ע"א 5284/12 ד"ר יורם הרט נ. קומרקס בע"מ

בפניי בקשה לעיון מחדש ולביטול החלטתי מיום 30.10.2012 לפיה נדחה ההליך שבכותרת באין הפקדת ערבון. וזוהי השתלשלות האירועים העומדת ברקע בקשה זו:

1.

ביום 6.2.2012 נשלחה למערער הודעה על קביעת עירבון בסך של 30,000 ש"ח בהליך שבכותרת, אותו הוא נדרש להפקיד בתוך 30 ימים. כמה חודשים קודם לכן הגיש המערער ערעור נוסף נגד אותם משיבים - ע"א 1094/12 - ובאותו הליך הפקיד עירבון בשיעור של 30,000 ש"ח. בהמשך לכך הגיש המערער בקשה לאיחוד הערעורים וכן ביקש להסתפק בעירבון שהפקיד באותו ההליך בגין שני הערעורים כאחד. בהחלטה מיום 14.8.2012 קבעה כב' הרשמת כהן-לקח כי הערעורים ייקבעו לשמיעה באותו מועד ובפני אותו הרכב, אך כי אין מקום לפטור את המערער מהפקדת עירבון נפרד בהליך שבכותרת, אותו העמידה בנסיבות העניין על 25,000 ש"ח, ועוד הורתה כי זה יופקד בתוך 14 ימים, ולא - יירשם ההליך לדחייה ללא צורך בהחלטה נוספת.

משלא הופקד העירבון במועד האמור, וזאת גם לאחר הודעת המזכירות מיום 27.9.2012 בדבר רישום ההליך לדחיה, הוריתי בפסק דין מיום 30.10.2012 על דחיית ההליך.

2.

המערער עותר בפניי לעיין מחדש בפסק הדין ולבטלו. לטענתו, ביום 2.10.2012, הגיש בקשה למתן ארכה של עשרה ימים להפקדת העירבון ובתגובה שהגישו המשיבים ביום 10.10.2012 הם השאירו בקשה זו לשיקול דעת בית המשפט. לטענתו משלא ניתנה כל החלטה בבקשתו למתן ארכה לא היה בידו להפקיד את העירבון, ועוד הוא מוסיף כי נוכח היעדר התנגדותם של המשיבים למתן הארכה יש ליתן לו עתה ארכה להפקדתו.

3.

המשיבים מתנגדים לבקשה לעיון מחדש ולביטול פסק הדין. ראשית הם מציינים כי אמנם השאירו את הבקשה למתן ארכה להפקדת עירבון לשיקול דעת בית המשפט אך כי כבר בתגובתם לאותה בקשה ציינו את הסתייגותם מאופן התנהלותו של המערער, אשר למעשה עתר לארכה של 44 ימים בהפקדת העירבון ולא תמך בקשתו בתצהיר. עוד הם מוסיפים כי יש לתמוה על כך שהמערער לא עשה כל ניסיון להפקיד את העירבון עד למועד זה.

4.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן מותנה ותוך חיוב המערער בהוצאות המשיבים בגין ההליך שבפניי.

ראשית יובהר כי בתיק בית המשפט לא היתה מצויה בקשת המערער למתן ארכה להפקדת העירבון ובירור במזכירות בית המשפט העלה כי הבקשה שביקש להגיש בהקשר זה באמצעות פקס - ביום 3.10.2012, קרי לאחר שחלף המועד להפקדת העירבון ולאחר שנשלחה אליו הודעה בדבר רישום ההליך לדחיה - נדחתה מן המרשם, היות והוגשה ללא שצויינה בה תגובת המשיבים. בכך נהג המערער, המיוצג על ידי עורך-דין, בניגוד לסעיף 8 להנחיות נשיאת בית-המשפט העליון מיום 1.11.2010 (וראו סעיף 8(א)(1)(א) להנחיות הקובע כי ההנחיה חלה גם לגבי בקשות לשינוי מועד להפקדת ערבון), ואף אם אניח לטובת המערער כי לא היה מודע לעובדה שבקשתו נדחתה מן המרשם, יש אכן לתמוה על כך שלא בירר מה עלה בגורלה לאחר שלא ניתנה בה כל החלטה.

יחד עם זאת, נסיבות העניין מלמדות על כך שלאחר שנשלחה למערער התראה בדבר דחיית ההליך אכן נעשה על ידו ניסיון להגיש בקשה להארכת מועד, ומכאן כי אין מדובר בזלזול ובהתעלמות מהוראות בית המשפט, ובנוסף הבקשה שבפניי להחייאת ההליך הוגשה ביום 1.11.2012, יומיים לאחר מתן החלטתי בדבר דחייתו. כמו כן, יש ליתן משקל לעובדה שלמרות ההסתייגות שהביעו המשיבים מהתנהלות המערער הם השאירו לבסוף את הבקשה למתן ארכה אותה ביקש להגיש לשיקול דעת בית המשפט.

באיזון בין השיקולים הצריכים לעניין סבורני כי אינטרס המערער כי ההליך יתברר לגופו גובר על האינטרס של המשיבים בדחיית ההליך בשל מחדל דיוני, ועל כן יש להורות על "החייאת" ההליך בדרך של ביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד (לפי תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, וראו בש"א 5822/05 לה נסיונל חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' אלמלם (טרם פורסם, 28.6.06)). יחד עם זאת, בשל התנהלותו הדיונית הלקויה של המערער יש להתנות את החייאת ההליך בתשלום הוצאות המשיבים בסך של 1,500 ש"ח, כך שאישור בדבר תשלום ההוצאות יהווה תנאי להפקדת העירבון בהליך. העירבון יופקד כאמור עד ליום 11.12.2012.

אם לא יומצא האישור בדבר תשלום ההוצאות ולא יופקד העירבון עד למועד האמור, יוותר פסק הדין מיום 30.10.2012 על כנו.

החלטה זו תועבר לצדדים, ללא דיחוי , באמצעות הפקסימיליה.

ליאת בנמלך

ר ש מ ת

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

12052840_P04.doc

טו

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il