פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
5259/21
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקשת:
עמותת ישמח צדיק – קהילת ברסלב בגליל
נ ג ד
המשיבים:
1. יורשי המנוח הרב אליעזר שלמה שיק זצ"ל
2. יורשי המנוחה הרבנית שפרה סילביה
שיק זצ"ל
3. רשם המקרקעין נצרת
4. רשם ההקדשות
5. רשם העמותות (בתפקידו כמפרק עמותת
"בית לצדיק")
6. עו"ד שמואל לביא, מנהל עיזבון
זמני של עיזבון המנוח
7. אש בלב קודש בע"מ
בקשה לסעד זמני
בערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט י' אברהם) בת"א
59074-04-21 מיום 24.7.2021
בשם המבקשת:
עו"ד יגאל ויינשטיין; עו"ד
ד"ר שחר קטוביץ
בשם המשיבים 1, 2 ו-7:
עו"ד אורי קידר; עו"ד אבי
בלום; עו"ד עידן שחם; עו"ד נעה כהן נצר
בשם המשיבים 5-3:
עו"ד תמר צפדייה
החלטה
1.
הבקשה שלפניי עניינה נכסים שמשמשים את קהילת חסידי ברסלב ביבנאל (להלן: הנכסים ): חלקת מקרקעין שעליה שני בתי כנסת, בית מדרש, מקוואות ומבנים נוספים (להלן: חלקה 6 ); מניות במשיבה 7, שבבעלותה חלקת מקרקעין שעליה חניה וחלקת מקרקעין שעליה מבנים שבנייתם לא הושלמה (להלן בהתאמה: המניות ו חלקות 1 ו-7 ). הצדדים מנהלים הליכים שונים בעניין הנכסים. כפי שעולה מהחלטות בהם, הרב אליעזר שלמה שיק זצ"ל היה מנהיג הקהילה במשך שנים רבות עד לפטירתו בשנת 2015. הוא היה נשוי לרבנית שפרה סילביה שיק ז"ל, שנפטרה כמה חודשים אחריו. המשיבים 2-1 הם יורשיהם. הרב שיק הקים בשנת 2002 את העמותה המבקשת, והיא מנהלת את ענייני הקהילה, בהם ניהול המוסדות שבחלקה 6. בתחילת שנת 2016 נתן בית המשפט לענייני משפחה בטבריה צווים לקיום צוואות הרב והרבנית שיק. עיזבונותיהם כוללים את הנכסים.
2.
בהליך נושא הערעור ביקשה המבקשת להצהיר כי הרב שיק יצר לטובתה הקדש או נאמנות או התחייב לתת מתנה – הכול בנוגע לנכסים; במהלך ניהול ההליך הבהירה המבקשת כי גם הטענות בנוגע לנאמנות ולמתנה עניינן בזכויות של נהנית מההקדש. בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט י' אברהם ) דחה ביום 24.7.2021 את התובענה מחמת קיומו של מעשה בית דין. נקבע כי את טענת ההקדש דחה בית הדין הרבני האזורי בחיפה (כב' הרב ד' אדרי ; תיק 1067026/1) ביום 1.3.2016 בקובעו כי הרב לא יצר הקדש; כי בית הדין לא הבחין בין הקדש דתי להקדש ציבורי; כי ההכרעה בסוגיה זו הייתה חיונית לתוצאת אותו הליך; וכי המבקשת הייתה צד להליך. לכן מצא בית המשפט המחוזי כי קם השתק פלוגתה בסוגיה זו; וכי מאחר שהיא "יסוד חיוני" להוכחת התובענה שלפניו, יש לדחות תובענה זו על הסף. לצד זאת דחה בית המשפט טענות אחרות לסילוק על הסף: התיישנות; העדר עילת תביעה או יריבות; טורדנות וקנטרנות; אי תשלום הוצאות משפט שנפסקו בהליכים אחרים; שימוש לרעה בהליכי משפט; אי צירוף נתבעים נדרשים; אי תשלום אגרה מספקת. המבקשת חויבה לשלם למשיבים 1, 2 ו-7 (להלן: משיבי שיק ) הוצאות משפט בסך 10,000 ש"ח (והותר לה לקזז מסכום זה 3,000 ש"ח שמשיבי שיק חויבו לשלם לה בגין הליך ביניים).
