אם ישמרו על איפוק ראוי במהלך הדיונים בתיק באופן שיאפשר ניהול תקין של הדיון ובירור הסכסוך שבין הצדדים.
2.
המערער הגיש בקשה לפסילת בית המשפט מלדון בתביעה שהגיש. לטענתו, בית המשפט גיבש דעה מוקדמת נחרצת בטרם ישיבת קדם המשפט, ואף חקר את המערער באופן שהוביל למתן תשובות נכונות ורצויות בעיניו. המערער השיג גם על אי רישום של התנגדויות בא-כח המערער לשאלות ששאל בית המשפט ועל רישום הפרוטוקול באופן סלקטיבי. כן טען לאי מתן אפשרות לבא כוחו לטעון בקשר לעובדות ולעילות המשפטיות ולהגעה למסקנות שאינן מבוססות מבחינה משפטית, "בקלות ראש בלתי נסבלת".
3.
בית המשפט דחה את הבקשה. בית המשפט קבע כי בסמכותו לערוך בירור עם בעלי הדין בנוגע לטענותיהם בכתבי הטענות וכי כך ביקש לעשות בישיבת קדם המשפט בתביעה דנן. בית המשפט הוסיף כי בא-כח המערער ניסה להפריע והתנגד לעדות מרשו, יתכן שמתוך רצון למנוע הצגת שאלות למערער. השאלות הוצגו, לדברי בית המשפט, באופן ענייני לחלוטין, ניתנה לבאי-כח הצדדים האפשרות להעלות טענותיהם ואף הפרוטוקול נוהל כדבעי. בית המשפט הוסיף כי אין בהצעתו בתום הדיון משום הבעת דעה נחרצת ועדיין פתוחה הדרך לצדדים להוכיח זכותם לקבלת הסעדים הנתבעים. לפי בית המשפט, מדובר בהבעת דעה ראשונית לנוכח הדברים שנאמרו בישיבת קדם המשפט ואין בהם כדי להקים חשש אובייקטיבי למשוא פנים כלפי מי מן הצדדים לתיק ולפיכך אין מקום שיפסול עצמו.
מכאן הערעור שלפניי.
4.
לדעת בא-כח המערער, בית המשפט הגיע לישיבת קדם המשפט עם מסקנות ברורות והחלטיות וניהל את הדיון באופן מעוות כדי לאששן. בית המשפט ניהל חקירת שתי וערב למערער שלא היה מוכן לכך, לא שמע את טיעוני הצדדים, ופירש באופן מעוות מסמך (טופס פתיחת החשבון). כן מעלה הוא טענות כלפי אי רישום נכון של הפרוטוקול ואי רישום התנגדויות למהלך הדיון. בא-כח המערער טוען כי המערער כלל לא היה מוכן לחקירה שכזו וכי הוא היה שרוי בלחץ גדול נוכח השאלות שנשאל. לדבריו, בית המשפט לא דן כלל בבקשות תלויות ועומדות, סירב לאפשר לטעון והחליט למחוק את הבנק כמשיב ולהעביר את הדיון לבית המשפט לענייני משפחה מבלי שבקשות כאלו עמדו לפניו ובלא שנציג הבנק נכח בדיון. לפיכך אין למערער אמון כי בית המשפט יכריע להכרעות נכונות וצודקות בעניינו והוא מבקש את פסילתו מלהמשיך ולדון בתיק.
5.
דין הערעור להידחות. המערער ובא כוחו מעלים טענות אשר נוגעות לניהול ישיבת קדם המשפט, באופן המצביע, לדעתם, על דעה מוקדמת מצד בית המשפט ביחס לתביעה שהגישו. ואולם, במסגרת ניהול קדם משפט אשר נועד לצמצם את יריעת המחלוקת ולהתמקד בשאלות המהותיות שעולות בתיק שהובא לפניו, יש סמכות לבית המשפט אף לחקור את בעלי הדין. כך נהג בית המשפט. קדם המשפט נועד, כאמור, לשם בירור המחלוקת לאשורה ולשם ייעול הדיון, לפשטו לקצרו ולהחישו או כדי לברר אם יש מקום לפשרה בין בעלי הדין. אף העובדה שבית המשפט ניסה להביא את הצדדים להסכים להצעתו להמשך הטיפול בתביעה, כשלעצמה, אין בה כדי להקים עילת פסלות (ע"א 4601/07 עו"ד מוחמד חמדה נ' ניהאל כיאל (לא פורסם, 7.1.2008)). וגם, אין בעובדה כי בית המשפט חקר את הצדדים כדי לברר את מהות המחלוקת כדי להצביע על נעילת דעתו. מובן, כי יכול ולבית המשפט תהיה דעה לכאורית בעקבות הדברים שקרא ושמע בחקירה ומטעם זה הציע את אשר הציע. עם זאת, ברור כי בשלב זה אין השופט מגבש עמדה סופית בעניין, וכשופט מקצועי האמון על מלאכת השפיטה, חזקה עליו שבטרם יסתיימו כל הליכי הדיון לא יבוא לכלל הכרעה סופית בדין ודברים שבפניו. לפיכך, רשאי המערער לסרב להצעת בית המשפט והתיק יימשך כסדרו ויינתנו החלטות בבקשות התלויות ועומדות שבית המשפט היה מודע להן. כידוע, השגות על הדרך בה בוחר בית המשפט לנהל את הדיון ועל החלטותיו מקומן בהליכי ערעור רגילים על פי סדרי הדין ולא במסגרת הליכי פסלות (ע"א 4806/09 מנחם אבן חן נ' עו"ד יצחק הוס (לא פורסם, 26.7.2009)). מכל מקום, נראה כי הדרך לעשות כן במקרה דנן מוקדמת שכן הבעת דעתו הלכאורית של בית המשפט, הובאה רק בגדר הצעה למערער ואין בה כדי לכפות את דעתו של בית המשפט. אף אין לראות בה משום גיבוש עמדה סופית, כפי שכתב בית המשפט בהחלטתו. בנסיבות העניין, שוכנעתי כי אין בדברים שהציע בית המשפט או באופן ניהולו את הדיון וחקירתו את המערער כדי להעיד כי "ננעל" ליבו של בית המשפט בפני טענות המערער או כדי להצביע על קיומו של חשש ממשי למשוא פנים. כך הדבר, במיוחד משהבהיר שבית המשפט בהחלטתו כי בתיק נשוא הערעור אין לו כל דעה קדומה, העדפה או עמדה מכל סוג שהוא לגבי המחלוקת הנטושה בין הצדדים וכי פתוחה בפני כל אחד מהצדדים הדרך לנסות ולשכנעו בצדקת טענותיו (ע"א 7386/08 אילת איין בע"'מ נ' מיקי חכם
(לא פורסם, 26.10.2008)). לפיכך, דין הערעור להידחות.
הערעור נדחה ללא צו להוצאות.
ניתן היום, ו' באלול התש"ע (16.8.2010).
ה נ ש י א ה