ע"א 4806/09 מנחם אבן חן נ. עו"ד יצחק הוס

ערעור על החלטת בית משפט השלום ברמלה (השופטת א' נחליאלי-חיאט ) מיום 17.5.2009 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער בת.א. 1396/08.

1.

המערער הגיש תביעה בבית משפט השלום ברמלה נגד המשיב, עו"ד במקצועו, על יסוד הסכמי ייצוג שנחתמו ביניהם. לתביעה זו קדמו הליכים שונים. התביעה נקבעה לישיבת קדם משפט ביום 17.2.2009. בית המשפט אשר משמש 'שופט מוקד' התכונן לקראת הישיבה במטרה לקדם את הדיון בו כך שרק השאלות השנויות במחלוקת יישמעו לפני המותב שיישמע את התיק. מאחר ובכתב ההגנה הועלתה שאלת התיישנות התביעה ובית המשפט סבר כי על פניו נראה שלפחות חלק מהתביעה התיישן, קבע כי על המשיב להגיש בקשה לסילוק על הסף בעניין.

2.

המערער ביקש לפסול את בית המשפט מלדון בתיק בגין נשיאת פנים בצורה מופגנת לטובת המשיב ובא כוחו, בגין העלאת נושא ההתיישנות ובמתן עצות למשיב. עוד טען כי הפרוטוקול אינו משקף את הדיון וכי בית המשפט חסם את המערער מלטעון טענותיו ומלהציג מסמכים.

3.

בית המשפט דחה את הבקשה בקובעו כי כל מטרתו בקדם המשפט ובפנייתו למשיב היתה לצמצם את יריעת המחלוקת, כפי תפקידו ובטרם נקבע המותב שידון בתיק, כאשר שאלת ההתיישנות עלתה ויש ליתן עליה את הדעת כבר במועד מוקדם. בית המשפט הוסיף כי הבקשה לסילוק על הסף טרם נדונה, וכי המערער יוכל להעלות את הטענות גופן במסגרת תגובתו לבקשה. בית המשפט ציין עוד כי לא הביע כל דעה לגופו של עניין ובוודאי שלא עזר למי מהצדדים. בית המשפט קבע עוד כי שלב קדם המשפט מבוסס גם על דברים הנאמרים מחוץ לפרוטוקול, בעלי אופי של אקדמה לדיון וכי הפרוטוקול משקף את הלך הרוח כמו גם ההחלטה שניתנה בסופו. משלא מצא כל עילה לפסילתו, דחה את הבקשה. מכאן הערעור שלפניי.

4.

המערער, שאינו מיוצג, טוען כי לא היה מקום שבית המשפט ייעץ למשיב ביזמתו להגיש בקשה חדשה בשאלת ההתיישנות, למרות שהסוגיה באה לידי ביטוי בתביעה שהגיש בעבר. המערער הופתע מהעלאות הסוגיה, שכן "לא נכתבה בסדר היום". למערער השגות על מהלך קדם המשפט בו התמקד בית המשפט בשאלת ההתיישנות ורק בה בלבד ומנע ממנו להתבטא בסוגיות אחרות ולאפשר לו להגיש מסמכים. המערער שב וטוען טענות בנוגע לפרוטוקול, ליחסים מיוחדים בין השופטים לעורכי הדין בכלל ובמקרה זה בפרט, להינעלות דעתו של בית המשפט וכן לפסלות מן הצדק. בבקשה מאוחרת שהגיש ביקש לקבוע את הערעור לדיון בנוכחותו ולאפשר לו להוסיף טיעונים בכתב.

5.

דין הערעור להידחות אף בלא להיעתר לבקשתו המאוחרת של המערער וזאת בשל העדר עילה לפסילת בית המשפט מלדון בעניינו. אכן, הלכה היא כי אין די בתחושות סובייקטיביות של מי מן הצדדים וכי יש צורך בחשש ממשי המבוסס על נסיבות אובייקטיביות כדי להקים עילת פסלות (ע"א 5128/01 ועד עובדי בנק לאומי לישראל נ' שושנה לוי (לא פורסם, 15.10.2001)). במקרה דנן לא העלה המערער ולו טעם בודד אשר יכול להוות עילה לפסילת בית המשפט. כל שעולה מערעורו הוא חוסר שביעות רצונו מהחלטת בית המשפט ומאופן ניהול ישיבת קדם המשפט, לרבות התייחסות בית המשפט לשאלת ההתיישנות. כפי שציין בית המשפט, הרי שהוא משמש כ"שופט מוקד" שתפקידו מתמצה בניהול הדיונים בקדם המשפט מתוך מטרה לצמצם את יריעת המחלוקת ולהתמקד בשאלות המהותיות שעולות בתיק שהובא לפניו. במקרה דנן סבר בית המשפט כי יש להידרש תחילה לשאלת ההתיישנות ובהתאם לכך התווה את המשך הדיון בתיק. מבלי להידרש לתוכנה של ההחלטה, הרי שהשגות על הדרך בה בוחר בית המשפט לנהל את הדיון ועל החלטותיו מקומן בהליכי ערעור רגילים על פי סדרי הדין ולא במסגרת הליכי פסלות (ע"א

7186/98 מלול נ' ג'אן (לא פורסם, 3.12.1998). כאמור, המערער לא הצביע על כל ראייה של ממש לקיום חשש ממשי אובייקטיבי למשוא פנים של בית המשפט בעניינו. למסקנה זו תוקף במיוחד נוכח העובדה שמדובר בשופט מוקד ובנסיבות בהן משלא מגיע התיק לסיומו במסגרת ישיבות קדם המשפט, שהוא הליך המשלב מעצם טיבו דיון לא פורמאלי, מועבר התיק לדיון בפני שופט אחר אשר שומע את הראיות ומכריע בתיק לגופו (השווה: ע"א 5128/01 ועד עובדי בנק לאומי לישראל נ' שושנה לוי (לא פורסם, 15.10.2001)). בנסיבות אלו, אין מקום לדבר על קיומו של חשש ממשי למשוא פנים בהמשך ניהול קדם המשפט בפני בית המשפט. בוודאי אין זה המקום לקבלת טענה לפסלות מן הצדק. יוער כי טענות המערער בדבר קשרים מיוחדים בין בית המשפט לעורכי דין ונשיאת פנים לטובתם היא טענה בעלמא אשר מוטב היה שלא היתה נטענת כלל.

הערעור נדחה.

ניתן יום, ה' באב התשס"ט (26.7.2009).

ה נ ש י א ה

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

09048060_N01.doc

שי

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il