3.
המבקשת הגישה ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי, ולצידו את הבקשה שלפניי לעיכוב ביצוע פסק הדין ולסעד זמני שיאסור על עשיית דיספוזיציה בנכסים ובמניות. התבקשה תשובה, ולצידה נתתי ביום 30.7.2021 צו ארעי שאסר על דיספוזיציה במקרקעין נושא הבקשה ושמנע פעולה בתמורת נכסים אלה ובמניות, הכול עד להחלטה אחרת.
לשלמות התמונה, המבקשת ביקשה סעד זמני דומה גם בבית המשפט המחוזי, ובקשתה נדחתה ביום 17.6.2021. המבקשת הגישה על כך בקשת רשות לערער. ביום 7.7.2021 נתן בית משפט זה (כב' השופטת י' וילנר ) צו ארעי למניעת דיספוזיציה בנכסים ולמניעת פעולה בתמורה עבורם שנכללת בעיזבונות המנוחים (וביום 14.7.2021 סירב להחריג את המניות מהצו הארעי), עד להחלטה אחרת. לאחר מכן דחה בית המשפט את בקשת הרשות לערער נוכח סיום ההליך בבית המשפט המחוזי והגשת הערעור שבו הוגשה הבקשה שלפניי, וביטל את הסעד הארעי האמור (רע"א 4767/21 עמותת ישמח צדיק – קהילת ברסלב בגליל נ' יורשי שיק
(1.8.2021)).
4.
בבקשה שלפניי טוענת המבקשת כי סיכויי ערעורה טובים מפני שלא קם מעשה בית דין בסוגיית ההקדש. עוד נטען כי הנכסים הם "רכוש בעל אופי ציבורי" שמשמש את הרבים, והסעד המבוקש נדרש כדי למנוע את הברחתו (או את הברחת תמורתו) ואת איון בירור ההליך; כי המשיב 6, מנהל העיזבון, שוחרר מתפקידו והנכסים עברו לידי בנם של הרב והרבנית שיק; וכי נעשו ניסיונות לעשות דיספוזיציה במניות, ולאחר שניתנו הצווים לאיסור דיספוזיציה החלו עבודות בנכסים.
משיבי שיק טוענים בתשובתם כי הערעור הוא ערעור סרק, וסיכוייו "נמוכים למדי". עוד נטען כי מבוקש סעד זמני שישנה את המצב הקיים ושימנע ממשיבי שיק לממש את זכויותיהם ברכושם הפרטי שהוא מקרקעין שאינם משמשים למגורי המבקשת. לשיטת משיבי שיק, מדובר בניסיון של המבקשת להפוך לבעלים בפועל של הנכסים; והיא העלימה בבקשתה עובדות שונות שצריכות לעניין. לכן מבוקש לדחות את הבקשה, לבטל את הצו הארעי, ולחלופין לחייב את המבקשת בערובה להבטחת נזקי משיבי שיק בגין הסעד הזמני.
המשיבים 5-3 מסכימים בתשובתם למתן סעד זמני בנוגע לחלקה 6 ומותירים לשיקול דעת בית המשפט את הבקשה בנוגע לחלקות 1 ו-7. נטען כי סיכויי ההליך גבוהים בשל שתי שגיאות בפסק הדין של בית המשפט המחוזי: בית הדין הרבני לא היה מוסמך להכריז על הקדש ציבורי ולכן אין מעשה בית דין והשתק פלוגתה; ובית המשפט המחוזי לא בחן את כל הנתונים בנוגע לקיום הקדש בנכסים. המשיבים 5-3 מציינים כי, לפי המידע שבידי המשיב 4, נראה שמתקיימים היסודות להכריז על הקדש בפועל בחלקה 6; וכי אין נתונים דומים בנוגע לחלקות 1 ו-7. עוד נזכר החשש כי אם לא יינתן הסעד הזמני המבוקש, ייעשו בנכסים עסקות שיפגעו בקיום ההקדש, במטרותיו ובפעילות הציבורית בנכסים, וייגרמו בחלקה 6 שינויים בלתי הפיכים שיסכלו את הערעור. המשיבים 5-3 מוסיפים כי המשיבה 7 מחזיקה בחלקות 1 ו-7 במושע במשותף עם אחרים, ולכן אם יינתן סעד זמני לגביהן מוצע לשקול את צמצומו בהתאם.
