ע"א 5272/01 יולי נודלמן נ. נתן שרנסקי

1.ביום 3.7.2001 הגישו המערערים ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' השופט צ' סגל) שלא לפסול עצמו מלהמשיך ולדון בת.א. 1133/99. בהחלטתי מיום 10.7.2001 הוריתי על דחיית הערעור וחייבתי את המערערים בתשלום הוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 3,000 ש"ח. החלטתי ניתנה מבלי שהיתה מונחת בפני תשובת המשיבים לערעור, שכן היא ניתנה עוד בטרם חלפו עשרת הימים המוקנים לבעל דין להשיב לערעור פסלות, כאמור בתקנה 471ג(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. יצויין, כי תשובת המשיבים לערעור הוגשה לבית המשפט ביום 11.7.2001.

2.ביום 16.7.2001 הגישו המשיבים את הבקשה שבפני לפסיקת הוצאותיהם בערעור. בבקשתם טוענים המשיבים כי מן הראוי לפסוק להם את הוצאותיהם בערעור, מאחר שתשובתם לערעור הוגשה במועד ובטרם ידעו כי ניתנה החלטה בערעור. בהחלטתי מיום 8.8.2001 ביקשתי את תגובת המערערים ואת תגובת המדינה לבקשה תוך חמישה ימים. המערערים לא הגישו את תגובתם לבקשה במועד, וביום 20.9.2001 הגישו בקשה להארכת מועד להגשת התגובה, בה טענו כי עקב טעות משרדית מוגשת תגובתם באיחור. המדינה השאירה את ההחלטה בבקשה לשיקול דעת בית המשפט.

3.לאחר שעיינתי בחומר שבפני ובטענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה לפסיקת הוצאות למשיבים, להידחות. אמת, נוכח מדיניותו של בית משפט זה בתיקי פסלות, יש להניח כי לו היתה ניתנת החלטתי מיום 10.7.2001 גם על יסוד תגובת המשיבים, היו הם זכאים להוצאות. בה בעת, משעה שניתן כבר פסק דיני, אין אחריו ולא כלום, שכן נסתיימה מלאכתו של בית משפט זה. אשר על כן, דין הבקשה להידחות. ממילא איני נדרש להכריע בבקשת המערערים להארכת המועד.