ע"א 5212/22דב דבורצקי נ. מנהל מקרקעי ישראל

לפניי בקשה לפטור מאגרה וערובה במסגרת ערעור על החלטה שלא להתיר למערער לנהל הליך של עתירה מינהלית נגד שופטת, בעניין פסק דינה שניתן בגדר הליך פשיטת הרגל של המערער. זאת, לאחר שערעור על פסק דין זה נדחה זה מכבר.

המערער טען בבקשתו כי הוא לא עובד משך שנים רבות; אין לו תכניות חיסכון משום שהן מומשו על-ידי הנאמנת, אולם יש לו זכויות בנחלה חקלאית. המערער טען כי יש לו חשבון בנק לשם קבלת קצבת זקנה בלבד וכי ילדיו מסייעים לו מבחינה כלכלית. עוד טען המערער לגבי מצבו הבריאותי.

המשיבה 2 טענה כי משולמים למערער ולרעייתו דמי שכירות מנכס בבעלותם, וכי המערער לא פירט לגבי פניותיו לסביבתו. המשיב 5 טען כי סיכויי ההליך נמוכים, ולו משום שהמערער כבר מיצה את זכותו לתקוף את החלטת בית המשפט המחוזי מיום 31.3.2020, בכך שהגיש ערעור, וערעורו נדחה. עוד נטען כי המערער אינו מגיש דוחות בהליך פשיטת הרגל ואינו משלם את התשלומים על פי צו התשלומים. נוסף על כך, המשיב 5 טען כי המערער גובה שכר דירה מהנכס ומסתיר את ההכנסה מנושיו. המשיבה 1 טענה כי לא הוכח שהמבקש לא יכול לגייס את הכספים הדרושים מבני משפחתו, והצטרפה לטיעונים לגבי סיכויי ההליך.

כידוע, ישנם שני תנאים מצטברים לקבלת בקשה לפטור מאגרה וערובה. האחד, הוכחת חוסר יכולת כלכלית באמצעות תשתית עובדתית וראייתית מלאה ועדכנית; והשני, סיכויים לכאוריים מספקים להצלחת ההליך.

עיינתי בבקשה ולא מצאתי שהמערער עומד בתנאים שלעיל. בזהירות המתבקשת, דומה כי סיכויי ההליך נמוכים במידה כזו שאין בהם כשלעצמם כדי להצדיק מתן פטור מתשלום אגרה והפקדת ערובה. גם טענות המערער באשר למצבו הכלכלי לא נתמכו באסמכתאות מתאימות. המערער הודה שהוא מחזיק בנחלה חקלאית ולא ביאר מדוע לא ישתמש בה לצורך גיוס הסכום. אמנם מדובר בנכס אשר במוקד הליך פשיטת הרגל, אולם לפי טענות המשיבים, המערער ורעייתו נהנים מהשכרת הנכס. כמו כן, המערער לא הבהיר מדוע לא יסתייע בבני משפחתו, בפרט לאור טענתו כי הוא סמוך על שולחנם.

בנסיבות אלה, לא מצאתי להיעתר לבקשה. האגרה תשולם והערובה תופקד עד ליום 11.9.2022, שאחרת ההליך יובא לפניי לשם מחיקתו.