5.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל בעיקרה . כידוע, על המבקש סעד זמני בערעור להוכיח כי התקיימו שני תנאים המקיימים ביניהם יחס של "מקבילית כוחות": האחד, כי סיכויי הערעור טובים; והשני, כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו (ע"א 5264/21 אילנות בת גלים בע"מ נ' ארצי, כונס נכסים , פסקה 3 (28.7.2021)) ;
ע"א 2929/21 חנאי נ' בנק הפועלים בע"מ , פסקה 7 (27.5.2021)). אינני קובע מסמרות בשאלת סיכויי הערעור, אך אומר בזהירות המתבקשת כי הערעור מעלה שאלה הראויה לדיון. בצד האמור, מצאתי כי בנסיבות המקרה שיקול מאזן הנוחות מוליך לקבלת הבקשה . בפסיקת בית משפט זה בנוגע למתן סעד זמני שעניינו מקרקעין שאינם משמשים למגורי המבקש, עלו גישות שונות. נקבע כי יש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו, למשל אם למקרקעין יש ערך מיוחד למבקש; אם יש בהם תכונות מיוחדות הדרושות לו; או אם מתעורר חשש קונקרטי שהם עתידים להימכר לצד שלישי, ואם יתקבל הערעור תסוכל האפשרות להשיב את המצב לקדמותו ( ע"א 7109/20 שטרק נ' סונינו , פסקה 6 (11.11.2020); ע"א 7001/18 קדח נ' קדח , פסקה 4 (29.5.2019)) . בענייננו משמשים הנכסים לטובת קהילה, והמבקשת טוענת כי היא פועלת לטובתה. נוסף על כך, אם תיעשה בנכסים עסקה לפני תום ההליך, ואז יימצא כי חל עליהם הקדש, קיים חשש שלא יהיה אפשר להשיבם לרשות ההקדש ולאפשר לו ליהנות מהם. מנגד, משיבי שיק לא הצביעו על נזק בלתי הפיך שייגרם להם, ונראה כי הנזקים שהם טוענים להם ניתנים לפיצוי כספי במקרה הצורך ( ע"א 2034/17 הקדש מוסאיוף נ' גרנות , פסקה 5 (22.5.2017)). על כן מצאתי לתת סעד זמני בעניין זה. שונים הם פני הדברים בנושא החיוב בהוצאות. חיוב מסוג זה אין נהוג לעכב (ע"א 4613/20 ים נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (13.7.2020)), והמבקשת לא נתנה טעמים לעיכובו במקרה זה. לכן אין להיענות לחלק זה של הבקשה.
6.
הבקשה מתקבלת אפוא בעיקרה. הצו הארעי מיום 30.7.2021 בטל. ניתן בזאת צו מניעה זמני האוסר לבצע דיספוזיציה בחלקה 6 בגוש 17370 ובזכויות של המשיבה 7 בחלקה 1 בגוש 17369 ובחלקה 7 בגוש 17370 ופעולות בתמורת נכסים אלה ובמניות המשיבה 7, והכול עד להכרעה בהליך העיקרי. כל זאת כפוף לכך שהמבקשת תפקיד בקופת בית משפט זה ערבות בנקאית בסך 75,000 ש"ח לשם הבטחת נזקים שעלולים להיגרם למשיבים 1, 2 ו-7 כתוצאה מהצו אם יידחה הערעור. הערבות תופקד בבית משפט זה עד ליום 2.9.2021, שאם לא כן יפקע הצו.
משיבי שיק יישאו בהוצאות המבקשת בבקשה זו בסך 4,000 ש"ח.
ניתנה
היום, ט"ו באלול התשפ"א (23.8.2021).
ש ו פ ט